כל הזכויות שמורות ©
תפריט
תפריט
נוטריון בירושלים גבעת שאול בעל הסמכה מיוחדת ממשרד המשפטים, המוסמך לאשר מסמכים בעלי תוקף בינלאומי. כאשר אתם נדרשים לאשר מסמכים רשמיים או לתת תוקף משפטי למסמכים שישמשו בחו"ל, שירותיו של נוטריון מקצועי הם חיוניים. בגבעת שאול, ירושלים, תוכלו למצוא שירותי נוטריון איכותיים המספקים מענה מקצועי לכל צורך, תוך הקפדה על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של דיוק ואמינות.
גבעת שאול, שכונה מרכזית בירושלים, הפכה למוקד עסקי משגשג ובה פועלים מספר משרדי נוטריון מובילים. מיקומה האסטרטגי, הנגישות הנוחה והקרבה למרכזי העסקים והמסחר בעיר, הופכים אותה לבחירה מצוינת עבור אלו הזקוקים לשירותי נוטריון איכותיים ומהירים.
תשובה תמציתית
מהפסיקה עולה כי נוטריון בירושלים גבעת שאול נדרש לפעול בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות, ואישורו מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי כל עוד פעל כדין. יחד עם זאת, ניתן לסתור את החזקה בדבר תקינות האישור הנוטריוני בראיות משכנעות.
המסגרת הנורמטיבית
בהתאם לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976:
תא (חיפה) 574-06-18 מילאד עסאף נ' אדמון עסאף (26.07.2024) "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור"
ניתוח משפטי
חזקת תקינות האישור הנוטריוני:
תא (ירושלים) 45992-04-15 בנימין אדלר נ' עורך דין דוד לוי (18.12.2018) "על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים). לסיכום נקודה זו אציין, כי מכוח חוק הנוטריונים ותקנותיו, מוסמך נוטריון לאמת חתימה על מסמך, לאחר שזוהה החותם וחתם בפניו על המסמך ולאחר ששוכנע, כי החותם פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של החתימה"
אפשרות לסתירת החזקה:
תא (חיפה) 574-06-18 מילאד עסאף נ' אדמון עסאף (26.07.2024) "החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני"
נוטריון הינו עורך דין בעל רישיון מיוחד ממשרד המשפטים, המאפשר לו לאמת חתימות, לאשר העתקי מסמכים ולתת תוקף רשמי למסמכים משפטיים שונים. ההבדל המרכזי בין עורך דין רגיל לנוטריון הוא שאישור נוטריוני מוכר ברחבי העולם, ולכן נדרש במגוון רחב של פעולות בעלות היבט בינלאומי.
כל מסמך המיועד לשימוש במדינה זרה מחייב בדרך כלל אישור נוטריוני. לאחר האישור הנוטריוני, במקרים רבים, נדרש גם אישור אפוסטיל ממשרד החוץ או לגליזציה קונסולרית, בהתאם למדינת היעד.
אחד השירותים הנפוצים ביותר שמספק נוטריון בגבעת שאול הוא אימות חתימות. תהליך זה מאשר כי החתימה על המסמך אכן שייכת לאדם המצוין בו. הנוטריון מזהה את החותם באמצעות תעודה מזהה, מוודא כי הוא מבין את תוכן המסמך ומשמעותו, ומאשר את החתימה בחותמת ובחתימה אישית.
אישור העתקים נאמנים למקור הוא שירות חשוב נוסף. הנוטריון מאשר כי העתק המסמך זהה למקור, מה שמקנה לו תוקף רשמי. שירות זה נדרש פעמים רבות עבור מסמכים כמו תעודות לידה, תעודות נישואין, דיפלומות אקדמיות ומסמכים רשמיים אחרים.
עבור מסמכים שנדרשים לשימוש במדינה זרה, יש צורך בתרגום רשמי ומאושר. נוטריון בגבעת שאול יכול לאשר תרגומים אלה, ובכך להקנות להם תוקף רשמי. התרגום חייב להיעשות על ידי מתרגם מוסמך, והנוטריון מאשר כי התרגום נעשה על ידי מתרגם מוסמך ומשקף נאמנה את תוכן המסמך המקורי.
ייפוי כוח בלתי חוזר הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם אחד (המייפה) להעניק לאדם אחר (מיופה הכוח) את הסמכות לפעול בשמו בעניינים מסוימים. כאשר ייפוי הכוח מוגדר כבלתי חוזר, המייפה אינו יכול לבטלו באופן חד צדדי. מסמך כזה מחייב אישור נוטריוני, והנוטריון מוודא כי המייפה מבין את משמעות המסמך וחותם עליו מרצונו החופשי.
תהליך העבודה עם נוטריון בגבעת שאול מתחיל בתיאום פגישה. מומלץ ליצור קשר מראש ולהסביר את מהות השירות הנדרש, כדי שהנוטריון יוכל להתכונן כראוי ולעדכן אתכם לגבי המסמכים שיש להביא.
יש לציין כי עלות השירות הנוטריוני קבועה בתקנות ואינה משתנה בין נוטריונים שונים. עם זאת, מומלץ לברר את המחיר מראש כדי להימנע מהפתעות.
