כל הזכויות שמורות ©
תפריט
תפריט
נוטריון בירושלים בית הכרם בעל הסמכה מיוחדת מטעם משרד המשפטים, המוסמך לאשר מסמכים משפטיים ולהעניק להם תוקף רשמי ובינלאומי. בשכונת בית הכרם בירושלים, שכונה מבוססת ומרכזית, קיים ביקוש גבוה לשירותי נוטריון מקצועי, בשל אופייה המגוון של האוכלוסייה והצרכים המשפטיים הייחודיים של תושביה.
בית הכרם, שכונה ירושלמית עם היסטוריה עשירה ואוכלוסייה מגוונת, מאופיינת בתושבים רבים בעלי קשרים בינלאומיים, אקדמאים, ואנשי מקצוע הזקוקים לשירותי נוטריון באופן תדיר. הקרבה למוסדות אקדמיים כמו האוניברסיטה העברית והמכללה להנדסה, למשרדי ממשלה ולמרכזי עסקים, הופכת את הנגישות לנוטריון בבית הכרם ליתרון משמעותי עבור תושבי השכונה והאזור כולו.
נוטריון בשכונת בית הכרם מספק מענה מקצועי ונגיש לתושבי האזור, חוסך זמן יקר ומפחית את הצורך בנסיעות למרכז העיר או לאזורים אחרים בירושלים. הזמינות של שירותי נוטריון באזור מהווה יתרון משמעותי עבור אוכלוסיית השכונה, ובמיוחד עבור מבוגרים, משפחות עסוקות ואנשי מקצוע שזמנם יקר.
הפסיקה מדגישה את החשיבות של עבודה מקצועית ומדויקת של נוטריונים, תוך הקפדה על שמירת מסמכים, דיוק בתרגום ועמידה בכללים המקצועיים הקבועים בחוק ובתקנות נוטריון בירושלים בית הכרם.
אחד השירותים המרכזיים שמספק נוטריון בבית הכרם הוא אישור חתימות על מסמכים משפטיים שונים. תהליך זה מקנה למסמך תוקף משפטי מחייב ומאשר כי החתימה על המסמך נעשתה בפני הנוטריון, לאחר שזה וידא את זהות החותם ואת הבנתו את משמעות המסמך והשלכותיו.
אישור נוטריוני של חתימה נדרש במגוון רחב של מצבים, כגון:
תושבי בית הכרם, שרבים מהם מקיימים קשרים בינלאומיים או מחזיקים נכסים בחו"ל, מוצאים ערך רב בנגישות לנוטריון מקצועי בשכונה.
שירות מבוקש נוסף הוא אישור העתקים נאמנים למקור של מסמכים. הנוטריון מאשר כי העתק המסמך שהוצג בפניו זהה למסמך המקורי. אישור זה נדרש במקרים רבים עבור מוסדות ממשלתיים, אקדמיים ופיננסיים, הן בארץ והן בחו"ל.
עבור תושבי בית הכרם שמנהלים עסקים או לומדים בחו"ל, אישור העתקים נאמנים למקור הוא שירות חיוני שנוטריון מקומי יכול לספק בקלות ובמהירות.
נוטריון בבית הכרם מספק גם שירותי אישור תרגומים של מסמכים. הנוטריון מאשר כי התרגום משקף נאמנה את תוכן המסמך המקורי, לאחר שהתרגום בוצע על ידי מתרגם מוסמך. שירות זה חיוני עבור מסמכים המיועדים לשימוש במדינות זרות.
תושבי בית הכרם, ובמיוחד אלה העובדים עם חברות זרות, לומדים במוסדות בחו"ל או מהגרים לישראל, זקוקים לעתים קרובות לתרגום נוטריוני של מסמכים רשמיים. הנוטריון בשכונה מספק פתרון נגיש ויעיל לצורך זה, ומסייע בהתמודדות עם דרישות בירוקרטיות של מדינות שונות.
אחד היתרונות הבולטים בפנייה לנוטריון בבית הכרם הוא הנגישות והזמינות לתושבי השכונה. במקום לנסוע למרכז העיר או לאזורים מרוחקים, תושבי בית הכרם יכולים לקבל שירות מקצועי בקרבת מקום מגוריהם. יתרון זה משמעותי במיוחד במקרים דחופים או כאשר נדרשים מספר מפגשים עם הנוטריון.
נוטריון מקומי בשכונת בית הכרם מהווה פתרון נגיש במיוחד עבור:
הנגישות לשירותי נוטריון בשכונה תורמת משמעותית לאיכות החיים של תושבי בית הכרם.
נוטריון הפועל בשכונת בית הכרם מכיר היטב את צרכי הקהילה המקומית ואת המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה. היכרות זו מאפשרת לו להתאים את השירות לצרכים הספציפיים של תושבי האזור ולספק מענה מדויק ומותאם אישית.
בניגוד למשרדים גדולים במרכז העיר, נוטריון מקומי בבית הכרם לרוב מעניק יחס אישי יותר ושירות מותאם לצרכי הלקוח. היכולת לספק שירות אישי ואכפתי היא יתרון משמעותי עבור רבים מתושבי השכונה.
התהליך מתחיל בקביעת פגישה עם הנוטריון. מומלץ לתאם את הפגישה מראש ולוודא אילו מסמכים יש להביא. הנוטריון יכול להנחות את הלקוח לגבי המסמכים הנדרשים והתהליך הצפוי.
הכנה מוקדמת נאותה תבטיח כי התהליך יתנהל ביעילות ובמהירות.
במהלך הפגישה, הנוטריון יוודא את זהות הלקוח, יבחן את המסמכים המוצגים בפניו ויסביר את משמעותם. לאחר מכן, יבצע את הפעולה הנוטריונית הנדרשת, כגון אישור חתימה, אימות העתק או אישור תרגום.
