כל הזכויות שמורות ©
תפריט
תפריט
עורך דין נדל"ן בתל אביב – מדריך מקיף לבחירת מומחה משפטי לעסקאות נדל"ן
עסקאות נדל"ן הן מהמהלכים הפיננסיים המשמעותיים ביותר בחיים. בין אם מדובר ברכישת דירה ראשונה, השקעה בנכס מניב, או התמודדות עם סוגיות תכנון ובנייה, ליווי משפטי מקצועי הוא קריטי. בתל אביב, שוק הנדל"ן הוא דינמי, תחרותי ומורכב במיוחד, ועורך דין נדל"ן מיומן יכול להיות ההבדל בין עסקה מוצלחת לבין טעות יקרה.
שוק הנדל"ן התל אביבי מתאפיין בביקושים גבוהים, מחירים יקרים ומורכבות רגולטורית הדורשת התמחות ספציפית. עורך דין נדל"ן בתל אביב אינו רק משפטן, אלא מומחה המכיר את השוק המקומי על בוריו, את המגמות העדכניות, ואת הנהלים הייחודיים לאזור זה.
עורך דין נדל"ן בעל ניסיון בתל אביב יכול להעניק לכם:
תא (תל אביב) 52383-10-20 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב נ' אשדר חברה לבניה בע"מ (ניתן ב 26/08/2021) • עוסק בחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי-בינוי. נקבע כי יש לנקוט בגישת "החילוץ" – השוואת ערכי הקרקע לפני ואחרי התכנית המשביחה.
עמנ (תל אביב) 36462-11-20 ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב נ' קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ (ניתן ב 02/06/2021) • דן בסוגיית היטל השבחה בגין הקלה לתוספת קומה טכנית והשפעתה על שווי קומות המגורים.
תא (תל אביב) 23528-02-24 יצחק עפר חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' אמיר קנגון (ניתן ב 18/04/2025) • עוסק בפינוי דיירים במסגרת פרויקט תמ"א 38/2 ובאכיפת הסכמי פינוי-בינוי.
עמנ (תל אביב) 28867-04-24 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל־אביב-יפו נ' מירה גל (ניתן ב 04/03/2025) • דן בפרשנות תכניות בניין עיר ואופן חישוב היטלי השבחה בפרויקטים שונים.
תא (תל אביב) 19515-04-24 כפיר בן עמי נ' למיר בעלי המלאכה בע"מ (ניתן ב 16/10/2024) • עוסק בזכויות בעלי דירות ברישום בית משותף והצמדת שטחים משותפים.
רכישת או מכירת דירה בתל אביב היא תהליך מורכב הדורש ידע ומומחיות. עורך דין נדל"ן מנוסה ילווה אתכם מרגע המשא ומתן הראשוני ועד לרישום הנכס על שמכם בטאבו. הוא יבדוק את מצבו המשפטי של הנכס, יוודא שאין עיקולים או שעבודים, יבחן את זכויות הבנייה, ויבטיח שכל ההיבטים החוקיים של העסקה מכוסים.
בתל אביב, שוק הדיור מאופיין בפרויקטים של התחדשות עירונית, קבוצות רכישה, ואפילו מבנים לשימור – כל אחד מאלה דורש התמחות ספציפית. עורך דין נדל"ן מקומי יכיר את המאפיינים הייחודיים של כל שכונה בעיר ויוכל לייעץ לא רק על ההיבטים המשפטיים אלא גם על כדאיות ההשקעה.
השקעות נדל"ן בתל אביב מהוות אפיק השקעה פופולרי למשקיעים מקומיים ובינלאומיים. עורך דין נדל"ן המתמחה בהשקעות יוכל לייעץ על אסטרטגיות השקעה, מבנה העסקה, היבטי מיסוי, ואף שיתופי פעולה עם משקיעים אחרים.
נכסים מסחריים בתל אביב – בין אם מדובר במשרדים, חנויות, מרכזי מסחר או מבני תעשייה – דורשים הבנה מעמיקה של חוקי התכנון והבנייה, הסכמי שכירות מסחרית, וסוגיות מס ייחודיות.
חוקי התכנון והבנייה בישראל בכלל ובתל אביב בפרט הם מהמורכבים ביותר. עורך דין נדל"ן המתמחה בתחום זה ילווה אתכם בתהליכי רישוי, קבלת היתרי בנייה, והתמודדות עם ועדות התכנון.
תל אביב עוברת תהליכי התחדשות עירונית נרחבים, ועורך דין נדל"ן יכול לסייע בהבנת הזכויות שלכם במסגרת פרויקטים אלה. הוא גם יכול לייצג אתכם מול יזמים ולהבטיח שתקבלו תמורה הוגנת.
סכסוכי נדל"ן עלולים להיות מורכבים, יקרים ומתישים. עורך דין נדל"ן בעל התמחות בליטיגציה יוכל לייצג אתכם במחלוקות מול שכנים, רשויות, קבלנים או שותפים לנכס.
בתל אביב, עיר צפופה עם מבנים רבים לשימור ותוכניות בנייה שאפתניות, סכסוכי נדל"ן הם תופעה נפוצה. עורך דין מנוסה ידע לנהל את הסכסוך באופן אפקטיבי, וכשניתן – למצוא פתרונות מחוץ לכותלי בית המשפט.
הניסיון הוא מרכיב קריטי בבחירת עורך דין נדל"ן בתל אביב. חפשו עורך דין עם ותק של לפחות 5-10 שנים בתחום, עם היכרות מעמיקה עם שוק הנדל"ן התל אביבי. בדקו באילו סוגי עסקאות הוא התמחה ואם יש לו ניסיון בתחום הספציפי שאתם זקוקים לו.
עורך דין נדל"ן איכותי יהיה בעל מוניטין מוכח בקהילה המשפטית ובקרב לקוחות. בקשו המלצות מחברים או בני משפחה שהשתמשו בשירותיו של עורך דין נדל"ן בתל אביב, וחפשו חוות דעת באינטרנט.