גבעת שאול ממוקמת במרכז ירושלים, עם גישה נוחה מכל חלקי העיר. השכונה נמצאת בסמוך לכביש בגין, צומת גבעת שאול ומחלף הראל, המאפשרים הגעה מהירה גם מחוץ לעיר. בנוסף, קיימים קווי אוטובוס רבים העוברים באזור ותחנת הרכבת הקלה קרובה יחסית, מה שהופך את הגעה לנוטריון בגבעת שאול לנוחה במיוחד.
בניגוד למרכז העיר הצפוף, בגבעת שאול ניתן למצוא חניה בקלות יחסית. רבים ממשרדי הנוטריונים באזור ממוקמים בבנייני משרדים המציעים חניה מסודרת ללקוחות, מה שחוסך זמן יקר וטרחה מיותרת.
נוטריונים בגבעת שאול ידועים ברמה המקצועית הגבוהה ובשירות האישי והאדיב שהם מעניקים. רבים מהם בעלי ניסיון רב שנים וידע מקיף בתחום, והם מספקים ייעוץ מקצועי ומותאם אישית לכל לקוח.
בהבנה שלקוחות רבים זקוקים לשירותי נוטריון מחוץ לשעות העבודה הרגילות, משרדי נוטריון רבים בגבעת שאול מציעים שעות פעילות גמישות ואף אפשרות לתיאום פגישות בערבים ובימי שישי. חלק מהמשרדים מציעים גם שירות נוטריון עד הבית, לנוחות מקסימלית.
רכישה או מכירה של נכס מחוץ לישראל מחייבת בדרך כלל חתימה על מסמכים בעלי תוקף במדינה הזרה. נוטריון בגבעת שאול יכול לאשר את המסמכים הללו ולהקנות להם תוקף בינלאומי. לעתים קרובות נדרש גם ייפוי כוח נוטריוני המאפשר לנציג מקומי לפעול בשמכם במדינת היעד.
תהליכי הגירה וקבלת ויזות שהייה במדינות זרות דורשים בדרך כלל הגשת מסמכים רשמיים מאושרים. נוטריון יכול לאשר מסמכים כמו תעודות לידה, תעודות נישואין, תדפיסי בנק, אישורי העסקה ועוד, כנדרש על ידי שגרירויות וקונסוליות זרות.
סטודנטים המתכננים ללמוד במוסדות אקדמיים מחוץ לישראל נדרשים להגיש מסמכים רשמיים כמו תעודות בגרות, תארים אקדמיים וגיליונות ציונים. מסמכים אלה מחייבים אישור נוטריוני לפני הגשתם למוסד הלימודים הזר.
במקרים של ירושות הכוללות נכסים במדינות שונות, או בענייני משפחה בעלי היבטים בינלאומיים, נדרשים מסמכים מאושרים על ידי נוטריון. גם הצהרות ותצהירים המיועדים לשימוש בבתי משפט זרים מחייבים אישור נוטריוני.
חברות ויזמים המנהלים עסקים בינלאומיים נדרשים לעתים קרובות להציג מסמכים רשמיים במדינות זרות. נוטריון בגבעת שאול יכול לאשר הסכמים, חוזים, מסמכי התאגדות ומסמכים עסקיים אחרים לשימוש במדינות זרות.
עורך דין רגיל יכול לאשר העתקים נאמנים למקור או לאמת חתימות, אך אישורים אלה תקפים רק בישראל. לעומת זאת, אישור נוטריוני מוכר ברחבי העולם ונדרש למסמכים המיועדים לשימוש בחו"ל. נוטריון הוא עורך דין שקיבל הסמכה מיוחדת ממשרד המשפטים, ועבר הכשרה ובחינות ייעודיות.
ברוב המקרים, כן. החוק מחייב את הנוטריון לזהות אישית את החותם על המסמך ולוודא כי הוא מבין את תוכנו ומשמעותו. עם זאת, במקרים חריגים של אנשים המרותקים לביתם או נמצאים בבתי חולים, ישנה אפשרות לתאם ביקור של הנוטריון בבית הלקוח, בתוספת תשלום.
יש להביא תעודה מזהה רשמית (תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה), את המסמכים המקוריים שיש לאשר, ובמקרה של תרגום – את התרגום יחד עם המסמך המקורי. במקרים של אישור העתקים נאמנים למקור, יש להביא את המסמך המקורי ואת ההעתקים שברצונכם לאשר.
תעריפי הנוטריון נקבעים על ידי משרד המשפטים ומפורטים בתקנות הנוטריונים. העלות משתנה בהתאם לסוג השירות ולמספר העמודים או העותקים. לדוגמה, אימות חתימה על מסמך בשפה העברית עולה סכום מסוים, בעוד שאישור תרגום עלול לעלות יותר. מומלץ לברר את העלות המדויקת מראש.
בדרך כלל, אישור נוטריוני אינו מוגבל בזמן. עם זאת, גופים מסוימים, כמו שגרירויות או מוסדות חינוך, עשויים לדרוש אישור שהונפק לאחרונה (למשל, בששת החודשים האחרונים). בנוסף, אישור אפוסטיל שניתן על גבי האישור הנוטריוני עשוי להיות מוגבל בזמן במדינות מסוימות.
אפוסטיל הוא אישור נוסף הניתן על ידי משרד החוץ לאחר האישור הנוטריוני, ומטרתו לאשר את האותנטיות של חתימת הנוטריון. אישור זה נדרש למסמכים המיועדים למדינות החתומות על אמנת האג. עבור מדינות שאינן חתומות על האמנה, נדרש הליך מורכב יותר הנקרא לגליזציה קונסולרית.