עלויות שירותי הנוטריון בישראל מוסדרות בתקנות ומתעדכנות מעת לעת. חשוב לברר מראש את העלות הצפויה של השירות המבוקש. נוטריונים בבית הכרם, כמו בשאר הארץ, מחויבים לפעול בהתאם לתעריפים הקבועים בחוק.
תושבים רבים בבית הכרם משקיעים בנדל"ן בחו"ל או מחזיקים נכסים במדינות זרות. עסקאות אלה מחייבות לעתים קרובות אישור נוטריוני של מסמכים שונים, כגון ייפויי כוח, הסכמי רכישה ומסמכי העברת בעלות.
נוטריון בבית הכרם יכול לסייע בהכנת והכשרת המסמכים הדרושים לעסקת נדל"ן בחו"ל, תוך הכרת הדרישות הספציפיות של המדינה הרלוונטית. הניסיון בטיפול בעסקאות בינלאומיות הוא יתרון משמעותי עבור תושבי השכונה המעוניינים בהשקעות נדל"ן בחו"ל.
תושבי בית הכרם השוקלים הגירה או המבקשים לקבל אזרחות זרה נדרשים לעתים קרובות להציג מסמכים מאושרים נוטריונית. שירותים אלה כוללים אישור תעודות לידה, תעודות נישואין, תעודות השכלה ומסמכים אישיים אחרים.
בית הכרם, בשל קרבתה למוסדות אקדמיים, מאכלסת סטודנטים רבים, חלקם מתכננים לימודים בחו"ל. סטודנטים אלה נדרשים לעתים קרובות לאשר מסמכים שונים באופן נוטריוני לצורך קבלה למוסדות אקדמיים זרים.
לא, לא כל עורך דין יכול לשמש כנוטריון. נוטריון הוא עורך דין בעל רישיון ישראלי שצבר ניסיון של לפחות 10 שנים במקצוע, עבר הכשרה מיוחדת וקיבל הסמכה ממשרד המשפטים. בבית הכרם, כמו בשאר הארץ, רק עורכי דין העומדים בקריטריונים אלה רשאים לספק שירותי נוטריון.
רבים מהנוטריונים בבית הכרם מציעים שירות של ביקורי בית, במיוחד עבור אנשים המתקשים בניידות, כגון קשישים או אנשים עם מוגבלויות. שירות זה נפוץ בשכונה וניתן לתאמו מראש עם הנוטריון.
שאלה נפוצה נוגעת להבדל בין אישור נוטריוני לאפוסטיל. אישור נוטריוני הוא השלב הראשון, בו הנוטריון מאשר את אמיתות המסמך או החתימה. אפוסטיל הוא אישור נוסף, הניתן על ידי משרד המשפטים, המאמת את חתימת הנוטריון עצמו, ונדרש עבור מסמכים המיועדים למדינות החתומות על אמנת האג.
שירותי נוטריון מקצועיים בשכונת בית הכרם מהווים משאב חיוני עבור תושבי השכונה והאזור כולו. הנגישות, המקצועיות והיחס האישי שמציע נוטריון מקומי תורמים משמעותית לאיכות החיים של התושבים ומסייעים להם בהתמודדות עם צרכים משפטיים ובירוקרטיים מגוונים.
בעולם גלובלי ומקושר, שבו אנשים רבים מקיימים קשרים בינלאומיים, עובדים או לומדים בחו"ל, או מחזיקים נכסים במדינות זרות, חשיבותו של נוטריון זמין ומקצועי גדלה. עבור תושבי בית הכרם, שכונה עם אוכלוסייה משכילה ומגוונת, הדבר נכון במיוחד.
בחירת נוטריון מנוסה ואמין בשכונת בית הכרם יכולה לחסוך זמן, כסף וטרחה רבה בטיפול במסמכים משפטיים ובדרישות בירוקרטיות שונות. הנוטריון המקומי, המכיר את צרכי הקהילה ואת המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה, יכול לספק שירות מותאם ויעיל במיוחד.
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
בערעור ה"פ (ירושלים) 4076/05 – שעיה מלכה ואח' נ' עו"ד כרמי עדי, נוטריון ואח'מחוזי ירושלים ה"פ (ירושלים) 4076/05 1. שעיה מלכה 2. שעיה מרדכי 3. כהן רונן נ ג ד 1. עו"ד כרמי עדי, נוטריון 2. לייבה יוסף 3. חברת אקסטל בע"מ בית המשפט המחוזי בירושלים כב' השופט משה דרורי בשם המבקשים – עו"ד אדמונד יצחקי בשם משיב 2 – עו"ד ראם סיקרון בשם משיב 3 – עו"ד אלעזר יקירביץ פסק-דין כללי 1. המבקשים עתרו לבית משפט זה בבקשה כי ייתן פסק דין הצהרתי, שבו ייאמר כי שני יפויי כוח נוטריונים, מס' 4234/03 ומס' 4232/03, שאושרו על ידי משיב 1 (להלן – "ייפויי הכוח"), נעשו שלא כדין, ועל כן יש לבטלם. 2. בקשה זו הוגשה במסגרת המרצת פתיחה, אך הדיונים בה התארכו, כאשר נשמעו מספר עדים מכל צד, והדיונים (המוקלטים) משתרעים על פני מאות עמודי פרוטוקול. 3. מערכת העובדות שקדמה לחתימה על שני יפויי הכוח הנוטריונים, והעובדות שאירעו לאחר מכן, מכילים פרטים רבים. אשתדל להביא את עיקרי הדברים בפרקים הראשונים של פסק דין זה, כאשר בראשון אציג את הצדדים, בשני -את הרקע העובדתי, בשלישי – אתאר את יפויי הכוח, וברביעי – יובאו האירועים שקרו לאחר חתימת יפויי הכוח, דהיינו: השימוש ביפויי הכוח, ובפרק החמישי, אתייחס להליכים שהיו בבתי המשפט ברומניה, בקשר לשימוש ביפויי הכוח האמורים. לאחר מכן, אסקור את ההליכים והראיות בתיק זה, תוך התייחסות גם להליכים בבתי המשפט ברומניה. בעקבות זאת, אביא, בקיצור, את טענות הצדדים. הדיון יתרכז בפן העובדתי, תוך שילוב ההיבטים המשפטיים. תוצאת הדיון היא הפסיקתא, אשר תובא בסיום פסק הדין. הצדדים 4. שני המבקשים הראשונים, גב' שעיה מלכה (להלן – "מלכה" או "המבקשת"), ומר שעיה מרדכי (להלן – "מוטי"), הם בני זוג (הם יכונו להלן גם – "בני הזוג שעיה").