שמו הטוב של עורך הדין בקהילה המקצועית גם הוא משמעותי – עורך דין מוערך יוכל לנהל משא ומתן מול עורכי דין אחרים, רשויות ומוסדות באופן יעיל יותר.
תקשורת טובה היא אבן יסוד בבחירת עורך דין נדל"ן. בחרו עורך דין שמקשיב לצרכים שלכם, מסביר את התהליכים בשפה ברורה, וזמין לשאלות.
עסקאות נדל"ן יכולות להימשך חודשים, ואפילו שנים, ולכן חשוב שתרגישו בנוח עם עורך הדין שלכם ותוכלו לסמוך עליו שייצג את האינטרסים שלכם במסירות.
שכר טרחה של עורכי דין נדל"ן בתל אביב יכול להיות מבוסס על מספר מודלים. הנפוץ ביותר הוא אחוז מסוים מערך העסקה (בדרך כלל בין 0.5% ל-2%), אך ישנם גם עורכי דין הגובים שכר טרחה קבוע או שעתי.
חשוב להבין מראש את מבנה שכר הטרחה ולוודא שאין הוצאות "נסתרות". בקשו הצעת מחיר מפורטת המכסה את כל שלבי העסקה ומפרטת את כל העלויות האפשריות.
שוק הנדל"ן בתל אביב מושפע ממגוון גורמים כלכליים, חברתיים ותכנוניים. עורך דין נדל"ן מעודכן יכיר את המגמות העדכניות ויוכל לייעץ לכם כיצד להתמודד איתן.
בשנים האחרונות, תל אביב עוברת תהליכי התחדשות עירונית נרחבים, עם פרויקטים רבים של תמ"א 38, פינוי-בינוי, ושימור מבנים. במקביל, העיר מתמודדת עם אתגרים של נגישות ומחירי דיור גבוהים, המובילים לרפורמות ושינויי חקיקה תכופים.
תל אביב מחולקת לשכונות ואזורים בעלי אופי שונה ופוטנציאל השקעה שונה. עורך דין נדל"ן מקומי יכיר את המאפיינים הייחודיים של כל שכונה ויוכל לייעץ לכם על אזורים מתפתחים בעלי פוטנציאל צמיחה.
אזורים כמו יפו, שכונת שפירא, נווה שאנן, ומתחם יד חרוצים עוברים תהליכי התחדשות משמעותיים ומושכים משקיעים רבים. אזורים אחרים, כמו הצפון הישן או לב העיר, מציעים יציבות ויוקרה, אך גם מחירים גבוהים יותר.
תל אביב מתאפיינת ברגולציה מורכבת ותוכניות תכנון עירוני מתקדמות. עורך דין נדל"ן עם התמחות ברגולציה עירונית יכול לסייע בניווט במבוך הבירוקרטי ובהבנת ההשלכות של תוכניות המתאר.
תוכנית המתאר של תל אביב (תא/5000) והתוכניות המפורטות הנגזרות ממנה משפיעות באופן משמעותי על אפשרויות הבנייה, שימושי קרקע, וערכי נכסים בעיר. עורך דין נדל"ן מעודכן יוכל להסביר כיצד תוכניות אלו משפיעות על הנכס שלכם.
פגישת ההיכרות הראשונה עם עורך דין נדל"ן היא הזדמנות חשובה להבין את התהליך ולבחון את ההתאמה. כדי למקסם את התועלת מפגישה זו, הכינו מראש:
בפגישה עצמה, שימו לב לא רק למידע המשפטי אלא גם לתחושה האישית שלכם – האם אתם מרגישים שעורך הדין מקשיב, מבין את הצרכים שלכם, ומסביר דברים בצורה ברורה?
תקשורת ברורה ורציפה עם עורך הדין שלכם היא מפתח להצלחת העסקה. הגדירו מראש מתי ואיך תתקשרו, ומה צפי המענה.
שמרו על תיעוד של כל התכתובות והשיחות, ובקשו אישור בכתב להחלטות משמעותיות. זכרו גם לעדכן את עורך הדין על כל התפתחות חדשה או שינוי בציפיות שלכם.
חוזים ומסמכים משפטיים בתחום הנדל"ן יכולים להיות מורכבים ומלאי ז'רגון מקצועי. עורך דין טוב יסביר את המשמעות של כל סעיף, אך גם אתם צריכים להקדיש זמן להבנת המסמכים.
אל תהססו לשאול שאלות על סעיפים או מונחים שאינם ברורים לכם. וודאו שאתם מבינים את ההשלכות של כל התחייבות שאתם לוקחים על עצמכם.
בחירת עורך דין נדל"ן מקצועי ומנוסה בתל אביב היא קריטית להצלחת כל עסקה או הליך משפטי בתחום. עורך דין המכיר היטב את המאפיינים הייחודיים של שוק הנדל"ן התל אביבי, את הרגולציה המורכבת ואת המגמות העדכניות, יכול לחסוך לכם זמן, כסף וכאבי ראש רבים.
בין אם אתם רוכשים דירה ראשונה, משקיעים בנכס מניב, מנהלים פרויקט בנייה, או נתקלתם בסכסוך משפטי – ליווי משפטי מקצועי יבטיח שהאינטרסים שלכם מוגנים ושאתם מקבלים את התוצאה הטובה ביותר.
שוק הנדל"ן בתל אביב הוא דינמי ומתפתח במהירות, ועורך דין נדל"ן עדכני ומחובר היטב לשוק יוכל לסייע לכם לנצל הזדמנויות ולהימנע ממכשולים. אל תמעיטו בחשיבות הייעוץ המשפטי – זוהי השקעה שתשתלם לכם לאורך זמן.
יש לזכור כי התחום המשפטי בנדל"ן משלב ידע מקצועי, ניסיון מעשי, וקשרים עם גורמים בענף. בחירת עורך דין נדל"ן בתל אביב שמשלב את שלושת הרכיבים הללו תבטיח כי תקבלו את הליווי המשפטי הטוב ביותר לאורך כל הדרך – מהתכנון הראשוני ועד להשלמת העסקה ומימוש זכויותיכם.
