עורך דין הוצאה לפועל בבאר שבע – המדריך המקיף

מהי הוצאה לפועל ומדוע אתם זקוקים לעורך דין מומחה בבאר שבע?

הוצאה לפועל היא מערכת אכיפה ממשלתית המיועדת לאכוף פסקי דין ולגבות חובות. כאשר אדם או גוף אינו משלם את חובותיו למרות פסיקה משפטית, מערכת ההוצאה לפועל מסייעת לנושים לממש את זכויותיהם ולגבות את הכספים המגיעים להם. בבאר שבע, עיר מרכזית בדרום הארץ, פועלת לשכת הוצאה לפועל המטפלת במקרים רבים של חייבים ונושים המתגוררים באזור.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי הוצאה לפועל

הליכי הוצאה לפועל מורכבים מבחינה משפטית ובירוקרטית. ללא ידע מעמיק והבנה של החוקים והתקנות, אתם עלולים למצוא את עצמכם מפסידים זכויות או משלמים יותר ממה שאתם חייבים. עורך דין הוצאה לפועל מנוסה בבאר שבע יכול להוביל אתכם בבטחה דרך התהליך, להגן על זכויותיכם ולהבטיח את התוצאה הטובה ביותר עבורכם.

התמודדות עם הבירוקרטיה המורכבת

לשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, כמו לשכות אחרות ברחבי הארץ, מפעילה מערכת בירוקרטית מסובכת הדורשת הגשת מסמכים רבים, עמידה בלוחות זמנים קפדניים והכרת הפרוצדורות המשפטיות. עורך דין הוצאה לפועל מקצועי מכיר את המערכת על בוריה ויכול לחסוך לכם זמן, כסף וטעויות יקרות.

שירותים שמציע עורך דין הוצאה לפועל בבאר שבע

עורכי דין המתמחים בהוצאה לפועל בבאר שבע מציעים מגוון רחב של שירותים משפטיים המותאמים לצרכי הלקוחות, בין אם הם נושים המבקשים לגבות חוב או חייבים המתמודדים עם תביעות.

שירותים לנושים

עורך דין הוצאה לפועל בבאר שבע יכול לסייע לנושים בהליכים הבאים:

• פתיחת תיקי הוצאה לפועל לגביית חובות
• איתור נכסי החייב והטלת עיקולים
• הגשת בקשות לכינוס נכסים
• ניהול הליכי פשיטת רגל כנגד חייבים
• חקירת יכולת של החייב
• אכיפת פסקי דין והסכמים משפטיים
• ייצוג בדיונים בלשכת ההוצאה לפועל

שירותים לחייבים

לחייבים המתמודדים עם הליכי הוצאה לפועל, עורך דין מומחה בבאר שבע יכול לספק את השירותים הבאים:

• הגשת התנגדויות לתביעות חוב
• פריסת חובות וקביעת הסדרי תשלומים
• בקשות לביטול עיקולים
• הגנה מפני מימוש נכסים
• טיפול בהגבלות (כגון הגבלת רישיון נהיגה או יציאה מהארץ)
• ייצוג בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון
• ייעוץ משפטי שוטף לאורך התהליך

יתרונות העבודה עם עורך דין הוצאה לפועל מקומי בבאר שבע

בחירת עורך דין הוצאה לפועל המתמחה בפעילות בבאר שבע מביאה עמה יתרונות משמעותיים עבור תושבי האזור.

היכרות עם המערכת המקומית

עורך דין הוצאה לפועל הפועל באופן קבוע בבאר שבע מכיר היטב את לשכת ההוצאה לפועל המקומית, את השופטים והרשמים, ואת הפרקטיקות הנהוגות באזור. היכרות זו מאפשרת לו לפעול ביעילות רבה יותר ולנצל את הידע המקומי לטובת לקוחותיו.

זמינות גבוהה וחיסכון בזמן

עבודה עם עורך דין מקומי מבאר שבע מאפשרת זמינות גבוהה יותר לפגישות, חתימות על מסמכים והתייעצויות דחופות. בנוסף, הקרבה הגיאוגרפית מבטיחה כי עורך הדין יכול להגיע במהירות ללשכת ההוצאה לפועל בעת הצורך, ללא עיכובים הנובעים ממרחק.

הבנה של המציאות הכלכלית המקומית

באר שבע והדרום מתמודדים עם אתגרים כלכליים ייחודיים. עורך דין הוצאה לפועל המכיר את המציאות הכלכלית המקומית יכול להציע פתרונות מותאמים טוב יותר למצב, בין אם מדובר בפריסת תשלומים או בהליכי הוצאה לפועל אחרים.

שיקולים בבחירת עורך דין הוצאה לפועל בבאר שבע

בחירת עורך דין מתאים היא החלטה קריטית שתשפיע על התנהלות התיק ותוצאותיו. הנה מספר שיקולים חשובים שיעזרו לכם לבחור את עורך הדין המתאים ביותר.

ניסיון וותק בתחום

בדקו את הוותק של עורך הדין בתחום ההוצאה לפועל, במיוחד בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע. עורך דין עם ניסיון של שנים רבות יכיר טוב יותר את המערכת, את אנשי המקצוע הפועלים בה ואת הפרוצדורות השונות.

התמחות ספציפית

הוצאה לפועל היא תחום רחב הכולל מגוון סוגי תיקים. חשוב לבחור עורך דין המתמחה בסוג המקרה הספציפי שלכם – אם אתם נושים המבקשים לגבות חוב, או חייבים המתמודדים עם תביעות.

מוניטין והמלצות

בדקו את המוניטין של עורך הדין באמצעות חיפוש באינטרנט, קריאת חוות דעת וביקוש המלצות מלקוחות קודמים. עורך דין הוצאה לפועל מוערך בבאר שבע יהיה בעל חוות דעת חיוביות ורשימת לקוחות מרוצים.

זמינות ותקשורת

בחרו עורך דין הזמין עבורכם, המתקשר באופן ברור ושקוף ועונה לשאלותיכם בסבלנות. תקשורת טובה היא מרכיב חיוני בהצלחת הטיפול בתיק הוצאה לפועל.

שקיפות בנושא שכר טרחה

ודאו שעורך הדין מציג בפניכם הסכם שכר טרחה ברור ושקוף, הכולל את כל העלויות הצפויות. הימנעו מעורכי דין שאינם מוכנים לדון בנושא העלויות בפתיחות.