פסק דין |
12/12/2005 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 6 |
עמודים – 21
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
העדר העתק: תקנה 22(א) לתקנות הנוטריונים קובעת כי "נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו שלו יצורף – מלבד המסמכים שעליו לצרפם לפי הוראות אחרות של תקנות אלה – עותק אחד של המסמך שלגביו ניתן האישור; היה אותו מסמך חתום על ידי אדם שניצב בפני הנוטריון אגב מתן האישור, ייחתם גם העותק שיישמר בידי הנוטריון, על ידי אותו אדם". במקרה שלפנינו, אישר הנוטריון עו"ד כרמי בעדותו כי לא קיים הוראת תקנה זו. לדבריו, מסר למבקשים את כל העותקים כדי שאלה יכינו אפוסטיל (ראה פיסקאות 36/35 לעיל). תירוץ זה אינו מתקבל על הדעת. על הנוטריון לסיים את הטיפול בכל מסמך היוצא תחת ידו, בדרך של מתן חתימה, מספר למסמך ורישומו בספריו. לא ניתן לקבל ברצינות את טענת מר כרמי כאילו מדובר במספר זמני, והוא נותן מספר קבוע לאחר קבלת האפוסטיל. הסיפור, על פניו, מופרך, ובכל מקרה הוא לא נתמך בספר הנוטריונים, שלא הוגש, ולדברי הנוטריון, לא נמצא (ראה הפיסקה הבאה). על כל פנים, העדר העתק של מסמך נוטריוני בידי הנוטריון, הוא פגם משמעותי ביותר. באשר ל"הסבריו" של הנוטריון, עו"ד עדי כרמי, אין לי אלא להצטרף לטענתו של ב"כ המבקשים, עו"ד יצחקי, כי המשיב 1 – הנוטריון עו"ד עדי כרמי – בחר לעצמו תקנות חדשות ופעל על פיהן, במקום לדבוק בתקנות שקבע שר המשפטים בשנת 1977, ולבצען ככתבן וכלשונן, שזה תפקידו של כל נוטריון. יתרה מזו, תקנה 22(ב) לתקנות מטילה חובה על נוטריון לתת העתק מאושר של כל מסמך שנמצא בידיו, ואשר עליו להשאיר עותק ממנו על פי תקנה 22(א) לתקנות. מאיליו מובן כי עו"ד כרמי לא יכול היה לבצע את המוטל עליו על פי תקנה 22(ב), ולכן לא יכול היה להמציא למבקשים עותק מייפוי הכוח, כאשר פנו אליו בקיץ 2004, וכנראה שזו הסיבה לאותו אירוע אלים שהיה ביום 11.8.04 (מבלי שקבעתי ממצא מי התחיל באותה המריבה, שכן נושא זה חורג מתחומיו של פסק דין זה).
פסק דין |
12/12/2005 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 6 |
עמודים – 21
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
בנוסף לכל הפגמים הללו, שכל עומד בפני עצמו והצטרפותם יחד יוצרת תמונה עגומה, הוכח בפני כי הנוטריון עו"ד עדי כרמי לא אמר אמת בעדותו. הוא העיד וחזר והעיד כי הפסיק מזה תקופה ארוכה לתפקד כנוטריון וכעו"ד, וכי הוא בא למשרדו רק כדי לכתוב מאמרים, לגירסתו. ברם, בחקירה הנגדית ביום 6.12.05 הוצג בפני הנוטריון עו"ד עדי כרמי ייפוי כוח שהודפס במשרדו ביום 4.12.05 , ואשר הוא הוציא ביחס אליו אימות חתימה (ת/34) וגבה סך של 225 (כעולה מהקבלה, ת/35). מעשה זה מוכיח כי דבריו של הנוטריון כרמי בעדותו בפניי לא היו נכונים. יתרה מזאת, הקבלה שהוצאה על ידי הנוטריון כרמי באותו יום 4.12.05 נשאה מספר 6499, כאשר הקבלה בגין התשלום למבקשים מיום 16.6.03 (שנה וחצי לפני כן) נשאה מספר אחד אחריו 6500 למותר לציין כי עצם הוצאת קבלה במספר סמוך, אינה מתיישבת עם גרסת הנוטריון כי כל המסמכים שלו (ספר נוטריונים, ספרי קבלות וכו') נמצאים במחסן במעלה אדומים. 67. התוצאה הנובעת מהאמור בפרק זה היא זו: אימותי החתימה של הנוטריון עו"ד כרמי ביחס לשני ייפוי הכוח נשואי תיק זה, לוקים בפגמים חמורים ובפגמים רבים נוספים (עד כדי כך שיו"ר וועדת הנוטריונים מסיים את מכתבו ביחס למשיב 1 במילים אלה: "לכאורה, נראה כי הנילון עבר עבירות חמורות על הדין הנוטריוני"). בנסיבות אלה, אין מנוס מן המסקנה כי שני יפויי הכוח נשוא הבקשה – אינם תקפים. 68. טענת עו"ד סיקרון כי פגמים וסטיות מחוק הנוטריונים אין בהם כדי לפגום ביפויי הכוח, כי על פי סעיף 20 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 רק ייפוי כוח ביחס לנכסי נדל"ן בישראל אינו תקף, ואילו במקרה שלנו מדובר בנדל"ן ברומניה – אינה מקובלת עליי.