בחירת נוטריון בעל ניסיון רב בתחום היא קריטית, במיוחד כאשר מדובר במסמכים מורכבים או בעלי חשיבות גבוהה. נוטריון מנוסה יכיר את כל הדרישות והנהלים, ויוכל להנחות אתכם כיצד להכין את המסמכים באופן שיתקבל ללא בעיות במדינת היעד.
לפני בחירת נוטריון, מומלץ לבדוק המלצות וחוות דעת של לקוחות קודמים. ניתן למצוא מידע זה באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות או לבקש המלצות מחברים ומכרים שכבר השתמשו בשירותי נוטריון.
אם המסמכים שלכם מיועדים למדינה שאינה דוברת עברית או אנגלית, כדאי לבחור נוטריון השולט בשפה הרלוונטית. נוטריונים רבים בגבעת שאול שולטים במגוון שפות, מה שיכול להקל על התהליך ולמנוע אי הבנות.
בחרו נוטריון הזמין לענות על שאלותיכם ולתאם פגישה בזמן שנוח לכם. יעילות בטיפול במסמכים והיכולת לספק את השירות במהירות הם שיקולים חשובים, במיוחד אם אתם זקוקים לאישור בדחיפות.
נוטריון בירושלים גבעת שאול, ירושלים, מספקים פתרון מקצועי ונגיש לכל צורך באישור מסמכים בעלי תוקף בינלאומי. המיקום המרכזי והנגיש, הזמינות הגבוהה והמקצועיות של הנוטריונים באזור, הופכים את גבעת שאול לבחירה מצוינת עבור כל מי שזקוק לשירותי נוטריון.
בין אם אתם מתכננים עסקת נדל"ן בחו"ל, הגירה, לימודים במדינה זרה או פעילות עסקית בינלאומית, נוטריון בירושלים גבעת שאול יוכל לספק לכם את האישורים הנדרשים במהירות וביעילות, תוך הקפדה על כל הכללים והדרישות החוקיות.
לסיכום, כאשר אתם זקוקים לשירותי נוטריון אמינים ומקצועיים, גבעת שאול בירושלים מציעה מגוון אפשרויות העונות על כל צורך, עם יתרונות משמעותיים של נגישות, נוחות ושירות ברמה הגבוהה ביותר.
ת"א (ירושלים) 25162/99- עמותת ביהכ אוהל יעקב גבעת מרדכי נגד עירית ירושלים
שמות השופטים: שולמית דותן
דין כללי התובעת, שהינה עמותה רשומה כדין, המחזיקה ומנהלת את בית הכנסת "משכן שמואל" ("אוהל יעקב"), הנמצא ברחוב הרב גולד 6 בגבעת מרדכי בירושלים והבנוי על חלק מחלקה 73 בגוש 30184 (להלן – מבנה בית הכנסת "משכן שמואל"), הגישה, ביום 27/12/99 בקשה לצו מניעה זמני ותביעה לצו מניעה קבוע שיאסרו על הנתבעת, עיריית ירושלים, לבצע כל עבודת בניה בחלקה 73 בגוש 30184 ולמתן צו המורה לנתבעת ליישר את השטח שלפני מבנה בית הכנסת "משכן שמואל", להסיר את הגדר החוסמת את הכניסה לנכים ולהשאיר מרחק סביר מהחזית המערבית של מבנה בית הכנסת "משכן שמואל", כדי לאפשר כניסת מאור ואויר לבית הכנסת וכניסה עבור נכים. הנתבעת הגישה, ביום 2/1/00, תגובה לבקשה למתן צו מניעה זמני בצירוף שני תצהירים וביום 31/1/00 הגישה כתב הגנה. במסגרת הדיון בבקשה למתן צו מניעה זמני, צוויתי על הנתבעת, ביום 27/01/00, להמנע מביצוע כל פעולת בניה, שיש בה לחסום את החלונות בחזית המערבית של מבנה בית הכנסת "משכן שמואל", עד למתן החלטה לגופה של הבקשה למתן צו מניעה זמני. בהתאם להסכמת הצדדים מונה, ביום 16/3/00, מודד מטעם בית המשפט, מר מאיר לוי, לצורך קביעת מיקומו של מבנה בית הכנסת "משכן שמואל" ביחס לגבולות החלקה עליה הוא בנוי. מדידה שערך המודד היתה מקובלת על שני הצדדים. ביום 18/6/00 נערך ביקור במבנה בית הכנסת "משכן שמואל", עם הצדדים ובאי כוחם. ביום 28/9/00, הסכימו באי כח הצדדים כי בית המשפט יתן הכרעה סופית בסכסוך שביניהם וזאת לאור התצהירים וחומר הראיות שנמצאים בתיק בית המשפט, לרבות ממצאיו של המודד מטעם בית המשפט והתרשמות בית המשפט בעקבות ביקורו במקום. יובהר, כי חומר הראיות המצוי בתיק כולל גם את התצהירים הנוספים שהגישו שני הצדדים, קרי תצהירו של מר שאול בטאט מטעם התובעת ותצהירו של מר ציון שלומי מטעם הנתבעת.