הליכי הוצאה לפועל נפוצים בבאר שבע

לשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע מטפלת במגוון רחב של הליכים. הכרת ההליכים הנפוצים יכולה לסייע לכם להבין טוב יותר את התהליך ואת חשיבות הייצוג המשפטי.

גביית חובות פסוקים

אחד ההליכים הנפוצים ביותר בהוצאה לפועל הוא גביית חובות שנפסקו בבית משפט. עורך דין הוצאה לפועל בבאר שבע מסייע לנושים לפתוח תיק, לאתר את נכסי החייב ולנקוט באמצעי אכיפה לגביית החוב.

מימוש משכנתאות ופינוי מקרקעין

הליכים הקשורים לנדל"ן, כגון מימוש משכנתאות ופינוי דיירים מנכסים, הם הליכים מורכבים הדורשים מומחיות משפטית. עורכי דין בבאר שבע המתמחים בתחום מלווים את בעלי הנכסים בתהליך המימוש או הפינוי.

הסדרי חובות והגנה על חייבים

רבים מתושבי באר שבע והסביבה נזקקים לסיוע בהסדרת חובותיהם. עורך דין הוצאה לפועל יכול לסייע בניסוח הסדרי חובות, פריסת תשלומים ובמקרים המתאימים – הגשת בקשות לפשיטת רגל או חדלות פירעון.

עיקולים והגבלות

עיקולים על חשבונות בנק, משכורות ונכסים, כמו גם הגבלות שונות (על רישיון נהיגה, על יציאה מהארץ ועוד) הם כלים מרכזיים בהליכי הוצאה לפועל. עורך דין מנוסה יכול לסייע הן בהטלת עיקולים (לנושים) והן בהתמודדות עמם (לחייבים).

חקיקה עדכנית בתחום ההוצאה לפועל

תחום ההוצאה לפועל עובר שינויים תכופים בחקיקה. עורך דין הוצאה לפועל מקצועי בבאר שבע מתעדכן באופן שוטף בשינויי החקיקה ויכול להבטיח כי הטיפול בתיק שלכם יתבצע בהתאם לחוקים העדכניים ביותר.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019, שינה משמעותית את הטיפול בחייבים המתקשים לעמוד בתשלום חובותיהם. החוק החדש מדגיש את שיקום החייב ומציע מסלולים שונים בהתאם לגובה החוב וליכולת ההחזר.

רפורמות בתחום עיקולי המשכורת

שינויים בתקנות עיקולי המשכורת משפיעים על גובה הסכום שניתן לעקל ממשכורתו של חייב. עורך דין הוצאה לפועל בבאר שבע מכיר את התקנות העדכניות ויכול לסייע הן לנושים והן לחייבים להתנהל באופן חוקי ויעיל.

שינויים בהליכי פשיטת רגל

הליכי פשיטת רגל עברו רפורמה משמעותית בשנים האחרונות. עורך דין מעודכן יכול להוביל חייבים בתהליך המורכב, תוך ניצול מיטבי של האפשרויות החדשות שמעניק החוק.

סוגיות נפוצות בהליכי הוצאה לפועל בבאר שבע

תושבי באר שבע והסביבה מתמודדים עם מספר סוגיות נפוצות בהליכי הוצאה לפועל. הכרת סוגיות אלו יכולה לסייע בהתנהלות נכונה מול המערכת.

חובות לרשויות מקומיות

רבים מתושבי באר שבע מתמודדים עם חובות לעיריית באר שבע או לרשויות מקומיות אחרות באזור. עורך דין הוצאה לפועל מנוסה יכול לסייע בניהול משא ומתן עם הרשויות ובהשגת הסדרי תשלומים נוחים.

חובות משכנתא והלוואות דיור

בשל מצבה הכלכלי של העיר, רבים מתושביה מתקשים לעמוד בתשלומי המשכנתא. עורך דין הוצאה לפועל בבאר שבע יכול לסייע במשא ומתן עם הבנקים ובמניעת מימוש המשכנתא ופינוי הדירה.

חובות לעסקים קטנים

עסקים קטנים בבאר שבע לעתים נדרשים לפנות להליכי הוצאה לפועל כדי לגבות חובות מלקוחות. עורך דין מקומי המכיר את המציאות העסקית באזור יכול לסייע לעסקים אלו לשמור על תזרים המזומנים שלהם.

חובות בין בני משפחה

סכסוכים משפחתיים המגיעים להליכי הוצאה לפועל, כגון חובות מזונות או חובות בין אחים, דורשים טיפול רגיש ומקצועי. עורך דין הוצאה לפועל עם ניסיון בתחום המשפחה יכול לסייע בניהול הליכים אלו באופן שימזער את הנזק למערכות היחסים.

מחירים ושכר טרחה של עורכי דין הוצאה לפועל בבאר שבע

שכר הטרחה של עורכי דין הוצאה לפועל בבאר שבע משתנה בהתאם למורכבות התיק, סוג ההליך והניסיון של עורך הדין. הבנת מבנה שכר הטרחה יכולה לסייע לכם לתכנן את התקציב המשפטי שלכם.

מודלים נפוצים לחיוב

עורכי דין הוצאה לפועל עובדים במספר מודלים לחיוב:

• אחוז מהסכום הנגבה – נפוץ בתיקי גביית חובות
• שכר טרחה קבוע לתיק – מקובל בהליכים פשוטים יחסית
• תשלום לפי שעות עבודה – מתאים לתיקים מורכבים
• שילוב של המודלים השונים

עלויות נוספות

בנוסף לשכר הטרחה של עורך הדין, יש לקחת בחשבון עלויות נוספות:

• אגרות לפתיחת תיקים בהוצאה לפועל
• הוצאות לצורך איתור החייב ונכסיו
• עלויות מומחים נוספים (שמאים, חוקרים פרטיים וכד')
• הוצאות משרדיות (צילומים, שליחויות וכד')

משא ומתן על שכר הטרחה

ניתן ורצוי לנהל משא ומתן על שכר הטרחה עם עורך הדין. עורך דין הוצאה לפועל מקצועי בבאר שבע יהיה פתוח לדיון על תנאי התשלום ויציע מספר אפשרויות המתאימות למצבו הכלכלי של הלקוח.