פסק דין |
12/12/2005 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 6 |
עמודים – 21
בד"א 12/07- עו״ד פלוני נגד ' היועץ המשפטי לממשלה
שמות השופטים: דניאל רובינס עו״ד,חב״ד,דרור שמחיוף עו״ד אכ״ד,עמי פולמן,עו״ד חב״ד
משה עליאש, עו"ד מרחוב הסורג 2 ירושלים, 94145 טל: 02-6254281, פקס: 02-6254282 פסק דין המערער, עו"ד ונוטריון, הורשע בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בירושלים ביום 17/10/06, על פי הודאתו, בעבירות הבאות. (א) באישור הנוטריוני מספר 2002 שנחתם על ידו כיום 6.10.02 (להלן-"האישור הנוטריוני") לא ציין הנאשם אם התרגום שביצע הוא של המסמך המקורי/העתק מאושר של המסמך המקורי או מסמך שאינו המסמך המקורי או העתק מאושר שלו, וזאת כנדרש בטופס 6 לתוספת השניה לתקנות הנוטריונים תשל"ז-1977, עבירה על הוראות סעיף 34 (2) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן-"החוק") (ב) באישור הנוטריוני הנ"ל, אישר הנאשם את נכונות התירגום כאשר בפועל התרגום רצוף בשגיאות, אי דיוקים והשמטות, עבירה על הוראות סעיף 34 (2) לחוק. בית הדין קמא השתכנע כי המערער פעל, עשה וביצע את העבירות שבהן הודה בתום לב ולא במזיד. עוד קבע בית הדין קמא, כי אישורי התרגומים שבהם התגלו הטעויות ו/או ההשמטות נעשו לא בכוונה, אלא בתמימות ותוך כדי התרשלות. בסעיף 7 לגזר הדין קבע בית הדין קמא כדלקמן:–2 "אשר על כן, לאחר התלבטויות רבות, לאחר ששקלנו את טיעוני הנאשם לעונש, לאחר שהנאשם הודה בעובדות כתב הקובלנה וחסך זמן שיפוטי יקר, בהתחשב בכך שזו העבירה הראשונה של הנאשם הם כעו"ד והן כנוטריון, לאחר שנוכחנו שהנאשם יילא הרוויח" מהעבירות בהן נמצא אשם ולאחר שהחלטתנו שלא להעתר לבקשת ב"כ הקוכל לשלול מהנאשם את רשיונו כנוטריון לתקופה של לפחות 3 שנים אנו מחליטים מכוח סעיף 39 (א) 4 לחוק הנוטריונים להתלות את רשיונו של הנאשם לעסוק כנוטריון לתקופה של 12 חודש תקופת ההשעיה תחל כאמור בסעיף 41 (ד) לחוק הנוטריונים".
פסק דין |
13/12/2007 |
בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
ע"א 7303-01- אדמון עסאף נגד מינהל מקרקעי ישראל
שמות השופטים: מצאמ חשין,גרוניס
מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת. הוראת סעיף 66 מורה אותנו את עיקר חשיבותו של המסמך הנוטריוני, והוא כוחו כראיה. שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו1976- על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט1999-), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו. 11. אכן כן: ככל חזקה הניתנת לסתירה, כן היא החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, שאף היא ניתנת לסתירה. בה-בעת, ברור מאליו כי העלאת טענה כטענתו של המערער – טענה המייחסת לנוטריון, למיצער, מחדל חמור עד-למאוד בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר. בפרשת סעתי (לעיל) אמר השופט בך דברים אלה (שם, 497-496): נטל כבד. . . רובץ על צד הטוען כי יפוי-כוח שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי. . . שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי.
פסק דין |
05/03/2003 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 211 |
עמודים – 10
ת"א (תל אביב) 14380-10-10- סעדה גואנה מיטרי נגד עלס דוברונסקי
שמות השופטים: מאיר יפרח
אין מקום לספק כי דרך פעולה זו הייתה מנוגדת לתקנה 7 (ב) לתקנות הנוטריונים, ולמען שלמות התמונה אביא את לדון התקנה: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור". מכל מקום, משסעדה ווידאד לא שלטו באנגלית, היא שפת ייפויי הכוח הבלתי חוזרים, חובה הייתה לפעול על פי הוראות תקנה 7 (ב) הנ"ל, אך אין איש טוען שכך אמנם נעשה. הנתבע טען כי אאידה תרגמה לסעדה את המסמכים, אך משלא קוימה הוראת תקנה 7 (ב) לתקנות הנוטריונים – אין משקל כלשהו לתרגום זה וממילא הקונסול לא היה רשאי לסמוך על כך עת אימת את החתימות על ייפויי הכוח הבלתי חוזרים, קל וחומר שלא היה בסמכותו להידרש לתרגום המסמכים לערבית מפי הנתבע (ראו עמ' 602 שורות 3 – 17 לפרוטוקול וכן סעיף 33 לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע). 108. אני קובע אפוא כי מחמת הפרת הוראות תקנה 7 (ב) לתקנות הנוטריונים, נפל פגם באימות החתימה על ייפויי הכוח הבלתי חוזרים בידי סעדה ווידאד. פגם זה מצוי בליבת סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים. שאלה היא מה תוצאתו של פגם זה לעיל הצבעתי על קיומן של שתי אסכולות: האחת – משמיעה כי נוכח לשון סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים – התוצאה היא הפרכת חזקת התקינות וכן בטלות ייפוי הכוח שנפל פגם באימות החתימה עליהם; האחרת – משמיעה כי תוצאת הפגם מתמצית בהפרכת חזקת התקינות ובעטייה מועבר הנטל אל היריב, המבקש ליתן תוקף לייפוי הכוח.