פסק דין |
21/02/2001 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 19
ת"א (תל אביב) 45992-04-15- בנימין אדלר נגד עורך דין דוד לוי
שמות השופטים: מיכאל תמיר
מר אברהם רדליך ז"ל (להלן "המנוח") היה הבעלים של חלקות מקרקעין בשכונות גבעת שאול בירושלים הידועות כחלקות 41 ו- 98 בגוש 30168 (להלן "המקרקעין") והותיר אחריו צוואה שבה ביקש כי המקרקעין והכלול בהם ישמשו הקדש. בהתאם לאמור בצוואה מינה ביה"ד הרבני בירושלים עוד בשנת 1952 נאמנים להקדש, אך אלה לא עשו דבר לצורך הבטחת זכויות ההקדש במקרקעין. רק 19.7.06 , לאחר פטירתם של הנאמנים בשנת 1952, הורה ביה"ד הרבני בצו על מינוי נאמן זמני וכן הורה לרשם המקרקעין "לרשום עיקול על הנכס" לטובת ההקדש ולציין כי "אין לעשות בנכס שום פעולה הטעונה רישום ללא אישור ביה"ד". ואולם לא נרשם עיקול, ורק ביום 16.8.06 נרשמה בפנקסי המקרקעין הערה שלפיה אין לעשות בנכס כל פעולה הטעונה רישום ללא אישור של ביה"ד. 3 3.2. רשות המיסים נקטה הליכים לגביית חוב מס שרבץ על חלקה 98 הנ"ל, וכחלק מהליכי הגבייה נרשמה ב- 18 בינואר 2004 הערת אזהרה בפנקס הרישום על קיומו של שעבוד על המקרקעין מכוח סעיף 11(א)(1) לפקודת המסים (גבייה). ביום 3.9.06 לאחר רישום ההערה הנ"ל מינתה ראש ההוצל"פ את נתבע 1, עו"ד דוד לוי ככונס נכסים (להלן "הכונס") לצורך מימוש השעבוד. 3.3. ביום 3.10.06 לאחר שנערכה התמחרות, נחתם הסכם מכר בין התובע לכונס שלפיו התובע רכש את המקרקעין תמורת סך של 256,000 (להלן "הסכם המכר"). ביום 5.10.06 אושר הסכם המכר. ביום 25.10.06 לאחר תשלום התמורה נחתם צו המכר שבו נקבע כי נמכרות לתובע מלוא הזכויות במקרקעין כשהן נקיות בין היתר מכל חוב, שעבוד, עיקול וזכות צד ג', וראש ההוצאה לפועל הורתה לרשום את המקרקעין על שם התובע בהתאם לסעיף 34א לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: "סעיף 34א").
פסק דין |
18/12/2018 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 23
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
עוד מסר העד כי במעמד החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני הכללי נכחו נתבע 1, הנוטריון עו"ד יוסף שעבאן ואחיו עו"ד מוחמד והעד. כשנשאל אם הנוטריון הסביר לנתבע 1 את משמעות החתימה, מסר כי "הוא הסביר וגם אני זוכר שעו"ד מוחמד שעבאן שהוא אח של הנוטריון יוסף שעבאן, הסביר בערבית, שמעתי שהוא מסביר לו בערבית"-עמ' 21 לפרוט', שורות 29/30. גרסת הזיוף ; 59. אדמון בתצהיר עדות ראשית מסר כי הוא הכיר את נתבע 3 בשנת 2015 דרך עו"ד חלאג', כאשר עו"ד חלאג' תיווך בניהם בעניין מכר קרקע שבבעלות נתבע 1 בירושלים ומאחר שהם אמרו לו כי בהישג ידם קונים פוטנציאלים לקרקע שבבעלותו בהר חומה הידועה כגוש 4 חלקה 406, אז חתם אדמון בתאריכים שונים מסמכים כולל ייפוי כוח בלתי חוזר וכללי לעו"ד חלאג' לפיהם הוא הסמיך את נתבע 3 למכור את החלקה בהר חומה. בנוסף במהלך השנים 2015 ועד 2018 חתם נתבע 1 גם על מסמכים רבים ושונים כולל ייפוי כוח כלליים שנעשו לצורך ספציפי למכירת חלקה נוספת הידועה כחלקה 156 בגוש 8 הנמצאת בהר שמואל בירושלים. נתבע 1 ציין כי מעולם לא חתם על ייפוי כוח כללי פתוח על כל רכושו וכי כל ייפוי הכוח שחתם לטובת נתבע 3 קשורים לקרקע בירושלים. עוד ציין כי נתבע 3 יחד עם אחרים זייפו את ייפוי הכוח הכללי הנטען ובהסתמך עליו מכר נתבע 3 לעצמו את החלקה ויצר בסיוע התובע ושאר הנתבעים את שרשרת העסקאות הפיקטיביות. עוד הצהיר נתבע 1 כי התמורה המדווחת בעסקת המכר הנטענת לחלקה 21, הינה תמורה בלתי הולמת, בלתי סבירה ואף הזויה. 60. יש לציין כי נתבע 1 טען בעדותו בבית משפט כי אינו מכיר בכלל את הנוטריון שעבאן, כך למשל בחקירתו הנגדית בבית משפט, כשהוצג לו נ/13-ייפוי כוח נוטריוני של הר חומה, השיב נתבע 1: "אני לא מכיר את יוסף שעבאן, רק שנכנס לבית המשפט.
פסק דין |
26/07/2024 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 28
ע"א 4175/12- תעשית אבן וסיד בע"מ נגד אבראהים גדיר
שמות השופטים: ע ארבל,נ סולברג,א שהם
זאת ועוד, הוראת סעיף 66 לחוק הנוטריון העותומאני מעידה על חשיבותו של המסמך הנוטריוני, ועל כוחו כראיה, וזו לשונה: "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צורך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת". הוראה זו מתייחסת למשקלם הראייתי של המסמכים אשר נערכו ע"י נוטריון, וזאת עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל. כלומר, שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, הרי שלשם אימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו (ראו: עניין עסאף). זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 15 במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף).