שאלות נפוצות על הליכי הוצאה לפועל בבאר שבע

האם אני חייב לשכור עורך דין להליכי הוצאה לפועל?

אינכם חייבים מבחינה חוקית לשכור עורך דין, אך הליכי הוצאה לפועל הם מורכבים מבחינה משפטית ובירוקרטית. ייצוג על ידי עורך דין הוצאה לפועל מנוסה בבאר שבע מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה שלכם ומקטין את הסיכון לטעויות יקרות.

כמה זמן אורכים הליכי הוצאה לפועל?

משך הליכי ההוצאה לפועל משתנה בהתאם למורכבות התיק, שיתוף הפעולה של החייב ועומס העבודה בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע. הליכים פשוטים יכולים להסתיים תוך מספר חודשים, בעוד הליכים מורכבים עשויים להימשך שנים.

האם ניתן לערער על החלטות ההוצאה לפועל?

כן, ניתן לערער על החלטות רשם ההוצאה לפועל בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע. עורך דין הוצאה לפועל מנוסה יכול לסייע בהגשת הערעור ובניהולו.

מה קורה אם אין לחייב יכולת לשלם את החוב?

במקרים בהם אין לחייב יכולת לשלם את חובו, ניתן לפנות למסלול של חדלות פירעון, הכולל תהליך של פשיטת רגל או הסדר חובות. עורך דין הוצאה לפועל בבאר שבע יכול להוביל את החייב בתהליך ולסייע לו לקבל "פטור" מחובותיו בסופו.

סיכום: עורך דין הוצאה לפועל בבאר שבע

הליכי הוצאה לפועל הם מורכבים, רגישים ובעלי השלכות משמעותיות על חייהם של הצדדים המעורבים. עורך דין הוצאה לפועל מקצועי ומנוסה בבאר שבע יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון בהליכים אלו.

בין אם אתם נושים המבקשים לגבות חוב שנפסק לטובתכם, או חייבים המתמודדים עם הליכי גבייה והגבלות – עורך דין מומחה ילווה אתכם לאורך התהליך, יסביר לכם את האפשרויות העומדות לרשותכם ויסייע לכם להשיג את התוצאה הטובה ביותר בנסיבות.

חשוב לבחור עורך דין הוצאה לפועל בבאר שבע המכיר היטב את המערכת המקומית, בעל ניסיון רב בתחום ומוניטין חיובי. שכירת שירותיו של עורך דין מיומן היא השקעה שתוכל לחסוך לכם זמן, כסף וטרדות רבות בטווח הארוך.

בדקו את המלצות הלקוחות, שוחחו עם מספר עורכי דין לפני קבלת החלטה, וודאו כי עורך הדין שבחרתם מתאים לצרכים הספציפיים שלכם ולמקרה שלכם. בסופו של דבר, הבחירה הנכונה בעורך דין הוצאה לפועל בבאר שבע תשפיע משמעותית על התוצאה הסופית של ההליכים המשפטיים.

משרד עורכי דין הוצאה לפועל בבאר שבע

 

סימוכין:

עש"א (תל אביב) 40883-09-22- גדעון דרורי נגד עיריית תל-אביב-יפו

שמות השופטים: עמית יריב

לפניי ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם גיא אבגי) מיום 31.8.2022 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-38916-97-8, ובה נדחתה בקשת המערער לסגור את תיק ההוצאה לפועל ולחלופין, לקבל את בקשתו בטענת "פרעתי". לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובהחלטת כב' הרשם, נחה דעתי כי אין לערעור סיכוי להתקבל, ועל כן – יש לדחותו ללא צורך בתשובה, וזאת על מנת שלא להכביר על המערער הוצאות לשווא. לשאלת האפשרות להחיל על ערעורים לפי סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 את הוראות תקנה 180 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 נדרשתי כבר בעבר, ואציין בתמצית, כי תקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979 שהן בבחינת "דין ספציפי" לעניין סדרי הדין בהליכי הוצאה לפועל, אינן קובעות הסדר מפורט לניהול הליכי ערעור בבית המשפט, ועל כן – אני סבור שניתן להחיל, בשינויים המתאימים, את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, וזאת מאחר שהרציונלים (מניעת הליכי סרק והטרדות שווא של בעלי דין) תקפים גם בהליכים אלה. לגוף העניין אציין, כי המערער אינו טוען בערעורו או בתצהירו כי שילם את חובו – למעט סכום זניח שלך 2,500 , כפי שנקבע בהחלטת כב' הרשם. כל טענתו היא, שמשלא פעלה המשיבה, היא הזוכה, בשקידה ראויה לאכיפת החיוב ולגבייתו – יש לפטור אותו מהצורך לשלם. טענה כזו חותרת תחת עקרונות היסוד של חיוב בתשלום: החובה לשלם חוב פסוק מוטלת – לעולם – על כתפי החייב.

פסק דין |
28/09/2022 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 2
בדמ (תל אביב) 91/99- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נגד ' עורך דין פלוני