פסק דין |
05/01/2014 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 11 |
עמודים – 55
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
העדר העתק: תקנה 22(א) לתקנות הנוטריונים קובעת כי "נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו שלו יצורף – מלבד המסמכים שעליו לצרפם לפי הוראות אחרות של תקנות אלה – עותק אחד של המסמך שלגביו ניתן האישור; היה אותו מסמך חתום על ידי אדם שניצב בפני הנוטריון אגב מתן האישור, ייחתם גם העותק שיישמר בידי הנוטריון, על ידי אותו אדם". במקרה שלפנינו, אישר הנוטריון עו"ד כרמי בעדותו כי לא קיים הוראת תקנה זו. לדבריו, מסר למבקשים את כל העותקים כדי שאלה יכינו אפוסטיל (ראה פיסקאות 36/35 לעיל). תירוץ זה אינו מתקבל על הדעת. על הנוטריון לסיים את הטיפול בכל מסמך היוצא תחת ידו, בדרך של מתן חתימה, מספר למסמך ורישומו בספריו. לא ניתן לקבל ברצינות את טענת מר כרמי כאילו מדובר במספר זמני, והוא נותן מספר קבוע לאחר קבלת האפוסטיל. הסיפור, על פניו, מופרך, ובכל מקרה הוא לא נתמך בספר הנוטריונים, שלא הוגש, ולדברי הנוטריון, לא נמצא (ראה הפיסקה הבאה). על כל פנים, העדר העתק של מסמך נוטריוני בידי הנוטריון, הוא פגם משמעותי ביותר. באשר ל"הסבריו" של הנוטריון, עו"ד עדי כרמי, אין לי אלא להצטרף לטענתו של ב"כ המבקשים, עו"ד יצחקי, כי המשיב 1 – הנוטריון עו"ד עדי כרמי – בחר לעצמו תקנות חדשות ופעל על פיהן, במקום לדבוק בתקנות שקבע שר המשפטים בשנת 1977, ולבצען ככתבן וכלשונן, שזה תפקידו של כל נוטריון. יתרה מזו, תקנה 22(ב) לתקנות מטילה חובה על נוטריון לתת העתק מאושר של כל מסמך שנמצא בידיו, ואשר עליו להשאיר עותק ממנו על פי תקנה 22(א) לתקנות. מאיליו מובן כי עו"ד כרמי לא יכול היה לבצע את המוטל עליו על פי תקנה 22(ב), ולכן לא יכול היה להמציא למבקשים עותק מייפוי הכוח, כאשר פנו אליו בקיץ 2004, וכנראה שזו הסיבה לאותו אירוע אלים שהיה ביום 11.8.04 (מבלי שקבעתי ממצא מי התחיל באותה המריבה, שכן נושא זה חורג מתחומיו של פסק דין זה).
פסק דין |
12/12/2005 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 6 |
עמודים – 21
3108/04 ה"פ (ירושלים)- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן
שמות השופטים: משה דרורי
החובה המוטלת על נוטריון, כאשר בא הוא לאמת חתימתו של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם, קבועה בתקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר . . . ". 222. בהתאם לתקנה זו, על הנוטריון מוטל היה התפקיד, לוודא כי המבקשת מבינה את משמעותו של ייפוי הכוח עליו היא חותמת. יישום עקרונות אלה של כללי ייפוי הכוח הנוטריוני, על המקרה שלפנינו 223. במקרה דנן, העיד הנוטריון, עו"ד אלברטו שרם, כי הסביר למבקשת בשפה ברורה, את משמעותו של ייפוי הכוח, ואת הפעולות אותן יוכל הבן לבצע באמצעות ייפוי כוח זה. 224. עדות הנוטריון, בעניין דרך עבודתו הייתה בהירה וברורה. אף שהנוטריון לא זכר את פרטיו של המקרה הספציפי, דבר שהוא מתקבל על הדעת; הסביר הנוטריון במפורט בעדותו, כי כך נהג ונוהג הוא בכל מקרה, ולא מצאתי בסיס שלא ליתן לעדותו משקל מלא ואמין. נהפוך הוא התרשמתי לחיוב מאוד מעדות זו, ואין לי כל סיבה לפקפק בכך שגם במקרה שבפניי, נהג עו"ד אלברטו שרם, באותה דרך זהירה של זיהוי החותמת וההסבר שנתן לה ביחס למשמעות המסמך עליו היא חתמה. 225. ראוי לציין, כי הנוטריון, שהעיד בפניי, הינו עו"ד משנת 1968 ונוטריון משנת 1982. על פי חשבונו, בשנת 1997, כאשר אימת את חתימת המבקשת, היה זה לאחר שביצע כ-10,000 אישורים נוטריוניים (עמ' 5, שורות 2-7 לפרוטוקול, מיום כ"ה באלול תשס"ה ( 29.9.05 )).