פסק דין |
10/03/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 87 |
עמודים – 20
ע"א 7303-01- אדמון עסאף נגד מינהל מקרקעי ישראל
שמות השופטים: מצאמ חשין,גרוניס
מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת. הוראת סעיף 66 מורה אותנו את עיקר חשיבותו של המסמך הנוטריוני, והוא כוחו כראיה. שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו1976- על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט1999-), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו. 11. אכן כן: ככל חזקה הניתנת לסתירה, כן היא החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, שאף היא ניתנת לסתירה. בה-בעת, ברור מאליו כי העלאת טענה כטענתו של המערער – טענה המייחסת לנוטריון, למיצער, מחדל חמור עד-למאוד בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר. בפרשת סעתי (לעיל) אמר השופט בך דברים אלה (שם, 497-496): נטל כבד. . . רובץ על צד הטוען כי יפוי-כוח שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי. . . שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי.
פסק דין |
05/03/2003 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 211 |
עמודים – 10
עמ"ש (חיפה) 29522-05-13- בעמש 29522-05-13 נגד בעמש 29522-05-13
שמות השופטים: שושנה שט,יעל וילנר,סארי גיוסי
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח כן.
פסק דין |
09/03/2014 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 14 |
עמודים – 33
ת"א (נצרת) 717-06- עזבון המנוח סלים אבו אחמד זל נגד ראמי סאלח מוראד
שמות השופטים: שאהר אטרש
על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים). לסיכום נקודה זו אציין, כי מכוח חוק הנוטריונים ותקנותיו, מוסמך נוטריון לאמת חתימה על מסמך, לאחר שזוהה החותם וחתם בפניו על המסמך ולאחר ששוכנע, כי החותם פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של החתימה, או אז קמה חזקה ראייתית, לפיה, אישורו של הנוטריון בדבר "אימות החתימה" מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי החותם ומעשיו, ונטל הראיה מוטל על מי שטוען אחרת. בנוסף, אימות החתימה של נוטריון הינה בגדר "תעודה ציבורית", כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות , התשל"א – 1971; בתור שכזו היא מהווה ראיה כשרה להוכחת אמיתות תוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כפי שמורה סעיף 34(4) לפקודה הנ"ל (ראו: א' (נצרת) 1007/04 קרן קיימת לישראל נ. קזל ואח' – פס"ד של השופט הווארי מיום 19.5.09 ). 22. מן הכלל אל הפרט. התובע חתם על יפוי הכח (ת/4) בפני הנוטריון/עו"ד ח'אלד זועבי. במעמד החתימה, בביתו של התובע, נכחו עו"ד זועבי, נתבע 5, התובעת ונכדו של התובע, מר סלים עפיף אבו אחמד. יפוי הכח נערך על ידי עו"ד זועבי. בדף הראשון של ת/4, "אימות חתימה", אישר עו"ד זועבי כי "ביום 16.10.04 ניצב בפני בביתו בנצרת מר אבו אחמד סלים. . . וחתם מרצונו החופשי על המסמך המצורף (קרי: יפוי הכח – ש. א. ). . . ולראיה הנני מאמת את חתימתו.
פסק דין |
07/06/2009 |
מחוזי – נצרת
מאזכרים – 1 |
עמודים – 15
ת"א (חיפה) 35312-02-11- ע"ז המנוח מוחמד מסעוד מצארוה נגד ע"ז המנוח מוחמד חאפז יונס זל
שמות השופטים: רבקה פוקס
זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף). המשותף לדרכי הוכחה אלו הוא, כדברי הנשיא מ' שמגר בעניין שאול רחמים: "קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו" (שם, בעמ' 261-262). " 27. יודגש כי ייפויי הכוח הנוטריוניים משנת 1957, 1958 הוגשו, כאמור, לאחר שצולמו מהמקור המצוי בגנזך המדינה, כשהם שלמים וערוכים כדבעי. הנתבעים במהלך שמיעת הראיות לא הוכיחו שיש לערער אחר חתימת המנוח מוחמד יונס המתנוססת עליהם, כמו גם תקינות ההליך שהתקיים בפני הנוטריון הציבורי, למעט טעות במס' החלקה בייפויי הכוח משנת 1957 שאין לה משמעות, כמבואר לעיל. 28. ככל שעלתה טענה, אגב אורחא, על היות המנוח מוחמד יונס נכה, ועל כן יש להטיל דופי בכשירותו המשפטית להתחייב ולחתום, לא מצאתי ליתן לטענה נפקות, במיוחד שנסמכה היא על עדויות במסגרתן הודגשה נכותו של המנוח מוחמד יונס בפלג גופו התחתון שהתהלך עם קביים, אחר כך עם הליכון ובערוב ימיו בכיסא גלגלים.