שמות השופטים: ע גואד חג יחיא,ח דויטש,חבד,א הורנשטיין,חבד

לפועל, ואמר לה מי שאמר כי הנאשם טוב בגביה בהוצאה לפועל. גב י' פנתה אל משרדו של הנאשם שהיה אז ממוקם בשכונת התקווה בתל אביב, הלכה והסתכלה במספרי הבנינים ברחוב, ובשלטים התלויים עליהם, ומשהבחינה בשלט הנושא את שמו של הנאשם, נרגעה, וידעה כי הגיעה אל מחוז חפצה והנה עוד מעט קט תפגוש את עורך הדין שאליו שלחו אותה, והוא יביא פתרון מהיר לבעייתה, כך לפחות ציפתה. "שלום" היא אומרת לפקידה המקבלת את פניה במשרד אליו נכנסה ( ושכאמור תלוי עליו שלט הנושא את שמו של הנאשם . "שלום וברכה" עונה הפקידה נ'. האם זהו משרדו של עורך דין פלוני, שואלת הגב' י' למרות שכאמור השלט הנושא את שמו : תלוי על חזית המשרד, וכדי לודא שאכן הגיעה למקום הנכון. "כן" עונה נ', בבקשה מה הענין. והגב' י' מספרת לנ' את סיפורה והיא מבקשת להוושע ע"י הנאשם בגבית הצ'קים שלה. באותה עת נמצא בתוך המשרד-ובמקרים אחרים נמצא אפילו יושב בכסאו של הנאשם-, מר ב'. וכי למה לה לגב' י' לחשוש מהימצאותו של מר ב' במשרד, והכי ברור כי עורכי דין נעזרים בפקידים, פקידות, עו"ד שותפים או שכירים . העיקר שהיא הגיעה אל משרדו של עוה"ד שאליו הפנו אותה. גב' י' יושבת עם אותו ב' בתוך משרדו של הנאשם ובנוכחות המזכירה נ', מוסרת לו את שני הצ'קים, לגביה בהוצאה לפועל, ב' מושיט לה יפוי כוח לחתימה, היא חותמת והוא מטביע את החותמת של הנאשם על יפוי הכוח. ימים יוצאים וימים באים, ואין סימן לא מהנאשם ולא מאותו ב' על קורות אותם שני צ'קים, הגב' י' התעניינה בגורל הצ'קים שלה הן בטלפון והן בביקורים במשרד, כדבריה "לא אגזים ב' בנוכחותו הייתי שלוש פעמים. " נקפו ימים וחודשים וכלום לא נעשה, ואז החלה הגב' י' לשאול גם על ב' וגם על הנאשם "דקר-את חיפשת את ב' גב' י'-את ב' ואת פלוני " עמ' 6 לפרוטוקול.

בקשה |
04/01/2001 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
בדמ (חיפה) 88/03- לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה נגד ' פלוני

שמות השופטים: נחמן בר טוב,מוניר עבאס חבד,אהוד שמיר חבד

יש לקוראו ביחד עם יתר הוראות החוק התקנות והכללים. בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין נקבע: "54 החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". בדומה, קובע כלל 2 לכללים הנ"ל: "2. חובת עורך הדין עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות ללא מורא תוך שמירה על היגנות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". ייצוג הלקוח בנאמנות, מסירות וללא מורא, מחייבים את עורך הדין לשמוע מפי לקוחו את כל העובדות הנוגעות לענין לרבות עובדות לא קבילות וראיות שלא ניתן להציגן בבימ"ש ולכלכל את המשך יעוצו וצעדיו בהתאם לנתונים אלה. עוה"ד חייב לעשות-ככל יכולתו וכישוריו-כדי להשיג את המיטב והמירב עבור לקוחו. כדי שעוה"ד יוכל לנהוג בהגינות כלפי שולחו ולא להתרשל לא במעשה או במחדל הנובע מאחריותו המושגית ולא במעשה או במחדל הנובע מאחריותו הקונקרטית, עליו להביט לא רק ישר וקדימה אלא גם לצדדים, תוך בחינת מכלול הנתונים. 6). אחת מדרכי הגביה הלגיטימיות, כאשר החוב חלוט, הינה משלוח התראת פשיטת רגל, בין אם הדבר בא לאחר פס"ד ובין אם הוא בא לאחר פתיחת תיק בהוצל"פ כאשר החייב עומד בסירובו. אכן, דרך גביה זו, משלוח התראת פש"ר, הינה דרסטית מאוד והיא עלולה לגרום לחייב לנזק, ואולי אף כזה שלא ניתן לתיקון-במיוחד עם פרסום הדבר ברבים וכשמדובר באיש עסקים. יחד עם זאת, אין להתעלם מהרקע הסביבתי ומן האקלים החברתי המאפיין מקרה זה שלפנינו. הגם שבענייננו מדובר בחילול שיקים שנמסרו ע"י המתלונן כתמורה לזכות שימוש בבריכת השחיה העירונית, היינו תשלום רשות לעיריה להבדיל מתשלומי חובה שאותם חייבת אמו של המתלונן לעיריה, אין להתעלם מכך, הכל כמובן מבלי לזקוף את חובותיה של אמו לעיריה-על שכם בנה-גם אם הוא אמור להיות מודע להם בהיותו מתגורר עימה תחת קורת גג אחת, מה גם שבדיעבד התברר מהמכתב נ/2 כי המתלונן שלם לעיריה סך-.4,500 ש"ח בגין חובותיה של אמו לעיריה.

הכרעת דין |
14/09/2006 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 16

פסיקה רלוונטית:

על"ע 3954/03- עורך דין שמחה ניר נגד הועד המחוזי לשכת עורכי הדין תא

שמות השופטים: ת אור,א א לוי,א חיות

ברוח זו קובע סעיף 2 לכללים כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". הוראה דומה מצויה בפרק י' של הכללים, לאמור: "עורך דין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע" (ראו סעיף 32). כללי האתיקה עצמם מגדירים מהו "בית משפט" שעורכי הדין חייבים בכבודו: "בית משפט, בית דין וכל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין". באשר ל"שופט", זה מוגדר כ"בעל תפקיד שיפוטי בבית משפט, בבית דין או בכל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית, שהוקמה על פי דין" (סעיף 1 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)). 4. לשכת ההוצאה לפועל היא ערכאה שהוקמה על פי דין (ראו סעיף 2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967-, (להלן "החוק"). היא מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט בישראל, והתפקיד אשר יוחד לה הוא לבצע את פסקי דין הניתנים בערכאות השונות. אכן, לראש ההוצאה לפועל לא ניתנה סמכות לשנות מפסק הדין, ולפיכך, מקום שפסק הדין מעורר קושי במהלך ביצועו, פתוחה בפני ראש ההוצאה לפועל הדרך לפנות לבית המשפט אשר נתן אותו כדי לקבל הבהרה (סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל). אך מכאן אין ללמוד כי תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא מנהלי בלבד. לעניין זה אפנה לכך שהמחוקק קבע בסעיף 3 לחוק ההוצאה לפועל, כי כראש ההוצאה לפועל יכהנו מי שלהם סמכויות שיפוט מובהקות, היינו, שופט או רשם של בית משפט שלום, ונדמה כי בכך בלבד יש כדי ללמד על המעמד אותו התכוון המחוקק להעניק לראש ההוצאה לפועל (וראו לעניין זה גם תקנה 4(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם1979-). לאותה מסקנה מובילה בחינה של סמכויות ראש ההוצאה לפועל לגופן.