פסק דין |
26/07/2010 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 7 |
עמודים – 74
ת"א (תל-אביב-יפו) 1802-08- לזר יצחק ואח נגד אברהם כהן ואח
שמות השופטים: אליהו בכר
האישורים הנוטריוניים נשוא התובענה מציינים כי נחתמו במשרדו של הנתבע 3 בעוד שהנתבע 3 מודה כי נחתמו במשרדו של יאן (עמ' 132 מול 21). הנתבע 3 מסביר כי מדובר בטופס סטנדרטי ולכן לכאורה מקור הטעות אך מודה כאמור שהמצוין בטופס אינו נכון. גם בכך יש כדי לפגום באופן התנהלותו של הנתבע 3 כנוטריון שיש לסמוך על פרי עמלו כמסמך מיוחס החף מכל כשל ולכן יכול לשמש ראיה כשלעצמו (סעיף 19 לחוק הנוטריונים). שמירת העתקים מהאישורים הנוטריוניים 69. על נוטריון לשמור העתקים מהאישורים שנתן. תקנה 22(א) לתקנות הנוטריונים קובעת: " עתקים 22. (א) נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו שלו יצורף – מלבד המסמכים שעליו לצרפם לפי הוראות אחרות של תקנות אלה – עותק אחד של המסמך שלגביו ניתן האישור; היה אותו מסמך חתום על ידי אדם שניצב בפני הנוטריון אגב מתן האישור, ייחתם גם העותק שיישמר בידי הנוטריון, על ידי אותו אדם". בנסיבות העניין נדמה כי הנתבע 3 לא שמר העתק מהאישורים הנוטריונים שביצע אצל יאן, אלה לא נמצאו ברשותו. הקלסר הבודד בהם טען כי אוחסנו במשרדו נגנב (ר' דיון נרחב לטענה זו להלן). ניהול כרטסת 70. תקנה 24 לתקנות הנוטריונים מחייבת ניהול כרטסת לפי א-ב או ספר נוטריון וקובעת כך: כרטסת "24. (א) נוטריון ינהל כרטסת אלפביתית שבה יהא כרטיס לכל אדם שעשה או בשמו נעשתה פעולה בפני הנוטריון. (ב) בכרטיס ירשום הנוטריון, לגבי כל פעולה שנעשתה על ידי האדם או בשמו, את מהות הפעולה, מועד עשייתה והמספר הסידורי של האישור הנוטריוני.
פסק דין |
18/04/2012 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 32
ת"א (חיפה) 33778-12-11- חסן מחמוד חסן רמלי נגד חיריה מוסא חוגיראת
שמות השופטים: דר מנחם רניאל
לפי סעיף 19 לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976, "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". נ/8 הוא אישור תקף שההעתק שצורף אליו הוא העתק מדויק של המסמך המקורי. על כן, זו ראיה כשרה ואני מקבלה. הטענות של התובע מופנות למעשה לתוקף האישור הנוטריוני של עו"ד תופיק מועמר. לא לנ/8 אלא לאישור הנוטריוני שהעתקו צורף בנ/8. לא מובן מדוע לא צורף אישור החתימה המקורי אלא אישור נוטריוני, אבל אדון בטענות כנגד האישור הנוטריוני של עו"ד תופיק מועמר. 29. לפי תקנה 2 לתקנות הנוטריונים תשל"ז – 1977, שכותרתה "בירור זהות": (א) נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על-ידי אדם פלוני הניצב בפניו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם כמפורט בתקנה זו. (ב) הוכחת הזהות היא באחת הדרכים האלה: (1) בידיעה אישית של הנוטריון; (2) בדרכון או בתעודת זהות ומניחה את דעתו של הנוטריון, או בתעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעת הנוטריון כדי לזהות את הניצב בפניו והנושאת את תצלומו. (ג) הנוטריון יציין באישור הנוטריוני את הדרך שבה הוכחה זהותו של האדם שניצב בפניו. 30. תקנה 9, שכותרתה "הטופס והשפות" קובעת: 11 (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית.
פסק דין |
31/07/2014 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 15
ת"א (נצרת) 717-06- עזבון המנוח סלים אבו אחמד זל נגד ראמי סאלח מוראד
שמות השופטים: שאהר אטרש
למעלה מן הנדרש אוסיף, כי לצורך הגשת התביעה דנן, חתם התובע ביום 10.8.06 על יפוי כח רגיל לטובת בא כוחו (יפוי הכח נמצא בתיק העזר), דבר העומד בסתירה לטענת התובעים, כי ביום החתימה על יפוי הכח ( 16.10.04 ) התובע לא היה במלוא כושרו הפיזי והשכלי. התובעת אף אישרה בחקירתה הנגדית, כי בשנתיים האחרונות הוא לא היה במלוא הכרתו, ועת ייפה את כוחו של עו"ד עלא אדין, הוא היה עדיין ערני ובמלוא הכרתו (עמ' 30 ש' 1-5). החזקה הראייתית הנסמכת על "אימות החתימה" על ידי הנוטריון 21. חוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים") מפרט בפרק ב' את "סמכויות הנוטריון". נוטריון מוסמך, בין היתר, "לאמת חתימה על מסמך" (סעיף 7(1) לחוק הנוטריונים). סעיף 11 לחוק הנוטריונים קובע, כי "לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך". תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז – 1977, שעניינה, "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת, כי "נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". ומהן תוצאותיה של פעולה נוטריונית על כך עונה סעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע, כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים).
פסק דין |
07/06/2009 |
מחוזי – נצרת
מאזכרים – 1 |
עמודים – 15
ת"א (ירושלים) 45075-08-15- דאוד קראעין נגד דאוד מוחמד סלימאן
שמות השופטים: אביגדור דורות
על הטופס לא נרשם שכר הנוטריון כפי שנדרש ונרשמה עליו הערה שאינה מפורטת בתקנות, לפיה "אישור תרגום בלבד, ללא כל אחריות על תכנו או נכונותו של המסמך שתורגם". 21. חרף הגשת תעודת עובד הציבור עמד הנתבע על זימון לעדות של נציג המחלקה לרישוי נוטריונים, ואכן במועד ההוכחות, 30.5.2018 , התייצבה לעדות הגב' רוחמה סיני. בעדותה מיום 30.5.2018 התייחסה העדה לאישורים השונים. ביחס לאישור 632/14 הפנתה למסמך המסומן באותיות אח-אע. העדה לא ידעה לומר אם מדובר בנספח אחד או במספר נספחים. מכל מקום הנספח המצורף לאישור לא נשא סימונים אלו. כך גם לגבי אישור 631/14. העדה הוסיפה והתייחסה לניסוח "נספח מעבר לדף" והצהירה כי מדובר בניסוח ישן של התקנות. עוד הצהירה כי תקנות הנוטריונים מחייבות סימון של כל הנספחים, ומדובר בעניין מהותי. כל הנספחים צריכים להיות כרוכים בסרט לאישור וקצוות כל המסמכים צריכים להיות מוצמדים בתו אדום לאישור הנוטריוני, כך שהחותם יעבור על כל הדפים. במקרים האמורים היא לא ראתה מקור. לכשהוצגו לה האישורים 631/14 ו-632/14 השיבה כי הנספחים אינם אלו שהוצגו לה. 17 ביחס לתוכן האישור העידה כי לב עבודת הנוטריון היא בירור זהותו וכשרותו המשפטית של הלקוח ובירור הבנתו את הפעולה המשפטית הנדונה. כמו כן, תקנה 7 מחייבת את הנוטריון להבין את מה שכתוב במסמך ובמידת הצורך לדרוש תרגום. התקנה קובעת עוד כי גם הלקוח צריך להבין את שפת המסמך ועל הנוטריון לוודא כי המסמך מתורגם עבור הלקוח. בהקשר זה אישרה, "בוודאי" (ר' עמוד 11 לפרוטוקול, שורה 30) כי אם בייפוי כוח בלתי חוזר נכתב במפורש שהנתבע מוותר על הקרקע שלו, הנוטריון חייב היה להסביר לו את האמור ולוודא שהבין את השלכות הפעולה המשפטית.