עורך דין נדל"ן בתל אביב הוא שותף אסטרטגי בהחלטות חשובות בחיים, ובחירה נכונה תשפיע במידה רבה על הביטחון והרווחה הכלכלית שלכם לשנים רבות קדימה.
עמ"נ (תל אביב) 36462-11-20- ועדה מקומית לתכנון ובניה ת"ל אביב נגד קרדן נדלן יזום ופיתוח בעמ
שמות השופטים: ירדנה סרוסי
לתכנון ובניה תל אביב ע"י ב"כ עוה"ד מיכל דיק ודורית קרני השירות המשפטי עיריית תל-אביב נגד משיבה קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד זיו כספי ואילנית ציבין משרד עו"ד גינדי-כספי פסק דין בפניי ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במחוז תל אביב מיום 4.8.2020 (להלן, בהתאמה: "ההחלטה" ו-"ועדת הערר"). עניינו של הערעור בקביעת ועדת הערר, כי הקלה לתוספת קומה טכנית למגדל שעתיד להיבנות, אשר גרמה לכך שכל אחת מקומות המגורים שמעל לקומה הטכנית הוגבהה ב-3.4 מטרים, איננה חייבת בתשלום היטל השבחה בגין הגבהת קומות המגורים שמעליה. רקע בתמצית 1. המשיבה הגישה בקשה להיתר להקמת מגדל בגובה 30 קומות, הכולל מסחר בקומת הקרקע, משרדים עד קומה 18, קומה טכנית כפולה בקומה 19, ומעליה קומות מגורים עד קומה 30. הבקשה להיתר אושרה, והיא כוללת, בין היתר, הקלה לתוספת שתי קומות: תוספת קומה לקומה הטכנית בקומה 19 על מנת שניתן יהיה להכפילה, ותוספת קומת מגורים. 2 2. למשיבה הוצאה שומת היטל השבחה. שמאיי הועדה המקומית קבעו כי ההקלה לתוספת קומה טכנית בבניין הביאה בפועל להגבהה של כל אחת מקומות המגורים בכ-3.4 מטרים. ההשבחה בשומת הוועדה המקומית נקבעה לפי מקדם השבחה של 1.5 לכל קומת מגורים בגין הגבהתה באופן אבסולוטי. 3. המשיבה חלקה על גובה היטל ההשבחה, לרבות בעניין הגבהת קומות המגורים, ופנתה בבקשה למינוי שמאי מכריע. השמאית המכריעה שמונתה קיבלה את טענות שמאיי הוועדה המקומית בקשר להגבהת קומות המגורים וקבעה כי הכפלת הקומה הטכנית השביחה את המקרקעין והעלתה את השווי של כל אחת מקומות המגורים שמעליה ב- 1.5.4 .
פסק דין |
02/06/2021 |
בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
עמ"נ (תל אביב) 52383-10-20- הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"ל אביב נגד אשדר חברה לבניה בעמ
שמות השופטים: ירדנה סרוסי
לתכנון ובנייה תל אביב ע"י ב"כ עוה"ד שלום זינגר וגלית פלס-גרטל נגד משיבים 1. אשדר חברה לבניה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אוהד יאראק 2. נורית ואברהם וונדר ע"י ב"כ עו"ד מירה בורשטיין פסק דין בפניי ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במחוז תל אביב מיום 20.4.2020 בתיקי ערר מאוחדים (ת"א) 85224/14 ו-(ת"א) 85227/14 (להלן, בהתאמה: "ההחלטה", "ועדת הערר" ו-"העררים"). עניינה העיקרי של ההחלטה בקביעת הדרך לחישוב ההשבחה בפרויקטים של פינוי-בינוי. רקע בתמצית 1. ענייננו בהיטל השבחה שנקבע ביחס לפרויקט פינוי-בינוי ברחוב רקנאטי בתל-אביב (להלן, בהתאמה: "הפרויקט" ו-"המקרקעין"). על המקרקעין חלו וחלות מספר תוכניות, כאשר הרלוונטיות לערעור דנן הן תוכנית תא/3850/מח להתחדשות עירונית, היא תוכנית הפינוי-בינוי שמכוחה יצא לפועל הפרויקט (להלן: "תוכנית 3850"), ותוכנית תא/3897 "שינוי הוראות עיצוב ארכיטקטוני – רמת אביב ג"', שמבטלת את הדרישה לאישור תוכנית עיצוב לשם הגשת בקשות להיתר בנייה (להלן: "תוכנית 3897"). 2 2. לאחר אישור תוכנית 3850, פנתה המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") בשם בעלי הזכויות במקרקעין (להלן: "הדיירים") למערערת, על מנת שתוציא לה שומת היטל השבחה. לאחר קבלת השומה ולאחר שנתגלעו מחלוקות בין שמאי הצדדים, מונה שמאי מכריע. 3. בשומה המכרעת, נקבע כי יש לחשב את היטל ההשבחה בגין תוכנית 3850 רק ביחס להשבחה שחלה בדירות הדיירים, מבלי להביא בחשבון את הדירות שמקבלת המשיבה במסגרת הפרויקט. עוד נקבע בשומה המכרעת כי המצב התכנוני הקודם לתוכנית 3897 איפשר בניית מרפסות בחלק מן הדירות, בהתאם לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 (להלן: "תקנות התכנון והבניה").