פסק דין |
04/08/2003 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 12 |
עמודים – 6
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי

שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג

עורך הדין אינו נדרש לחשב מראש את כלל האפשרויות בכל תרחיש עובדתי והוא יוצא ידי חובתו כאשר הוא מפעיל שיקול דעת סביר, גם אם בדיעבד יתברר כי זה היה מוטעה (ראו: עניין שרמן, בעמ' 462; ע"א 5/63 זילברמן נ' תורי, פ"ד יז 1305, 1308(1963)). 46. על רקע סקירה זו, השאלה שמתעוררת בענייננו היא מהו היקף חובת הזהירות וכיצד זו צריכה להכווין את עורך הדין כאשר לקוחו מסתכן בפעולה מסוכנת משפטית, בניגוד לעצתו של עורך הדין. 47. פסיקת בית משפט זה קבעה במספר הקשרים כי במקרים שבהם רצונו של הלקוח מנוגד לייעוצו של עורך הדין, נדרש עורך הדין להזהיר את לקוחו ולהסביר לו את מכלול הסיכויים והסיכונים שבבחירתו, כדי לעמוד בסטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש ובכך להימנע מחבות ברשלנות מקצועית. חובה זו היא למעשה חובת אזהרה הנובעת מחובת הזהירות של עורך הדין. כך, נקבע כי עורך דין חייב להשתמש במיומנות מקצועית סבירה כדי לשמור על זכויות לקוחו,ויצא ידי חובתו רק אםהזהיר את לקוחו, והלה עמד על רצונו להיכנס לעסקה (ע"א 554/87 מזור נ' אריאלי, פ"ד מה(1) 370, פסקה 3 (1990) (להלן: עניין מזור)). במקרה אחר נקבע כי אם הלקוח מסרב לעצת עורך הדין לחתום על תניה זו או אחרת, על עורך הדין להסביר ללקוחו את משמעות התניה ונחיצותה, ובכך יתכן ויצא ידי חובתו (על"ע 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל, תל-אביב-יפו, פ"ד לד(4) 707, פסקה 28 (1980)). 14 13 48. בעניין נגלר קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' עמית) כי זכותו של הלקוח ליטול על עצמו סיכון שרווח והזדמנות בצידו, ואין עורך הדין חייב לשים עצמו אפוטרופוס עליו. אך זאת, ובלבד שעורך הדין מיצה את האפשרויות להשיג ללקוחו תנאים טובים יותר, ולאחר שהבהיר היטב ללקוח את הסיכונים שהוא נוטל על עצמו, שאם לא כן, אינו יוצא ידי חובתו.

פסק דין |
16/09/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 129 |
עמודים – 31
ת"א (תל אביב) 199207-02- יאיר.ש.שיווק בע"מ נגד 1 . הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ

שמות השופטים: דפנה אבניאלי

נדרשת סקירה של ההליכים שהתנהלו בתיק ההוצאה לפועל, מחד גיסא, ובחינה של רמת הזהירות ומתחם שיקול הדעת של העושים במלאכה, מאידך גיסא. המחלוקת דנן מדגימה שוב את האמירה הידועה, שתפקידו של השופט הוא, אמנם, להכריע בסכסוך שלפניו, אך לשם כך עליו לקבוע את הדין, ולעתים אף ליצור דין חדש. קביעת דין חדש נדרשת, כאשר אין באפשרותו של השופט להסתמך על מקרים קודמים או על עקרונות ברורים, שהם בבחינת דין ישן. מלאכה זו, מן הראוי שתיעשה בזהירות מירבית על ידי השופט, כדברי כב' הנשיא ברק, תוך הפעלת שיקול דעת וידיעה, כי אין הוא מצהיר על מה שנקבע על ידי המחוקק, אלא יוצר דין בעצמו, על ידי "חקיקה שיפוטית" (א' ברק, שופט בחברה דמוקרטית (2004) 28). כזה הוא המקרה נושא התביעה שבפני. ב"כ הצדדים מודעים לחשיבותה של הסוגיה שהניחו בפני. ב"כ הצדדים אף מודעים לכך, שפקידי לשכת ההוצאה לפועל הם בגדר עובדי ציבור הנהנים מחסינות מוגבלת, וראש ההוצאה לפועל הוא אדם הממלא תפקיד שיפוטי ונהנה מחסינות מוחלטת. לפיכך, הקדישו ב"כ הצדדים חלק נרחב מסיכומיהם המלומדים לניתוח שאלת החסינות, ולדיון בשאלת המפתח – האמנם התרשלו פקידי לשכת ההוצאה לפועל וראש ההוצאה לפועל במילוי תפקידם באופן המצדיק חיובה של המדינה בתשלום פיצויים ההכרעה בסוגיות אלה תיעשה תוך דיון בטענות הצדדים, ובחינת הסוגיות המשפטיות הנובעות מהן. הטענות כנגד עובדי לשכת ההוצאה לפועל בהתייחס לעובדי לשכת ההוצאה לפועל טענה התובעת שלוש טענות עיקריות: א. פקידי הלשכה התרשלו בכך שקיבלו בקשה לביצוע הליך של תפיסת רכב, ללא תצהיר תומך; ב. ההתנגדות שהוגשה ביום 13.12.01 לא הועברה בו ביום לידי ראש ההוצאה לפועל, ובכך נמנעה מהתובעת אפשרות לקבל החלטה מיידית לעיכוב ההליכים נגדה; ג.