פסק דין |
10/06/2020 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 24
ת"א (ירושלים) 12101-07-20- קאסם מדיאן, נגד בהאא אלדין סלים חאלד
שמות השופטים: מרים ליפשיץ פריבס
סעיף 19 לחוק הנוטריונים בדבר "כוחו של אישור" של נוטריון קובע: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה ותקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור" (ראו גם סעיף 26 לחוק הנוטריונים בעניין מהימנות מסמכים שנערכו ע"י הנוטריון הציבורי בממלכה הירדנית). 32. בהתאם לאותן הוראות בפקודת הראיות ובחוק הנוטריונים, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על יפוי הכוח או את הנוטריון הציבורי בירושלים בפניו נחתם יפוי הכוח למריני (וראו: ע"א 7303/01 אדמון עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל ( 5.3.2003 )). בנסבות אלו,משאושר יפוי הכוח למריני על ידי נוטריון ציבורי והמסמך, נשמר בארכיון המדינה לתקופה בת מעל 20 שנה והוצג עותק נאמן למקור באישור שניתן מארכיון המדינה למקור השמור בארכיון המדינה, קיימת חזקת תקינות של יפוי הכוח למריני ללא צורך בהבאת ראיות נוספות מטעם התובע כדי להוכיח מהימנות ואותנטיות שלו. 33. החזקה בדבר אמיתות תוכנו של ייפוי הכוח הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון לבירור זהות הצדדים אמנם ניתנת לסתירה. אך דרושה הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני בהבאת ראיות חיצוניות למסמך שבמחלוקת, באמצעות עד שיאשר כי החותם היה אדם אחר ו/או בהצגת חוות-דעת של מומחה התומכת בעמדה של מי שמסתייג מהאישור הנוטריוני או באמצעות השוואה של כתבי יד (ראו: בע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר, פסקה 21 ( 10.3.2014 )). הנתבע, לא עמד בנטל להוכיח את טענת הזיוף שנטענה בעלמא (סעיף 33 לתצהירו) ולא נסתרה בראיותיו חזקת התקינות של יפוי הכוח למריני שנחתם בפני הנוטריון הציבורי ובמעמד שני עדים החתומים עליו.
תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978
סעיף: 1. שכר שירותים
1. בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות: 1 אימות חתימה-(א) אימות חתימת יחיד כחותם ראשון-193 ש"ח. (ב) כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך-75 ש"ח. (ג) אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה נוסף על השכר לפי פסקאות (א) או (ב)-75 ש"ח. (ד) ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, נוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור-75 ש"ח. (ה) היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון-תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך. 2. (א) אישור העתק צילומי של מסמך-לעמוד הראשון-75 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; (ב) אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-לעמוד הראשון-26 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; 3. (א) אישור נכונות של תרגום-(1) עד מאה המלים הראשונות בתרגום-245 ש"ח; (2) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מלים-193 ש"ח; (3) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המלים הראשונות-96 ש"ח; (ב) ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-75 ש"ח. 4. אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965-(א) לחותם ראשון-286 ש"ח. (ב) לכל חותם נוסף-143 ש"ח. (ג) ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור-86 ש"ח.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 22. עתקים
22. (א) נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו שלו יצורף – מלבד המסמכים שעליו לצרפם לפי הוראות אחרות של תקנות אלה – עותק אחד של המסמך שלגביו ניתן האישור; היה אותו מסמך חתום על–ידי אדם שניצב בפני הנוטריון אגב מתן האישור, ייחתם גם העותק שיישמר בידי הנוטריון, על–ידי אותו אדם. (ב) נוטריון יתן תוך זמן סביר בנסיבות הענין העתק מאושר על-ידיו של עותק שעליו לשמור לפי תקנה זו, על פי בקשתו של מי שביקש לערוך את המקור, של מי שחתום עליו, של מי שהוענקו לו זכויות על פיו, של חליפיהם של אלה או של מי שמוסמך כדין לדרוש את המצאתו של המקור, ולא יתן העתק מאושר כאמור לאחר; למטרה זו רשאי הנוטריון להוציא זמנית את העותק ולערוך בו צילום מחוץ למשרדו. (ג) נבצר מנוטריון זמנית לקיים את האמור בתקנת משנה (ב), ידאג לכך שנוטריון אחר יאשר ויתן את ההעתקים המאושרים במקומו; שר המשפטים רשאי מטעמים מיוחדים לפטור את הנוטריון מקיום הוראה זו, אם ראה שאין בידיו של הנוטריון לקיימה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 7. מסמך בשפת חוץ
7. (א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על-ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו. (ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על-ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 26. משרדו של נוטריון
26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.
תקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי), תשל"ז-1977
סעיף: 5. דיווח על עריכת מסמכים מסווגים
5. (א) נוטריון שערך אישור לגבי מסמך שעותק ממנו חייב להשלח לארכיון כאמור בתקנה 4, יודיע לארכיון על עריכת האישור בטופס כמפורט בתוספת לתקנות אלה עד סוף החודש שבו ערך את האישור. (ב) מי שביקש לערוך את האישור כאמור בתקנה זו, יגבה ממנו הנוטריון אגרה כפי שנקבעה ויעביר אותה לארכיון ביחד עם הטופס שישלח לו לפי תקנת משנה (א), ולא יקובל טופס כאמור זולת אם הועברה האגרה בד בבד עם משלוח הטופס. (ג) עותק של הטופס שיישלח לארכיון כאמור בתקנת משנה (א) יצורף לעותק האישור שעל הנוטריון לשמור לפי תקנות אלה ושאליו מתייחס הטופס; הנוטריון ישמור על עותק הטופס ביחד עם עותק האישור. (ד) עותק שני של טופס כאמור בתקנות משנה (ג) יישמר בידי הנוטריון בנפרד לפי סדר עריכתם של הטפסים. (ה) לא ישתמש נוטריון לקיום המוטל עליו בתקנה זו אלא בטפסים שסופקו לו למטרה זו על-ידי המדפיס הממשלתי או מי שהמדפיס הממשלתי הסמיך לכך.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 5. ביטול יפוי-כוח ומסמכים אחרים
5. (א) מי שנתן יפוי-כוח בפני נוטריון, או חתם בפניו על מסמך אחר בין שהנוטריון ערך אותם ובין שאימת את חתימת החתום עליהם, ויפוי-הכוח או המסמך האחר ניתנים לביטול על פי האמור בחוק השליחות, התשכ"ה-1965, או כל דין אחר על-ידי מי שנתן אותו או חתם כאמור, רשאי להודיע לנוטריון על ביטולם. (ב) ההודעה על ביטול כאמור בתקנת משנה (א) תינתן בכתב, ותיחתם בפני הנוטריון עצמו או תיחתם בפני נוטריון אחר, אשר יאמת את חתימת המבטל. (ב1) נוטריון שקיבל הודעה על ביטול כאמור בתקנה זו יסביר למבטל את החשיבות להודיע על ביטול המסמך לאחד או יותר מאלה, לפי העניין: (1) לנוטריון שאישר את המסמך; (2) למי שבידו נמצא המסמך או שפועל על פיו. (ג) נתקבלה הודעת הביטול אצל הנוטריון עצמו, יצרף הנוטריון אותה או העתק צילומי שלה לעותק של ייפוי הכוח או המסמך האחר השמור בידיו וירשום אותה כהערה בעותק האמור, ויציין בהערה את תאריך קבלת ההודעה, ולא יוציא העתק מאושר מהם אלא אם ישא ההעתק את ההערה בדבר הביטול; ההערה תכלול אזהרה שאין בה אישור בדבר תקפו של הביטול. (ד) בתקנה זו, "מסמך אחר" – למעט חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 7. סמכויות הנוטריון
7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 9. הטופס והשפות
9. (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית. (ב) נוסח האישורים יהא לפי הטפסים שבתוספת השניה; נוסח האישורים בשפה שלא נקבע לה טופס מיוחד יהא תרגום נאמן של הנוסח העברי או הערבי. על אף האמור, במקרה שהאישור הנוטריוני הוא אלקטרוני כמפורט בתקנה 19א, בכל מקום בטפסים בתוספת השנייה, במקום "בחתימת ידי ובחותמי" יקראו כאילו נאמר "בחתימה אלקטרונית מאושרת ובחותם נוטריוני אלקטרוני", ובמקרה שבו האישור הנוטריוני האלקטרוני יאגד אישור אלקטרוני אחר החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, במקום "באות/מספר…" יבוא "באות/מספר/שם קובץ/תיאור מילולי של המסמך או הנספח", ובתחתית כל אישור נוטריוני אלקטרוני יצוין המשפט הזה: "אישור זה חתום אלקטרונית; עותק קשיח של האישור אינו מהווה אישור חתום נוטריונית". (ג) אישור נוטריוני שלא נקבע לו טופס בתוספת ייערך בנוסח הדומה לנוסח הטופס המתאים לו ביותר. (ד) תקנה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 26 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981.
תקנות הנוטריונים (עותקים שייגנזו בארכיון המרכזי), התשל"ז-1977
סעיף: 1. סוגי המסמכים שיישלחו לארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים
1. (א) המסמכים שעותק מהם בצירוף עותק האישור הנוטריוני שניתן לגביהם יישלח לארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים, הם מסמכים שחתם עליהם אדם בפני נוטריון, והם – (1) ייפויי-כוח; (2) חוזים; (3) צוואות; (4) שטרי משכון; (5) כתבי התחייבות; (6) הודאות חוב; (7) מסמכים אחרים שיש בהם בגלל האמור בהם כדי ליצור זכויות או חובות, לשנותן או לבטלן. (ב) נוטריון ישלח לארכיון המרכזי גם הודעה על עריכת מסמכים כאמור.
תקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי), תשל"ז-1977
סעיף: 4. מסמכים מסווגים
4. עותקים של אישורים ומסמכים אחרים שעל הנוטריון לשמרם והם נמנים עם אלה שעל הנוטריון לשלוח לארכיון, הכל כאמור בתקנות לפי החוק, ישמור אותם הנוטריון בנפרד וישלחם לארכיון בתום שבע שנים מעריכת המסמך עצמו או מעריכת האישור הנוטריוני לגבי המסמך, הכל לפי הענין; הוראה זו אינה גורעת מזכותו של הנוטריון לערוך עותקים נוספים מאישורים ומסמכים כאמור ולהחזיקם במשמרתו מעבר לתקופה של שבע שנים כאמור.
ראשי
איזורים
כל הזכויות שמורות ©