פסק דין |
26/08/2021 |
בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 20
ת"א (תל אביב) 19515-04-24- כפיר בן עמ"י נגד ' למיר בעלי המלאכה בע"מ
שמות השופטים: עינת רביד
לטענת התובעים, כחלק מהתכתבות עם הנתבעת לגבי מחסן, הועבר להם לבקשתם בחודש מרץ 2024 תשריט, שערכה הנתבעת או מי מטעמה לצורך רישום הבית המשותף, אותו ניסתה הנתבעת לאשר, שאינו כולל את מלוא שטח החצר שנמכרה להם לפי הסכם המכר ונספחיו. 8. כנספח 4 לתביעה צורף מכתב מחודש אוקטובר 2023 ממנהל פיקוח בנייה בעיריית תל אביב לפיו חלק מהחצר שנמכרה לתובעים מוגדר כרכוש משותף. המכתב מעיריית תל אביב מתייחס לתא שטח ה', שהוא חלק מהחצר שלפי חוזה המכר יש להצמידה לדירת התובעים, בעוד שלפי המכתב ממנהל הפיקוח, הצמדה זו נוצרה בתחום הרכוש המשותף כפי שהוגדר בתקנה 27 לתקנות המקרקעין (רישום וניהול) תשע"ב-2011 (להלן: תקנה 27), ולכן לא תאושר לרישום. מכתב זה היה חייב להביא כבר אז לבדיקות מעמיקות של הנתבעת. 9. למרות שהתשריט נערך עוד בחודש אוגוסט 2023 בכל אותם חודשים שחלפו עד להגשת התביעה הנתבעת לא מצאה לנכון לפעול לתיקונו. 10. לאחר שמכתב עיריית תל אביב הועבר לידיעת התובעים, הם יידעו את משרד עורכי הדין שמטפל מטעם הנתבעת ברישום הבניין המשותף (להלן: עוה"ד לרישום) באמצעות דוא"ל 14.2.2024 . פנייה זו של התובעים הייתה אמורה להביא את הנתבעת לבדוק את הדברים ולפעול מיד לתיקונם של מסמכי רישום הבית המשותף ולעמידת הנתבעת בהתחייבויות בחוזה המכר. במקום זאת, התשובה שניתנה לתובעים הייתה "אני מציעה שתבהיר את הנושא מול העירייה, לטענתם יש להסדירו בהיתר ולחלופין לפרקו". המדובר בתשובה מתחמקת שאין בה שום התייחסות לטענת התובעים כי מדובר בשטחם הפרטי ולא בשטח משותף בנסיבות אלה נאלצו התובעים לפנות לייצוג משפטי. 11. ב- 31.3.2024 שלח ב"כ התובעים מכתב התראה לנתבעת במסגרתו נדרשה הנתבעת לפעול לתיקון מסמכי רישום הבית המשותף, להעביר את המסמכים המתוקנים לאישורם, לעצור את הליכי רישום הבית המשותף במתכונת הנוכחית, וכן למסור את התחייבותה לפעול בהתאם למבוקש במכתב, אחרת יאלצו התובעים לנקוט בצעדים המתחייבים למניעת הפגיעה בהם.
החלטה |
16/10/2024 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
עמ"נ (תל אביב) 28867-04-24- הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תלאביב-יפו נגד ' מירה גל
שמות השופטים: אילן צור
ובניה תל אביב ואח' נ' גל ואח' לפני כבוד השופט אילן צור המערערת: הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תלאביב-יפו ע"י ב"כ עוה"ד ניר בראונשטיין נ ג ד המשיבים: 1. מירה גל 2. ניצן שי 3. ליאור מטר יקותיאל 4. פנינה הוד ע"י ב"כ עוה"ד עודד גאון 5. רמי אמיר 6. אסף אמיר 7. חנה אמיר ע"י ב"כ עוה"ד תומר גור ועוה"ד דור פרנקן פסק דין פתח דבר לפניי שלושה ערעורים מאוחדים על החלטות ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה, מחוז תל-אביב (להלן: "ועדת הערר"), מכוח סעיפים 14(א) ו-(ד) לתוספת השלישית, לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן-"החוק"). ערעורים אלה, חולקים את אותן שאלות משותפות-בהן התבקש בית המשפט להכריע. בגדרם של הערעורים השונים, עלו השאלות הבאות: מכוח איזו תכנית חל החיוב בהיטל השבחה, מהו מועד החיוב בהיטל, מי החייב ובאיזה שיעור-וזאת ביחס לתכניות: ע ו-ע1 (להלן גם-"תכניות המרתפים"), ג ו-ג1 (להלן גם-"תכניות הגגות"), תכנית 3450 על קודמותיה (להלן גם-תכנית ה"נספחים" ו/או "מבני עזר"), תכנית 2754 (להלן גם-"תכנית הבריכות"), וכן תכניות 2550 וכן 2550א (להלן גם-"תכניות החניות"). תמצית החלטות ועדת הערר 1. בגדרה של החלטת ועדת הערר מושא ערעורים אלה, יצאו תחת ידה 3 החלטות, כמפורט להלן: א. תכנית ג/1:לעת מימוש זכויות במכר, יש לחשב את ההשבחה הנובעת מתכנית ג/1, ככזאת המתירה ניצול זכויות בגג, בהיקף של 90% מן הקומה העליונה, בהנחת שטח שווה לבניה בין שתי הקומות. שטחים רבים יותר בגג, ככל ויתאפשרו, יחויבו לעת מתן היתר בניה.