פסק דין |
14/09/2005 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 19 |
עמודים – 25
ת"ק (באר שבע) 44576-04-16- רז הוכמן נגד מיכה דוד

שמות השופטים: אורי הדר

בפניי תביעתו של התובע לפיצוי בסך של 33,500 ולסעד של מחיקת שמו מרישומי לשכת ההוצאה לפועל בגין הליך של עיקול שננקט כנגדו ע"י הנתבע במסגרת תיק הוצל"פ מס' 1407728120. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את בעלי הדין ואת העד מטעם הנתבע החלטתי לקבל את התובענה בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה 1. ראשית, הקדמה: לא. נקודה. לא הייתה כל הצדקה לנקוט כנגד הנתבע בהליך של עיקול חשבונו בבנק. לא הייתה גם כל הצדקה לפתוח כנגד התובע תיק הוצאה לפועל. כך בפשטות. 2. עורך דין, והנתבע הינו עורך דין, אינו רק מי שאמור לייצג אינטרס של לקוח אלא שהוא גם מופקד על ביצוע פעולות בהתאם לדין. הרישיון לעריכת דין ניתן לו לשם כך בדיוק. 2 עורך דין, והנתבע אינו יוצא דופן בעניין זה, אינו חייב לבצע כל פעולה משפטית שלקוח מבקש, אם הוא בכלל ביקש בענייננו. 3. הדבר הראשון שאמור להנחות עורך דין בביצוע פעולותיו כמייצגו של מרשו הוא לפעול ע"פ הדין. עורך הדין משמש גם כזרועו הארוכה של בית משפט בכל הנוגע לפעולות על פי הדין ומכאן גם נגזר האמון שרוחש הציבור ורוחשים בתי המשפט לציבור עורכי הדין. ודוקו, הגשת בקשה לביצוע פסק הדין הינה פעולה שאמורה להיות פעולה על פי דין. 4. כאשר פסק דין קובע חיוב ברור ביחס לנתבעים שונים, אין שום הצדקה שעורך דין, גם אם לקוח מבקש ממנו לעשות כן, יפתח תיק הוצאה לפועל כנגד מי שפרע במלואו את החיוב שנפסק כנגדו. 5. עורך דין אינו שכיר חרב והוא אינו חייב לבצע כל פעולה שלקוח מבקש, אם הוא בכלל מבקש, אלא שהוא אמור להפעיל גם שיקול דעת עצמאי ובפרט שעה שהלקוח סומך את ידיו על עורך הדין ועל כך כי הוא מכיר את הדין הרלבנטי. 6. לגופו של עניין. התובע הינו מי שמחזיק במלוא הון המניות של חברת סמיט וורלד טרנס בע"מ (להלן: "החברה") והוא גם הדירקטור היחיד שלה.

פסק דין |
23/08/2016 |
תביעות קטנות – באר שבע
מאזכרים – 1 |
עמודים – 23
ת"א (ירושלים) 7012/05- הרב דניאל ביטון תובעים ואח נגד עורך דין וילי יצחקי ואח

שמות השופטים: משה דרורי

כל שיש לי להוסיף בעניין זה הוא לצטט את דברי חברי כב' השופט מ' דרורי בבש"א 1019/03 (מחוזי י-ם) (א' 1376/98) אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (לא פורסם), המדברים בעד עצמם". חובות עורכי הדין כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט 70. רשאי כל עורך דין, להעלות כל טיעון משפטי, כדי לסייע ללקוחו, שכן זה תפקידו של עורך הדין, לייצג את לקוחו בנאמנות, כנאמר בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, שכותרת השוליים שלו היא "החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט", ואשר קובע את ההוראות הבאות: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". 71. ברם, נשוא המחלוקת שעלי להכריע בה במסגרת החלטה זו, אינה טענות עורכי הדין ביחס לזכויות לקוחותיהם, וביחס למידת מסירותם כלפי לקוחותיהם, אלא, ענייננו, בהחלטה זו, הוא דווקא בסיפא של סעיף 54 הנ"ל, דהיינו: האם עורכי הדין נקטו בדרכים הרגילות והמקובלות, כדי לבצע החלטה שיפוטית, שכבר ניתנה. 72. במילים אחרות, האם ב"כ הצדדים הגשימו את כל המשימות המוטלות על עורך דין, כפי שפורטו בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, שזה לשונו: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 73. לטענת ב"כ הנתבעים, מטרתו של ב"כ התובעים, היתה לסכל את ביצוע ההחלטה, או למצער, בלשון העם, "לתקוע מקל בגלגלי העגלה", כדי שזו לא תגיע למשרדי לשכת רישום המקרקעין, לביצוע "טקס" מחיקת הערת האזהרה והערת המישכון על הנכס בירושלים (בית שטראוס), כנגד אותן משימות שהיה על ההסתדרות לבצע, ובהן רישום המישכון על הנכס ברמת גן, תשלום בשיק בנקאי על חלק מהחוב, וערבות בנקאית על חלק אחר של החוב (באומרי "חוב", כוונתי, לחוב הנטען, שכן טרם התקיים דיון בשאלה, מהו גובה החוב).

החלטה |
10/09/2009 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 5 |
עמודים – 19
ת"א (חיפה) 1229-05- כמאל שוואח נגד עורך דין אפרים ארנון

שמות השופטים: אריקה פריאל

בנסיבות אלו, אין נפקות לשאלה אם היה בכוחו של עו"ד ארנון לעתור לשינוי ממצאים ומסקנות שבפסק הדין ואין בבחירתו שלא לעשות כן כדי להכשירם כראיה בהליך דנן. 41. אותו הדין בנוגע לממצאים ומסקנות של בית המשפט בתביעת עו"ד ארנון לשכר טרחה (ת"א 10189/05 של בית משפט זה). חובותיו של עורך-דין 43. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי דין, תשכ"א-1961 קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. . " ואילו סעיף 2 לכללי לשכת עורכי דין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 קובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט". 44. בתוך כך, עורך-דין מחויב לעמוד בלוח זמנים שנקבע בדין או ביחסים בינו לבין הלקוח; עליו מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי דין, להופיע כנדרש בבתי המשפט ולנהל את הדיונים כדבעי. זאת ועוד, עורך דין חב חובת זהירות כלפי לקוחו ועליו לנהוג במיומנות סבירה בטיפול בענייניו, הן במתן ייעוץ משפטי, הן בייצוגו בבית המשפט והן ובפעולות בשמו מחוץ לכותלי בית המשפט. על עורך הדין מוטלת החובה להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על המקרה. ראה ע"א 479/65 וידר נ' עו"ד הרנוי, פ"ד כ(2) 554 ). 45. אמנם נכון, אין לצפות מעורך דין שידע את כל חוקי המדינה ברם כבר נפסק, כי עליו לדעת חוקים בסיסיים ובתוך כך אותם חוקים בתחום שהוא מתיימר להבין בו ובשל כך הסכים לייצג לקוח. עורך דין המקבל עניין לטיפולו "רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא 'לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות' " (ראה מאמרם של י' שנהב ור' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח חבות" הפרקליט לב (תשל"ח-ל"ט) בעמ' 182-181 והאסמכתאות שם.