פסק דין |
18/06/2015 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 28
ת"א (ירושלים) 12101-07-20- קאסם מדיאן, נגד בהאא אלדין סלים חאלד
שמות השופטים: מרים ליפשיץ פריבס
סעיף 19 לחוק הנוטריונים בדבר "כוחו של אישור" של נוטריון קובע: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה ותקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור" (ראו גם סעיף 26 לחוק הנוטריונים בעניין מהימנות מסמכים שנערכו ע"י הנוטריון הציבורי בממלכה הירדנית). 32. בהתאם לאותן הוראות בפקודת הראיות ובחוק הנוטריונים, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על יפוי הכוח או את הנוטריון הציבורי בירושלים בפניו נחתם יפוי הכוח למריני (וראו: ע"א 7303/01 אדמון עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל ( 5.3.2003 )). בנסבות אלו,משאושר יפוי הכוח למריני על ידי נוטריון ציבורי והמסמך, נשמר בארכיון המדינה לתקופה בת מעל 20 שנה והוצג עותק נאמן למקור באישור שניתן מארכיון המדינה למקור השמור בארכיון המדינה, קיימת חזקת תקינות של יפוי הכוח למריני ללא צורך בהבאת ראיות נוספות מטעם התובע כדי להוכיח מהימנות ואותנטיות שלו. 33. החזקה בדבר אמיתות תוכנו של ייפוי הכוח הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון לבירור זהות הצדדים אמנם ניתנת לסתירה. אך דרושה הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני בהבאת ראיות חיצוניות למסמך שבמחלוקת, באמצעות עד שיאשר כי החותם היה אדם אחר ו/או בהצגת חוות-דעת של מומחה התומכת בעמדה של מי שמסתייג מהאישור הנוטריוני או באמצעות השוואה של כתבי יד (ראו: בע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר, פסקה 21 ( 10.3.2014 )). הנתבע, לא עמד בנטל להוכיח את טענת הזיוף שנטענה בעלמא (סעיף 33 לתצהירו) ולא נסתרה בראיותיו חזקת התקינות של יפוי הכוח למריני שנחתם בפני הנוטריון הציבורי ובמעמד שני עדים החתומים עליו.
פסק דין |
09/01/2024 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 16
ה"פ (חיפה) 22583-01-14- שולמית יעקובסון נגד נטליה זבגלסקי
שמות השופטים: סארי גיוסי
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 33. חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). 18 חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח קיומם של אלה.
פסק דין |
26/01/2016 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 27
ת"א (ירושלים) 39274-11-18- עופר משקטו נגד מרים זנטי
שמות השופטים: בלהה יהלום
אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי האחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור" ובהמשך נקבע כי כאשר מדובר בהסכם מכר קיימת חובה לחתום בפני נוטריון, כפי שנעשה בענייננו: "20. (א) יפוי-כוח כללי ויפוי-כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה. " כלומר, בניגוד למסמכים אחרים, המוגשים לבית המשפט באמצעות עורכם, מסמך שאושר על ידי נוטריון עומד בפני עצמו, ומהווה ראייה מספקת לאמור בו. לא מדובר בראיה שלא ניתן להרהר ולערער אחריה, כפי שנקבע בע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר ואח' ( 10.3.14 ): "במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף). המשותף לדרכי הוכחה אלו הוא, כדברי הנשיא מ' שמגר בעניין שאול רחמים: "קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו" (שם, בעמ' 262-261)".
פסק דין |
14/11/2022 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 20
ת"א (חיפה) 18069-11-15- עבד אל-פתאח שלאעטה נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: יצחק כהן
על טענה זו חזר הנתבע מס' 3 גם בסעיף 14 לתצהיר עדותו הראשית (מוצג נ/2) וכן בחקירתו הנגדית, בעמ' 29 לפרוטוקול, בשורה 21, שם מאשר הנתבע מס' 3, כי המנוח ח'אלד חתם על המסמכים. גם אם אניח לרגע שהמנוח ח'אלד "הוחתם" על המסמכים, הרי משמעות הדבר שהחתימה על המסמכים היא חתימתו, וכפירתם של הנתבעים בחתימתו, אין לה על מה שתסמוך. (ד) אין צורך לכתת רגליים ולצעוד מרחקים ארוכים כדי לבחון את השאלה, האם המנוח ח'אלד חתם על המסמכים אם לאו. הטעם לכך הוא, שלפחות אחד מהמסמכים – וכוונתי ליפוי הכוח הנוטריוני הבלתי חוזר, שנחתם בתאריך 29.12.2011 – נחתם לפני הנוטריון עו"ד חאזם חלאילה. באישור הנוטריוני שנתן הנוטריון לחתימתו של המנוח ח'אלד על יפוי הכוח, אישר הנוטריון, כי אימת את זהותו של המנוח וכן אישר, שהמנוח חתם על יפוי הכוח "מרצונו החופשי". על פעולתו של הנוטריון חאזם חלאיחלה חלה הוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976, הקובעת לאמור: 10 "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכול כאמור באישור. " קיימת אפוא חזקה, שפעולת הנוטריון הייתה פעולה תקינה, והמבקש לסתור חזקה זאת חייב להמציא ראיות מתאימות. ראיות שכאלה לא הוגשו, וחזקת תקינות פעולתו של הנוטריון – על כנה עומדת. (ה) לא נעלמה מעיני טענת הנתבעים, כי הנוטריון חאזם חלאילה הוא חתנו של התובע. ואולם, עובדה זו לא הוסתרה על ידי התובע, ובסעיף 32 לתצהיר עדותו הראשית, הדבר צויין במפורש.
פסק דין |
02/03/2017 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 13
ת"א (חיפה) 27102-10-17- חליל טוקאן נגד עזבון המנוחה חוא עיסא גרגורה עואד זל
שמות השופטים: שמואל מנדלבום
לאור החזקה האמורה, מוטל על הנתבעים הנטל הראייתי לסתור את קביעתו של הנוטריון בדבר רצונה החופשי של המנוחה חוא בעת חתימת יפוי הכח, ולענין מידת הראיות הנדרשות לצורך סתירת החזקה, יפים הדברים שנאמרו בהקשר אחר הנוגע לפעולת הנוטריון (בירור זהות הצדדים) ולפיהם: ". . . החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות יפויי הכח הנוטריוני" (ע"א 4175/12 תעשיית אבן וסיד בע"מ נ' אברהים גדיר, פסקה 21 ( 10.3.14 )). לפיכך במקרה שלפנינו נדרשים הנתבעים להביא ראיות ממשיות ומשכנעות לכך שהמנוחה חוא הייתה במצב מנטלי או שכלי ירוד, זאת באם רצונם לסתור את קביעת הנוטריון בדבר רצונה החופשי של המנוחה חוא בעת חתימת יפוי הכח. לאמור יש להוסיף גם כי ביפוי הכח אישרה המנוחה חוא כי "אני נתתי יפוי כוח זה בהיותי בדעה צלולה וללא כל אינוס וכפיה, וחתמתי על ייפוי כח זה בהיותי במלוא הכושר המשפטי והחוקי ובהיותי בדעה צלולה". בעניין זה ידוע הכלל שנקבע לא אחת ולפיו "כלל הוא כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו, בייחוד כאשר מדובר במסמך מהותי ביחס לנכסיו. . . עוד נפסק כי המבקש לסתור חזקה זו צריך להוכיח את גרסתו בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה" (ע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 7 לפסק דינו של השופט י.
פסק דין |
30/03/2023 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 50
ת"א (חיפה) 6918-06-14- עיזבון המנוח מ א ש זל נגד ע מ
שמות השופטים: כמאל סעב
ראו עוד א' לית חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 על תקנותיו – מדריך לנוטריון: הלכה למעשה . . . המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו" 96. זאת ועוד ראוי לציין כי על פי סעיף 29(2) לפקודת הראיות התשל"א – 1971 (להלן: "פקודת הראיות"), ייפוי הכוח בא גם בגדר "תעודה ציבורית". 21 97. בסעיף 34 לפקודת הראיות נקבע לגבי תעודה ציבורית, כי קיימת חזקה באשר לתעודה ציבורית הנחזית שנערכה רשמית בידי אדם פלוני ובנסיבות פלוניות שהיא אמנם נערכה כך. 98. כעולה מהמקובץ לעיל, מסמך נוטריוני אשר נוצר טרם חוק הנוטריונים נהנה מחזקת התקינות באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון אשר ניתן לפי החוק, זאת בתואם לסעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע כדלקמן: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור. " 99. ברור הוא כי ניתן לסתור גם את החזקה באשר לאמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון. 100. ברם, הנטל לסתירת החזקה הנ"ל, הפועלת כאמור במקרה דנן, לטובת התובעים, מוטל על הנתבע 3. יתרה מזאת, מהות טענות המועלות כאמור, בדגש לטענת הזיוף שמעלה הנתבע 3 בענייננו, ואשר במשתמע מייחסות לנוטריון, לכל הפחות מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים, דורשת הוכחה משכנעת וכבדה ביותר מטעם הנתבע 3. 101. בעניין אדמון שהזכרתי לעיל, הודגש כי בהיעדר הוכחה סותרת יש להניח כי הנוטריון הציבורי מילא את תפקידו וחובתו כקבוע בחוק (שם, בעמ' 485-483, 497-496).
פסק דין |
05/07/2018 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 28
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 5. ביטול יפוי-כוח ומסמכים אחרים
5. (א) מי שנתן יפוי-כוח בפני נוטריון, או חתם בפניו על מסמך אחר בין שהנוטריון ערך אותם ובין שאימת את חתימת החתום עליהם, ויפוי-הכוח או המסמך האחר ניתנים לביטול על פי האמור בחוק השליחות, התשכ"ה-1965, או כל דין אחר על-ידי מי שנתן אותו או חתם כאמור, רשאי להודיע לנוטריון על ביטולם. (ב) ההודעה על ביטול כאמור בתקנת משנה (א) תינתן בכתב, ותיחתם בפני הנוטריון עצמו או תיחתם בפני נוטריון אחר, אשר יאמת את חתימת המבטל. (ב1) נוטריון שקיבל הודעה על ביטול כאמור בתקנה זו יסביר למבטל את החשיבות להודיע על ביטול המסמך לאחד או יותר מאלה, לפי העניין: (1) לנוטריון שאישר את המסמך; (2) למי שבידו נמצא המסמך או שפועל על פיו. (ג) נתקבלה הודעת הביטול אצל הנוטריון עצמו, יצרף הנוטריון אותה או העתק צילומי שלה לעותק של ייפוי הכוח או המסמך האחר השמור בידיו וירשום אותה כהערה בעותק האמור, ויציין בהערה את תאריך קבלת ההודעה, ולא יוציא העתק מאושר מהם אלא אם ישא ההעתק את ההערה בדבר הביטול; ההערה תכלול אזהרה שאין בה אישור בדבר תקפו של הביטול. (ד) בתקנה זו, "מסמך אחר" – למעט חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 26. משרדו של נוטריון
26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 12. מניעת שינויים במסמך