פסק דין |
04/03/2025 |
בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 45
ת"א (תל אביב) 23528-02-24- יצחק עפר חברה לבנין ופתוח בע"מ נגד ' אמיר קנגון
שמות השופטים: טל פישמן לוי
פתח דבר 1. לפניי תביעה שהגישה התובעת ועניינה דרישה לפינוי וסילוק יד של הנתבע מדירת מגורים המצויה ברחוב ויצמן 123 תל אביב, וידועה כגוש 6212, חלקה 140, תת חלקה 15 (להלן: "המושכר", "הדירה" או "הנכס"), וזאת לצורך ביצוע פרויקט תמ"א 38/2 במקרקעין. 2. התובעת היא חברת נדל"ן יזמית קבלנית, העוסקת בייזום וקידום פרויקטים שונים בתחום הבניה, ביניהם פרויקט תמ"א 38/2 בבניין ברחוב ויצמן 123 בעיר תל אביב. 3. הנתבע ורעייתו הם הבעלים של אחת מדירות המגורים בבניין. 4. בין הצדדים קיימות מחלוקות שבבסיסן אי פינוי הדירה על ידי הנתבע והפרות נטענות של הסכם התמ"א עליו חתמו הצדדים, ושל הסדר פשרה קודם אשר קיבל תוקף של פסק דין. דרישות קודמות של התובעת לפינוי הנכס לא נענו ועל כן הוגשה התובענה. 5. לשם קבלת התמונה במלואה יצוין, כי ביום 29.8.2019 נחתם הסכם תמ"א בין התובעת לבין הרוב החוקי של בעלי הזכויות במקרקעין. הנתבע ורעייתו סירבו לשתף פעולה ולחתום על ההסכם, וכפועל יוצא מכך הוגשה תביעה כנגד הסרבנים, והיא נדונה בפני המפקחת על רישום המקרקעין בעיר תל אביב. 6. ביום 6.2.2023 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים בהליך בפני המפקחת, בגדרו נקבע כי כנגד חתימת הנתבעים על הסכם התמ"א ומלוא נספחיו, לרבות מסמכי הליווי הבנקאי, מסכימים בעלי הדירות באמצעות יזם הפרויקט, לשלם לנתבעים סך של 200,000 ₪ כפיצוי סופי ומוחלט ולסילוק כל טענותיהם בנוגע לפרויקט ולתמורות שניתנו לבעלי הדירות. בנוסף, הוסכם כי ישולמו לנתבעים מלוא ההוצאות המשפטיות בגין ההליך שנפתח. 7. הסכמות הצדדים כללו בנוסף גם הוראה לפיה ככל שהנתבעים לא יפנו את דירתם במועד שנקבע בהסכם, יחול עליהם קנס יומי בסך 3,000 ש"ח.
פסק דין |
18/04/2025 |
בית המשפט השלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
עעמ 795/19- קנרובטליאט נגד ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה- מחוז תל
שמות השופטים: נ הנדל,ד מינץ,י אלרון
מחוז תל אביב 2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהלייםבעת"מ70277-05-18 שניתן ביום 18.12.2018 על ידי כבוד השופטת י' בלכר תאריך הישיבה: כ"ב בתמוז התש"ף ( 14.07.2020 ) בשם המערערים: עו"ד מורן גור; עו"ד אור דבוש; עו"ד דוידאןגדעוני בשם המשיבה 1: עו"ד רן רוזנברג בשם המשיבה 2: עו"ד רויטל אטיאס פסק-דין השופט נ' הנדל: 2 1. שמענו את טענות הצדדים בהרחבה. נחה דעתנו כי לא נפלה כל טעות בעובדה, במשפט או בקשר ביניהם בפסק דין קמא. הוא מנומק ובהיר, ואנו דוחים את הערעור לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לצד זאת, ולנוכח ההיבטים המשפטיים של פסק הדין, נבהיר את הדברים הבאים. 1. כפי שציין בית משפט קמא, השאלה היא "כיצד על מוסדות התכנון לנהוג כאשר מוגשת על ידי אחד מבעלי הזכויות בבית משותף בקשה להיתר בנייה בשטח הגג שהוא רכוש משותף. זאת, מבלי שניתנה לכך הסכמת רוב בעלי הזכויות בבית המשותף, כנדרש לפי חוק המקרקעין. האם רשאי מוסד התכנון לעכב את ההליך התכנוני עד להסדרת ההיבט הקנייני על ידי מבקש ההיתר; או שמא יש להסתפק בכך שהבקשה תובא לידיעת בעלי הזכויות בבית המשותף בהמצאה לפי תקנות התכנון והבניה ובהשגת 'הסכמה נגטיבית' בכך שלא הוגשו על ידם התנגדויות" במקרה דנן בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה, ולא התערב בהחלטת הוועדה לעכב את ההליך התכנוני של בקשה למתן היתר, וזאת עד שיוסדר ההיבט הקנייני של קבלת ההסכמות הנדרשות מבחינה קניינית. 3 מכאן יש להידרש לשאלה באיזו מידה על מוסדות התכנון להתייחס לשאלות קנייניות.
פסק דין |
15/07/2020 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 18 |
עמודים – 5
עעמ 8663/21- יעקב ברוך נגד עיריית ת"ל אביב-יפו
שמות השופטים: א חיות,א שטיין,י כשר
הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב 3. אילובוחוי שמחייב ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהלייםבעת"מ 7168-03-20 מיום 20.11.2021 תאריך הישיבה: ט"ו בשבט התשפ"ג ( 6.2.2023 ) בשם המערערים: עו"ד אבי חסון; עו"ד אדיר תורג'מן בשם המשיבות 2-1: עו"ד נעם ליובין; עו"ד רעות כהן-עמיר בשם המשיב 3: אין התייצבות פסק-דין בשלב זה ובהמלצתנו הושגה בין הצדדים הסכמה כדלקמן: 1) המועד להגשת עתירת המערערים מוארך והעתירה תידון לגופה. 2) הדיון יוחזר לבית המשפט קמא על מנת שידון ויכריע בשאלה האם על מנת להעמיד את זכויות המערערים בבית שברחוב טבת 20 על תיקונן נוכח הטעויות שנעשו מצד המשיבות 2-1 בקביעת הזכויות באותו הבית מכח התכנית ניתן לבצע תכנית מתקנת נקודתית אשר אינה מערבת פגיעה בצדדים שלישיים, כטענת המערערים; או שמא כטענת המשיבות 2-1הנסמכת לדבריהן על חוות דעת מקצועית תיקון כזה כרוך בפתיחה רחבה של תכנית האיחוד והחלוקה ומערבת אינטרסים וזכויות של צדדים שלישיים.
פסק דין |
06/02/2023 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 2
בגץ 8654/11- עמותת ת"ל גיבורים נגד עיריית ת"ל אביב יפו ואח
שמות השופטים: ס גובראן,נ הנדל,נ סולברג
השופט נ' הנדל: 1. מונחת לפנינו עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבה 1 היא עיריית תל אביב-יפו לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטת מחלקת תכנון יפו דרום בעירייה לפיה לא יינתן אישור מהנדס העיר לתכנית פינוי בינוי בשכונת דקר בתל-אביב. ובאם תתקבל העתירה נגד משיבה 1 להורות למשיב 2, משרד הבינוי והשיכון, להסביר מדוע לא תינתן החלטה מקדמית שתמליץ לממשלה להכריז על השכונה כמתחם פינוי-בינוי בהינתן שאין לו התנגדות עקרונית לכך. העותרת הינה עמותה ללא כוונת רווח, שפועלת על פי הגדרתה למען שיפור תנאי מגורים באמצעות תכנית פינוי-בינוי ב-26 פרויקטים שונים ברחבי הארץ. עניינה של העתירה ב-12 בניינים הממוקמים במתחם בשכונת דקר (יפו א') בחלקה הדרומי של העיר תל אביב-יפו. המתחם כולל בסך הכל 328 דירות. הבניינים נבנו בעשורים הראשונים של המדינה, הם נעדרים מעליות או מקומות חנייה מוסדרים, והדירות בעלות שטח קטן. תושבי הדירות, באמצעות העותרת, הציגו למשיבה 1 הצעה לערוך פרויקט פינוי-בינוי במתחם, לפיה במקום הבניינים הקיימים ייבנו בניינים חדשים כאשר כל דייר יקבל דירה חלופית בתוספת גודל מסוימת. העותרת גיבתה את הצעתה בחוות דעת של מהנדס מבנים ושמאי שחיזקו את טענתה כי הפיתרון הנדרש לבעיית הבניינים במתחם, מבחינה הנדסית וכלכלית, צריך להיות באמצעות פינוי-בינוי. בפגישה שנערכה אצל המשיבה 2 ביום 29.04.10 בראשות סגן מהנדס העיר ובנוכחות נציגי העותרת התקיים דיון בנושא קידום תכנית פינוי-בינוי בשכונה. בסיומה הובהר כי סגן מהנדס העיר והצוות אינם תומכים בקידום תכנית פינוי-בינוי, וכי לעמדתם למתחם מתאים יותר פרויקט עיבוי והרחבה (המכונה תמ"א 38).
פסק דין |
17/06/2012 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 4 |
עמודים – 4
ברמ 3686/18- חב האחים עופר הנדסה וביטוח בע"מ נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה
שמות השופטים: ע פוגלמן
כידוע, אמת המידה למתן רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים שדן בערעור על החלטת ועדת ערר בהליכי השגה על היטל השבחה היא מצמצמת, ורשות כאמור תינתן מקום שבו הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית, החורגת מעניינם הצר של הצדדים (בר"ם 4228/17 הנדלמן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב, פסקה 5 ( 10.8.2017 ); בר"ם 1259/15 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב נ' מגדלי בארי שלמה המלך בע"מ, פסקה 9 ( 9.11.2015 ); בר"ם 1874/12 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חולון נ' אנג'ל, פסקאות 9-8 ( 1.5.2012 )). טענות המבקשת מופנות נגד קביעת בית המשפט כי לצורך חישוב היטל ההשבחה יש לנכות את עליית הערך שנגרמה בעקבות אישור תכנית הר/1786 מאחר שנקבע כי התכניות החדשות, מבחינה מהותית, ממשיכות את אותו המהלך התכנוני שהחל באישור תכנית הר/1786. קביעה זו של בית המשפט התבססה על אמות המידה שנקבעו בעניין לוסטרניק, ועל כן אין מדובר אלא ביישום הדין על נסיבותיו הפרטניות של המקרה שאינו מצדיק ליתן רשות לערער, מבלי לטעת מסמרות בעניין פסק הדין לגופו (ראו בר"ם 6962/14 חורי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "הוד השרון", פסקה 14 ( 6.11.2014 )). לכך יש להוסיף כי בענייננו הן השמאי המכריע, הן ועדת הערר, הן בית המשפט לעניינים מינהליים באו למסקנה כי יש לדחות את טענות המבקשת, נתון שיש בו כדי לצמצם את נכונותו של בית משפט זה לערוך בחינה נוספת של הבקשה (בר"ם 4428/16 מ. ס קרקעות הגליל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל תחתון, פסקה 4 ( 4.7.2016 )).
החלטה |
02/07/2018 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
בר"מ 6513/21- בית אגודת ישראל בתל אביב-יפו נגד ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"ל אביב
שמות השופטים: ע פוגלמן,ד מינץ,ע גרוסקופף
הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' השופט ה' קירש) בעמ"נ 2582-11-20 מיום 7.7.2021 בשם המבקשת: עו"ד איתמר מירון; עו"ד דליה נוסבאום בשם המשיבה: עו"ד אירית יומטוב; עו"ד הראל וינטרוב; עו"ד ישי גור אריה בשם היועצת המשפטית לממשלה: עו"ד רן רוזנברג פסק-דין ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן: 1. המבקשת היא עמותה ללא כוונת רווח שמטרותיה, כמפורט בתקנונה: "לקנות, לחכור, לשכור ולנהל, בתים ודירות, לצרכי פעולות דת, תרבות, חינוך, צדקה וחסד [. . . ]" (סעיף 3 לתקנון העמותה), וכן בעלת הזכויות בנכס מקרקעין בתל אביב שעליו ניצבו שני בניינים ישנים ששימשו כישיבה תורנית במשך שנים רבות (להלן: המקרקעין). בשנת 2015 ניתן למבקשת היתר בניה ביחס למקרקעין, שאפשר הקמת בניין מגורים בן 5 קומות שכולל 18 יחידות דיור. בחודש אפריל 2016 הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב (היא המשיבה בהליך דנן; להלן: הוועדה המקומית) למבקשת שומת היטל השבחה בגובה של כשני מיליון ש"ח בשל אישורן של מספר תכניות, ובהן תוכנית מפורטת 2268 של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב-יפו "אזור המודל בלב העיר" (1989), אשר קבעה, בין היתר, כי האזור שבו נמצאים המקרקעין יוגדר כ"אזור מגורים מיוחד" (להלן: תוכנית 2268). בהמשך לכך, נדחתה השגה שהגישה המבקשת על חיובה בהיטל השבחה, שבמסגרתה טענה האחרונה כי היא זכאית לפטור שקבוע בסעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: סעיף הפטור ו-התוספת השלישית בהתאמה) שלשונו: פטור מהיטל 19. [. . . ] (ב) לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה: (4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט, או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות; 2.
פסק דין |
29/07/2024 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
ברמ 6795/21- הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חולון נגד חברת תוצרת חקלאית מובחרת בעמ
שמות השופטים: ע פוגלמן
כידוע, אמת המידה למתן רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים במסגרת ערעור על החלטת ועדת הערר בעניין היטל השבחה היא מצמצמת. רשות כאמור תינתן במקרים שבהם הבקשה מעוררת שאלה רחבה, אשר חורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (בר"ם 2073/21 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רעננה נ' הלוי, פסקה 5 ( 14.4.2021 ); בר"ם 4228/17 הנדלמן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב, פסקה 5 ( 10.8.2017 )). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת המידה האמורה. הן ועדת הערר, הן בית המשפט לעניינים מינהליים קבעו כי בנסיבות העניין יש להתחשב בעלויות המתקן הרובוטי במסגרת תחשיב השומה לשם ניצול מלוא הפוטנציאל שלו. הכרעותיהן אלו התבססו על יישום הלכות בית משפט זה (בר"ם 7255/17 הוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב נ' בורנשטיין ( 22.3.2021 ); כן ראו: רע"א 147/14 הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו נ' אברמוביץ ( 21.12.2014 )).
החלטה |
08/11/2021 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
עמ"נ (תל אביב) 28867-04-24- הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תלאביב-יפו נגד ' מירה גל
שמות השופטים: אילן צור
ובניה תל אביב ואח' נ' גל ואח' לפני כבוד השופט אילן צור המערערת: הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תלאביב-יפו ע"י ב"כ עוה"ד ניר בראונשטיין נ ג ד המשיבים: 1. מירה גל 2. ניצן שי 3. ליאור מטר יקותיאל 4. פנינה הוד ע"י ב"כ עוה"ד עודד גאון 5. רמי אמיר 6. אסף אמיר 7. חנה אמיר ע"י ב"כ עוה"ד תומר גור ועוה"ד דור פרנקן פסק דין פתח דבר לפניי שלושה ערעורים מאוחדים על החלטות ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה, מחוז תל-אביב (להלן: "ועדת הערר"), מכוח סעיפים 14(א) ו-(ד) לתוספת השלישית, לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן-"החוק"). ערעורים אלה, חולקים את אותן שאלות משותפות-בהן התבקש בית המשפט להכריע. בגדרם של הערעורים השונים, עלו השאלות הבאות: מכוח איזו תכנית חל החיוב בהיטל השבחה, מהו מועד החיוב בהיטל, מי החייב ובאיזה שיעור-וזאת ביחס לתכניות: ע ו-ע1 (להלן גם-"תכניות המרתפים"), ג ו-ג1 (להלן גם-"תכניות הגגות"), תכנית 3450 על קודמותיה (להלן גם-תכנית ה"נספחים" ו/או "מבני עזר"), תכנית 2754 (להלן גם-"תכנית הבריכות"), וכן תכניות 2550 וכן 2550א (להלן גם-"תכניות החניות"). תמצית החלטות ועדת הערר 1. בגדרה של החלטת ועדת הערר מושא ערעורים אלה, יצאו תחת ידה 3 החלטות, כמפורט להלן: א. תכנית ג/1:לעת מימוש זכויות במכר, יש לחשב את ההשבחה הנובעת מתכנית ג/1, ככזאת המתירה ניצול זכויות בגג, בהיקף של 90% מן הקומה העליונה, בהנחת שטח שווה לבניה בין שתי הקומות. שטחים רבים יותר בגג, ככל ויתאפשרו, יחויבו לעת מתן היתר בניה.
פסק דין |
04/03/2025 |
בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 45
ערר (תל אביב) 85199/23- . יעקב גולדשטיין נגד ' הועדה המקומית לתכנון ובניה- חולון
שמות השופטים: הועדה אייל אילוז
בסוגיה האמורה קיימות החלטות סותרות של ועדות הערר ואף פסקי דין סותרים של בתי המשפט הנכבדים לעניינים מנהליים, כאשר נכון להיום, תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון הנכבד, בתיק בר"מ 1975/24, בקשת רשות ערעור על פסק הדין שניתן ביום 08.01.2024 בעניין עמ"נ (מינהליים ת"א) 18618-12-22 לויתן אדיב שמואל נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב [פורסם בנבו]. בקשת רשות הערעור טרם הוכרעה. 5. בהתאם לכך, ולאחר בחינת טענות הצדדים כפי שהן משתקפות בכתב הערר ובבקשה, אנו סבורים, כי נכון יהיה בנסיבות ענייננו לאשר את הסכם הפשרה שגובש בין הצדדים, לאחר שנוכחנו, כי הסכם הפשרה עומד בתנאים שנקבעו בפסק הדין בענין עמ"נ 36378-06-16 מ. ד. מ מזרחי יזמות ובניה בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים [פורסם באתר נבו] (ניתן ביום 17.11.2017 -להלן: "עניין מ. ד. מ"). 6. הבקשה מפורטת ומנומקת ומוצגות בה טענות הצדדים בתמצית וכן השיקולים והטעמים העומדים בבסיס ההסכמות, ובכללם-סכום היטל ההשבחה הנמוך יחסית, הרצון ליעל ולקצר הליכים, הפחתת סכומי ההשבחה בשומות מכרעות אחרות אשר נערכו ביחס לתכנית ח/619. 7. דעתנו היא כי מדובר בפשרה ראויה וסבירה וכי נסיבות העניין והסיכויים והסיכונים לצדדים, הנובעים מהאמור ומהיות הסוגיה העיקרית שבמחלוקת מונחת כיום לפתחו של בית המשפט העליון הנכבד, מצדיקים את אימוץ הסכם הפשרה המבטא הפחתה של כ-50% לעומת החיוב בשומה מושא הערר. 8.