פסק דין |
04/02/2010 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 18
רעצ (חיפה) 57297-04-13- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד ראובן יזראלי ואח

שמות השופטים: מירב קלמפנר נבון

יחד עם זאת, ניתנה לרשם ההוצאה לפועל הסמכות לסטות מאותם סדרי דין באם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך ההוצאה לפועל. כל אותם סעיפים בחוק ההוצאה לפועל אשר אוזכרו לעיל מכילים את סמכויותיו השיפוטיות הבודדות של רשם ההוצאה לפועל ובהפעלתן, על אף הוראותיו של פרק כ', ניתן שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל ובלבד שיפעל בסבירות, מידתיות, תום לב, העדר שרירות וללא שיקולים זרים. תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, מותירה כאמור בידי רשם ההוצאה לפועל שיקול דעת אם לדון בבקשה, המוגשת בתחום סמכויותיו השיפוטיות, בהעדר הצדדים או בנוכחותם ועליו להקפיד כי הדיון בהעדרם לא יפגע בזכויותיהם המהותיות, שכן במקרה של דיון בהעדרם לא יוכלו להביא בפניו את מלוא הטיעונים שיש בפיהם וביחוד כאשר עלול להיווצר מצב בו ירצה צד כלשהוא לחקור את בעל הדין שכנגד על תצהירו. סבורני כי מן הראוי הוא, הן לאור העובדה כי מדובר בהפעלת סמכות שיפוטית של רשם ההוצאה לפועל והן לאור החשיבות אשר יחס לה המחוקק עצמו עת קבע כי החלטתו זו של רשם ההוצאה לפועל בבקשה בהתאם להוראותיו של סעיף 58 דינה כדין פסק דין לעניין הוצאה לפועל, כי רשם ההוצאה לפועל יקיים דיון בפניו בעת שמובאת בקשה בהתאם להוראותיו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל. לגישה זו תימוכין אף בספרו של כבוד השופט בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית (עדכון 6 אפריל 2013), עמ' 266, אשר הביע דעתו והבהיר כי "טוב יהיה אם תישמר הפרקטיקה הנהוגה לפיה דיונים לפי סעיפים 19, 25, 48, ו- 58 יתנהלו רובם ככולם בנוכחות הצדדים". רשם ההוצאה לפועל בבקשה שבפני לא נהג כך במתן החלטה בבקשה על בסיסם של כתבי הטענות בלבד וקיפח זכותם המהותית במקרה זה, של הצדדים להעלות בפניו את טיעוניהם, כמו גם לחקור את המצהיר מטעמו של המבקש, אשר יתכן ועדותו הייתה מסייעת למתן החלטה מושכלת בעניין זה.

פסק דין |
08/07/2013 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7
ת"א (ירושלים) 24960-02-12- ס א נגד הבנק הבינלאומי הראשן בעמ

שמות השופטים: ארנון דראל

חששו הוא מכך שהרחבת החובה המוטלת על עורכי דין תביא לפגיעה ביכולת עורך הדין לייצג את לקוחותיו ולריבוי תביעות כלפי עורכי הדין, וזאת במיוחד בהינתן כי התובע היה מיוצג על ידי עורכי דין מטעמו. הוא הצביע על כך כי עורך הדין פעל בהתאם להנחיות ההוצאה לפועל ועל פי הדין, וכי בתיקי הוצאה לפועל נשמעות טענות שונות כדי להתחמק מתשלום. בא כוחו של ברנט הפנה למספר פסקי דין שעסקו בסוגיה זו בבתי משפט המחוזי והשלום ובהם בחן בית המשפט את הריסון הדרוש. 53. הטלת אחריות בנזיקין על עורך דין כלפי הצד שכנגד או כלפי צד שלישי, שאינו לקוחו של עורך הדין היא אפשרית. התייחס לכך כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין (שהיה באותו מקרה בדעת מיעוט אך לא בקשר עם דברים אלה) והגדיר את החובה המוטלת על עורך הדין: "חובת הזהירות הוחלה על עורך הדין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, כי אם גם ביחסיו עם צד שלישי. במקרה זה האחרון, מבוססים היחסים המיוחדים בין הניזוק לעורך הדין, והסתמכותו של הראשון על דברי האחרון, לא על חוזה בינם – חוזה אשר אינו בנמצא – כי אם על אופיו המיוחד של המקצוע המשפטי, ועל חובות ההגינות בהן חב עורך הדין לציבור כולו. כיוון שהציבור כולו מסתמך על מקצועיותו ועל יושרו של עורך הדין, הוא חב בחובת זהירות לא רק כלפי מרשו, אלא גם כלפי יריבו וכלפי הציבור כולו. . . " (ע"א 8625/02 סילביו נחום נ' רחל דורנבאום פ"ד נח (3) 385, 409-410 (2004) (להלן: "נחום") 17 54. דברים דומים נכתבו על ידי כב' השופט ד' לוין במקרה אחר: "מה דינו של עורך-דין המייצג לקוח פלוני ביחסיו עם מי שאינו לקוחו אלא צד שכנגד פלוני – האם כלפי פלוני זה מוטלת על עורך הדין חובה כל שהיא היהא אחראי כלפי זה מטעם כלשהו ועל-פי עילה כלשהי, אם יתברר שכתוצאה מהטיפול בעניין לקוחו ולמען לקוחו הסב נזק לאחר חבות חוזית לא תיתכן, שכן לא נקשרו יחסים כאלה ביניהם, אולם תיתכן גם תיתכן חבות בנזיקין.