12. (א) נדרש אדם הניצב בפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך והיו במסמך שינויים או ביטולים במתיחת קו שהוכנסו בו לפני החתימה, לא יתן הנוטריון את אישורו אלא לאחר שאותו אדם והנוטריון עצמו סימנו את השינויים והביטולים על-ידי הוספת ראשי התיבות של שמותיהם וחותם הנוטריון בשולי המסמך על-יד השינויים או הביטולים; היו במסמך כאמור מחיקות, לא יינתן האישור. (ב) היה במסמך כאמור בתקנת משנה (א) מרחק בין הקטע האחרון של נוסחו לבין החתימות, יעביר הנוטריון קו בדיו דרך אותו חלק של המסמך ויוסיף על ידו את ראשי התיבות של שמו. (ג) היו בנוסח מסמך כאמור חלקים שנשארו אחרי החתימה על החלק, יסמן הנוטריון את העובדה או על-ידי תיאורה בסוף האישור או על-ידי הוספת הערה בשולי המסמך, על-יד החלקים שנשארו על החלק "לא מולא בשעת מתן האישור" וראשי התיבות של שמו באותו מקום; שר המשפטים רשאי לפטור מתחולת תקנת משנה זו סוגים של מסמכים הנועדים לשימוש בחוץ-לארץ. (ד) הוצא אישור נוטריוני, לא יעשה הנוטריון ולא ירשה לאחר לעשות שינוי, ביטול או מחיקה בו ובמסמך שלגביו ניתן האישור. (ה) לענין תקנה זו, "מחיקה" של דבר מודפס או כתוב – כל פעולה שיש בה כדי לעשות את המודפס או הכתוב בלתי קריא.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 7. סמכויות הנוטריון
7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה; "תעודה ציבורית" – כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות; "תעודת עובד ציבור" – כמשמעותה בסעיף 23 לפקודת הראיות; "תקנות האגרות" – תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.
תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978
סעיף: 1. שכר שירותים
1. בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות: 1 אימות חתימה-(א) אימות חתימת יחיד כחותם ראשון-193 ש"ח. (ב) כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך-75 ש"ח. (ג) אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה נוסף על השכר לפי פסקאות (א) או (ב)-75 ש"ח. (ד) ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, נוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור-75 ש"ח. (ה) היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון-תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך. 2. (א) אישור העתק צילומי של מסמך-לעמוד הראשון-75 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; (ב) אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-לעמוד הראשון-26 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; 3. (א) אישור נכונות של תרגום-(1) עד מאה המלים הראשונות בתרגום-245 ש"ח; (2) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מלים-193 ש"ח; (3) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המלים הראשונות-96 ש"ח; (ב) ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-75 ש"ח. 4. אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965-(א) לחותם ראשון-286 ש"ח. (ב) לכל חותם נוסף-143 ש"ח. (ג) ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור-86 ש"ח.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 14. אישור שאדם זכאי לחתום בשם זולתו
14. לא יאשר נוטריון שהחתום על מסמך בשם זולתו זכאי לחתום עליו כך, אלא אם זכותו לחתום הוכחה לנוטריון על-ידי מסמכים שיש בהם ראיה לדבר, ואם חתם בשם תאגיד – על-ידי פנקס המתנהל על פי חיקוק, בין בידי עובד ציבורי ובין בדרך אחרת, או על-ידי מסמך אחר שיש בו ראיה לדבר.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה ; "תעודה ציבורית"-כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות; "תעודת עובד ציבור"-כמשמעותה בסעיף 23 לפקודת הראיות; "תקנות האגרות"-תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007; "תקנות המומחים"-תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 19א. אישור נוטריוני אלקטרוני
19א. נוטריון רשאי לערוך אישור נוטריוני אלקטרוני, ויחולו ההוראות האלה: (1) נדרש אדם הניצב לפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך, יחתום בפני הנוטריון בחתימה ידנית או בחתימה אלקטרונית; (2) על אף האמור בתקנה 18, המסמך יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנוטריון, ויוטבע עליו בצידו השמאלי התחתון חותם אלקטרוני של הנוטריון בשחור על רקע תו אדום; לעניין פסקה זו, "חותם אלקטרוני" – מסר אלקטרוני בצורה הגרפית המוצגת בתוספת השלישית; על מסמך כאמור לא יחולו תקנות 12 ו–13; (3) על אף האמור בתקנות 11 ו–19, צורף מסמך או נספח לאישור הנוטריוני האלקטרוני, יסמן אותו הנוטריון באישור הנוטריוני האלקטרוני באמצעות ציון שם קובץ המסמך או הנספח שיזהה אותו באופן חד-ערכי; (4) על אף האמור בתקנה 26, נוטריון ישמור אישורים נוטריוניים אלקטרוניים וכן מסמכים שעליו לצרף לאישור הנוטריוני האלקטרוני לפי תקנות אלה כאמור בתקנה 26א; הוצא אישור נוטריוני ונשמר בארכיב כאמור, לא יערוך הנוטריון כל שינוי במסמך ולא ירשה לאחר לעשות כן; (5) פלט נייר של אישור נוטריוני אלקטרוני ייחשב כהעתק בלבד.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה"-תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
ראשי
איזורים
כל הזכויות שמורות ©