החלטה |
06/02/2025 |
ועדות ערר – תו"ב – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
עמ"נ (תל אביב) 65803-10-21- ועדה מקומית לתכנון ובניה ת"ל אביב נגד שמדר הנדסה ובנין בעמ
שמות השופטים: ירדנה סרוסי
ובניה תל אביב ע"י ב"כ עוה"ד עוז חנגאדי ומיכל דיק נגד משיבה שמדר הנדסה ובנין בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מורן גור ואור דבוש דבורי פסק דין בפניי ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במחוז תל אביב מיום 5.9.2021 בערר תא/8791-10-19 (להלן, בהתאמה: "ההחלטה" ו-"ועדת הערר"). ענייננו של הערעור בשומת השבחה שנקבעה למשיבה בגין הקלה להקמת מתקן חנייה מתרומם. רקע וטענות הצדדים בתמצית 1. המשיבה הגישה בקשה להיתר בנייה במסגרת הליך של תמ"א 38 במקרקעין הידועים כחלקה 95 בגוש 7009, אשר ממוקמים ברחוב שפרינצק 17 בתל-אביב (להלן, בהתאמה: "הבקשה" ו-"המקרקעין"). במסגרת הבקשה נתבקשה גם הקלה ל"בניית מתקן חניה אוטומטי מוטמן במרווח הקדמי והצידי. גובה המתקן המרבי שיבלוט בעת כניסת מכונית יגיע ל-2.3 מ'" (להלן: "ההקלה"). 2. בקשת המשיבה אושרה, והמערערת הוציאה למשיבה שומת היטל השבחה בגין ההקלה בסך של 119,000 ש"ח. 2 3. יצוין כי על המקרקעין חלות, בין היתר, התוכניות הבאות: תוכנית ע/1 -מרתפים (להלן: "תוכנית ע/1") אשר מטרתה לקבוע הוראות מקיפות לבניית מרתפים ולשימוש בהם, לרבות מרתפי חנייה; ותוכנית בניין עיר מפורטת תא/257 (להלן: "תוכנית 257") שהיא תוכנית מפורטת למגורים שבהתאם לה נקבעות זכויות הבנייה במקרקעין. 4. המשיבה הגישה ערר לוועדת הערר על חיובה בהיטל השבחה. ועדת הערר קיבלה את ערר המשיבה, וקבעה בין היתר: כי השומה מתייחסת להקלה כהקלה בקו בניין, אולם לא ניתנה כל הקלה של חריגה מקו הבניין (סעיף 13 להחלטה); כי אין כל מניעה תכנונית להבליט את מתקן החנייה מעבר למפלס הכניסה הקובעת לבניין, בתחום קווי הבניין (סעיף 22 להחלטה); וכי בהתאם לתכנית ע/1, מקום בו חלק המרתף בולט מעל לפני הקרקע יש לבחנו בהתאם לתכנית החלה על שטחים עיליים אלה.
פסק דין |
24/04/2022 |
בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 7
ערר (תל אביב) 85318/15- יואל חצרוני ואח נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"ל אביב
שמות השופטים: גילת אייל,זהר עירון שמאי מקרקעין ומודד מוסמך,גב גל קארו,מתכננת ערים ואזורים
במצב אחרון זה דנו בהרחבה בהחלטותינו בעניין ערר (ת"א) 85282/16 אמיר חצרוני נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, 11.11.2018 ), ערר (ת"א) 85026/17 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב נ' ב. דייניש בע"מ (פורסם בנבו, 22.01.2019 ), וערר (ת"א) 85078/17 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל-אביב נ' יצחק לב (פורסם בנבו, 02.04.2019 ). 12 לענייננו החלטות אלו רלבנטיות בכל הקשור לשומת ההקלות לקווי הבניין ותוספת הקומות וגם ההקלות לקווי הבניין לצורך מרפסות, ויש להעריך את שווין בהתאם לאמור בהן. הקצאת דירת מגורים לטובת תחזוקת השפ"פ במהלך הדיון עלה עוד כי הוועדה המקומית דרשה מהעוררים להקצות דירת מגורים אחת לטובת תחזוקת השפ"פ, ולהתחייב שלא למכור את הנכס. וועדת הערר התבקשה להנחות את השמאי המייעץ להפחית את עלויות דירה זו מסכום היטל ההשבחה. בהמשך לשאלתנו, השיבה הועדה המקומית כי מקור הסמכות לדרוש את כתב ההתחייבות הוא בתכנית העיצוב האדריכלי 1790/9/1. בתכנית זו שהוגשה לנו, צויין כי מתוך כל יחידות הדיור שיאושרו במסגרת הקלה, תוקצה יחידת דיור אחת לטובת תחזוקת השטח הפתוח בפרוייקט (שם, בסעיף 2.3.1 ). הועדה המקומית טענה בפנינו כי כתב ההתחייבות אינו חלק מהמחלוקות בתיק זה. גם אם נניח כי הועדה המקומית היתה מוסמכת לדרוש את כתב ההתחייבות כטענתה, הרי שהתניית מספר יחידות הדיור שהתווספו בהקלה בכך שאחת מהן תוקצה לטובת תחזוקת השטח הפתוח בפרוייקט (שגם מקור הסמכות לה לא הובהר לנו) – מחייבת כי במסגרת שומת ההקלות תובא בחשבון עובדה זו. לא ניתן לטעמנו לשום את ההשבחה שנגרמה כתוצאה מתוספת יחידות הדיור בהתעלם מהעובדה שאחת מיחידות הדיור אינה יכולה להמכר בשוק החופשי וקיימת הגבלה על עבירותה.
החלטה |
27/08/2019 |
ועדות ערר – תו"ב – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 12
ראשי
איזורים
כל הזכויות שמורות ©