פסק דין |
12/08/2015 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 37

חקיקה רלוונטית:

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין

(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין

(ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; (3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט בתקנה 11(א)(4); (4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככו נס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין

28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא

חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020

סעיף: 12. דיווח לכנסת

הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 29. המצאה לממונה או לנאמן בידי בעל עניין בהליכי חדלות פירעון תקנה 143(א) ו–(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 30. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 10. שכר עורך-דין

10. (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. (ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9. (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי-אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה. (ה) הוראות סעיף 9(ד) ו-(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 1. הגדרות

1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בית-דין דתי; "דמי פיגורים" ו "ריבית שקלית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין; "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; "המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו–(4)(א) ו–(ב)(1), 163 ו-165(א) לתקנות סדר הדין; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); (3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; "זוכה" – מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; "חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין; "חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018; "חייב" – מי שפסק-דין ניתן לחובתו; "כרטיס חיוב" ו"כרטיס תשלום" – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981; "כרטיס חיוב מיידי" – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום; "לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2; "מנהל רשות האכיפה והגבייה" – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה; "נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה; "ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת; "פסק-דין" – פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי; "פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי; "רשות האכיפה והגבייה" – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1957; "תקנות סדר הדין" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014

סעיף: 1. הענקת סמכויות לדון בבקשות

1. מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – בעל סמכות), יהיו רשאים לדון ולהחליט בבקשות המפורטות להלן: (1) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתוך תיק איחוד לצורך סגירתו או בקשת זוכה בתיק פרטני להוציא מהתיק חייב המצוי באיחוד תיקים, לפי סעיף 8(ג) לחוק, והכול כשהטעם לסגירת התיק הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג'; (2) חילוט עירבון כספי שהפקיד חייב ששוחרר לפי צו הבאה ולא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי–התייצבותו בתוך שבעה ימים, והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יב(ה) לחוק; המציא החייב הסבר לאי–התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר חילוט העירבון לרשם ההוצאה לפועל; (3) זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק של זוכה או זוכים, לפי העניין, לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי סעיף 76(א2) לחוק; (4) עיכוב הליכים והעברת התנגדות לביצוע תובענה או שטר שהוגשו במועד לבית המשפט המוסמך לפי סעיפים 81א(ג) ו–81א1(ד)(2) לחוק, ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית.

כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016

סעיף: 14. מניעה משבת בדין

14. (א) רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; (2) יש לרשם ההוצאה לפועל עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה של הרשם יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; (3) בטרם התמנה לתפקיד היה רשם ההוצאה לפועל מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו בתור בא כוח, בורר, מגשר, עד, יועץ מקצועי, מומחה או בדרך דומה אחרת; (4) בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של רשם ההוצאה לפועל קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בעניינו של אותו בעל דין או אותו עד; (5) עורך דין המייצג בעל דין היה שותפו של רשם ההוצאה לפועל ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז היותם שותפים; (6) עורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של רשם ההוצאה לפועל או של בן משפחתו; (7) בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל הוא עורך דין, שותף או שכיר, במשרד עורכי דין המייצג בעל דין. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני רשם הוצאה לפועל אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בעניין. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב)(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל רשם הוצאה לפועל אחר לא תשנה את עילת הפסלות. (ה) האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם על קרוב משפחה שאינו בן משפחה כהגדרתו בכללים אלה, אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי יחסו אל אותו קרוב משפחה מונע אותו משבת בדין. (ו) אין באמור בכלל זה כדי למעט משיקול דעתו של נשיא בית משפט השלום, או שופט אחר שהנשיא קבע לכך, הדן, על פי סעיף 3ב לחוק, בערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991

סעיף: 3. ענינים שבהם יקויימו הליכים

חייב; (ב) בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי; (ג) הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל; (ד) הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל; (ה) הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז ' סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל; (3) בתקנת משנה זו – "הגשה באופן מקוון" – הגשה באמצעות האזור האישי או ממשק בתי תכנה, ולגבי בקשות דחופות בלבד גם פקסימילה ודואר אלקטרוני כמפורט באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; "הטלת עיקול" – לרבות מימוש גם אם העיקול התבקש טרם מצב החירום; "הליכים מבצעיים " – עיקול ותפיסת מיטלטלין, תפיסת רכב, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר ולמעט רישום עיקול על רכב או מקרקעין;" (ב) הדחיפות לענין תקנת משנה (א)(3) ו-(5) תיקבע בידי נשיא בית משפט. (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה; (ג1) דיון שנקבע בהוצאה לפועל לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת; מועד דיון שבוטל לפי תקנת משנה זו, ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.

תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991

סעיף: 3. ענינים שבהם יקויימו הליכים

3. (א) בתקופת תקפה של ההודעה יקויימו דיונים רק בענינים המפורטים להלן: (1) מעצר ושחרור בערובה; (2) מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979; (3) עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק; (4) עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד; (5) סעדים זמניים דחופים בענינים אזרחיים; (6) (נמחקה); (7)3 דיוני קדם-משפט בהליכים אזרחיים בדרך של היוועדות חזותית לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אלא אם כן הסכימו הצדדים לקיום הדיון בנוכחות של באי כוחם; (8)3 עתירות מינהליות וערעורים לפי חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בדרך של היוועדות חזותית, בכפוף להסכמת הצדדים; (9)3 דיוני קדם-משפט בבית המשפט לענייני משפחה; (10)3 הליכים בבית המשפט לנוער, למעט דיוני הבאת ראיות בהליכים לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (א1) בתקופת תוקפה של ההודעה לא יתקיימו במערכת ההוצאה לפועל ההליכים והפעולות כמפורט להלן, והכול לפי תקנת משנה זו: (1)4 הגשת בקשה לפתיחת תיק, למעט בקשה כאמור שהיא אחת מאלה: (א) בקשות לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בהם אינו המוסד לביטוח לאומי; (ב) בקשות לביצוע שבהן הזוכה ביקש נקיטת הליך לפני המצאת אזהרה, אלא אם כן צורפו לבקשה ראיות או תצהיר המצדיקים את הגשת הבקשה במצב חירום מיוחד; (ג) בקשה לפתיחת הליכים לפי פרק י"ב לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; (2) הגשת בקשה כמפורט להלן למעט במקרים דחופים שרשם הוצאה לפועל אישר לקיים: (א) בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים נגד חייב; (ב) בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי; (ג) הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל; (ד) הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל; (ה) הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 37יא. חובת הודעה

37יא. חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה – (1) על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק; (2) על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה בסעיף 1 לפקודת התעבורה; (2א) על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, או על פתיחת חקירה נגדו לפי סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955; (3) אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (3א) אם הוכרז פושט רגל או פסול דין; (4) אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש; (5) על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים.