כל הזכויות שמורות ©
תפריט
תפריט
תאונות עבודה הן אירועים בלתי צפויים המתרחשים במקום העבודה או במהלך העבודה, הגורמים לפגיעה גופנית, נפשית או במקרים חמורים אף למוות. בישראל, חוק הביטוח הלאומי מכיר בזכותם של עובדים שנפגעו בתאונות עבודה לקבל פיצויים והטבות שונות. עם זאת, מערכת החוקים והתקנות בתחום זה מורכבת ביותר, ולכן עובדים שנפגעו בתאונות עבודה בירושלים פונים לעתים קרובות לעורכי דין המתמחים בתחום זה.
עורך דין תאונת עבודה בירושלים, כבירת ישראל וכעיר המאכלסת מוסדות ציבור, אתרי בנייה, מפעלים ומקומות עבודה מגוונים, מהווה מוקד לתאונות עבודה מסוגים שונים. עורכי דין המתמחים בתאונות עבודה בירושלים מכירים את המאפיינים הייחודיים של סביבות העבודה בעיר ויכולים לסייע לנפגעים לקבל את הפיצוי המגיע להם על פי חוק.
לייצוג משפטי איכותי בתאונות עבודה יש חשיבות קריטית. עורך דין מנוסה יכול לסייע לנפגע לנווט במסלול הבירוקרטי המורכב של הביטוח הלאומי, להבטיח הכרה בתאונה כתאונת עבודה, לקבל את מלוא הזכויות המגיעות על פי חוק, ובמקרים המתאימים – לתבוע פיצוי נוסף מהמעסיק או מצדדים שלישיים.
נפגעי תאונות עבודה שאינם מיוצגים על ידי עורך דין עלולים לפספס זכויות חשובות, לקבל פיצוי חלקי בלבד, או להיתקל בקשיים בהכרה בתביעתם. עורך דין תאונות עבודה בירושלים יכול להוות את ההבדל בין פיצוי מינימלי לבין פיצוי מלא המשקף את מלוא הנזק שנגרם לנפגע.
בירושלים, כמו בשאר חלקי הארץ, מתרחשים סוגים שונים של תאונות עבודה. הכרת הסוגים השונים יכולה לסייע בהבנת הזכויות וההליכים המשפטיים הרלוונטיים:
ענף הבנייה בירושלים מתאפיין בפעילות ערה, עם פרויקטים רבים של בנייה למגורים, מסחר ותשתיות. לצערנו, אתרי בנייה הם מהמקומות המסוכנים ביותר לעבודה, ותאונות בהם עלולות להיות חמורות במיוחד. תאונות נפוצות באתרי בנייה כוללות נפילות מגובה, פגיעה מחפצים נופלים, היתקלות בחומרים מסוכנים, והיפגעות מציוד כבד.
עורכי דין המתמחים בתאונות עבודה בירושלים מכירים היטב את תקנות הבטיחות בעבודה החלות על אתרי בנייה ויכולים לזהות הפרות של תקנות אלה, דבר שעשוי לחזק את תביעת הנפגע.
ירושלים היא מרכז מנהלי חשוב, עם משרדי ממשלה רבים, מוסדות ציבור וחברות פרטיות. בסביבות עבודה משרדיות, תאונות נפוצות כוללות נפילות, פגיעות הנגרמות מריהוט משרדי לקוי, פגיעות חשמל, ופגיעות חוזרניות הנגרמות מישיבה ממושכת או עבודה מרובה על מחשב.
על אף שתאונות אלה עשויות להיראות קלות יחסית, הן עלולות לגרום לנזקים משמעותיים ולהשפיע על יכולת העבודה של הנפגע לטווח ארוך. עורך דין תאונות עבודה בירושלים יוכל לסייע בהוכחת הקשר בין התנאים במשרד לבין הפגיעה.
ירושלים מאכלסת מוסדות חינוך ובריאות רבים, כולל בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי חולים ומרפאות. עובדים במוסדות אלה עלולים להיפגע בתאונות כגון החלקה על רצפה רטובה, פגיעה מציוד, חשיפה לחומרים מסוכנים, או אלימות מצד תלמידים או מטופלים.
עורכי דין לתאונות עבודה בירושלים מכירים את האתגרים הייחודיים בתביעות הקשורות למוסדות ציבוריים ויכולים לסייע בהתמודדות עם הבירוקרטיה המורכבת הכרוכה בכך.
למרות שירושלים אינה ידועה כעיר תעשייתית מובהקת, פועלים בה מפעלים, בתי מלאכה ועסקים קטנים המספקים מגוון שירותים. עובדים בסביבות אלה עלולים להיפגע ממכונות, מכלים וציוד, להיחשף לחומרים מסוכנים, או לסבול מפגיעות עקב הרמת משאות כבדים.
עורך דין המתמחה בתאונות עבודה בירושלים יכול לסייע בקביעת האחריות לתאונה, אם זו של המעסיק, יצרן הציוד, או גורם אחר, ולהבטיח פיצוי מתאים.
תהליך התביעה בעקבות תאונת עבודה כולל מספר שלבים חשובים:
השלב הראשון והחשוב ביותר הוא דיווח מיידי על התאונה למעסיק ולביטוח הלאומי, וקבלת טיפול רפואי דחוף. חשוב לתעד את הפגיעה ואת נסיבות התאונה, לצלם את מקום האירוע אם אפשר, ולאסוף פרטי עדים. תיעוד זה יסייע לעורך הדין בהמשך התהליך.
בירושלים פועלים מספר בתי חולים גדולים, כולל הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, שערי צדק ואחרים, המטפלים בנפגעי תאונות עבודה. חשוב לקבל תיעוד רפואי מפורט של הפגיעות.
נפגע בתאונת עבודה זכאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה, קצבת נכות מעבודה, ובמקרים חמורים – קצבת תלויים (במקרה של פטירה). התביעה מוגשת בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים, או באופן מקוון.
בירושלים ממוקם סניף מרכזי של הביטוח הלאומי ברחוב שמעון בן שטח, וקיימים גם סניפי משנה בשכונות שונות. עורך דין תאונות עבודה בירושלים מכיר את המערכת המקומית ויכול לסייע בהגשת התביעה באופן מיטבי.
לא תמיד הביטוח הלאומי מכיר בתאונה כתאונת עבודה או קובע אחוזי נכות התואמים את מצבו האמיתי של הנפגע. במקרים אלה, עורך דין תאונות עבודה בירושלים יכול לערער על ההחלטה ולייצג את הנפגע בוועדות הרפואיות ובוועדות הערר.
ההליכים בביטוח הלאומי עשויים להיות ארוכים ומתישים, אך עורך דין מנוסה ידע כיצד לקדם את התיק ביעילות ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר.
במקרים מסוימים, בנוסף לזכויות מהביטוח הלאומי, הנפגע עשוי להיות זכאי לתבוע את המעסיק, קבלן משנה, יצרן ציוד פגום, או צד שלישי אחר שהתרשל וגרם לתאונה. תביעה כזו יכולה להניב פיצוי משמעותי עבור נזקים שאינם מכוסים על ידי הביטוח הלאומי, כגון כאב וסבל, נזק לא ממוני ופיצוי על הפרשי שכר.
עורכי דין לתאונות עבודה בירושלים מכירים את בתי המשפט המקומיים ואת הפסיקה הרלוונטית, ויכולים לנהל תביעה אפקטיבית נגד הגורמים האחראים.
בחירת עורך דין מתאים היא החלטה קריטית שעשויה להשפיע משמעותית על תוצאות התביעה:
חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון ספציפי בתאונות עבודה, ולא רק בדיני נזיקין באופן כללי. שאלו את עורך הדין על ניסיונו בטיפול בתיקים דומים לשלכם, במיוחד בירושלים. עורך דין מקומי יכיר את המערכת המשפטית בעיר, את הרופאים המומחים, ואת הגורמים הרלוונטיים בביטוח הלאומי.
בדקו את המוניטין של עורך הדין באמצעות המלצות מלקוחות קודמים, ביקורות ברשת, או פניה ללשכת עורכי הדין. עורך דין מוביל בתחום תאונות העבודה בירושלים יוכל להציג הישגים משמעותיים בתיקים דומים, כולל סכומי פיצויים גבוהים והכרה באחוזי נכות.
הליך תביעה בעקבות תאונת עבודה עלול להימשך זמן רב, ולכן חשוב שתרגישו בנוח עם עורך הדין שבחרתם. בדקו את זמינותו, את מידת המעורבות האישית שלו בתיק, ואת איכות התקשורת עמו. עורך דין טוב ישתף אתכם בהתקדמות התיק, יסביר את האפשרויות העומדות בפניכם, ויתייעץ אתכם בהחלטות חשובות.
מכיוון שתאונת עבודה עלולה להגביל את ניידותו של הנפגע, חשוב לבחור עורך דין שמשרדו נגיש ונוח. בירושלים, עורכי דין לתאונות עבודה ממוקמים באזורים שונים בעיר, כולל מרכז העיר, תלפיות, גבעת שאול ומקומות נוספים. בדקו אם המשרד נגיש לתחבורה ציבורית ואם יש חניה זמינה בקרבת מקום.
נפגעי תאונות עבודה בירושלים, כמו בכל הארץ, זכאים למגוון הטבות וזכויות:
המוסד לביטוח לאומי מעניק מספר תשלומים לנפגעי תאונות עבודה:
עורך דין תאונות עבודה בירושלים יכול לסייע במיצוי מלוא הזכויות מול הביטוח הלאומי ולהבטיח קבלת כל ההטבות המגיעות לנפגע.
במקרים המתאימים, נוסף על ההטבות מהביטוח הלאומי, ניתן לתבוע פיצויים נוספים בתביעת נזיקין. פיצויים אלה עשויים לכלול:
הפסדי שכר עבר ועתיד מעבר למה שמכסה הביטוח הלאומי
הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי קופת חולים או הביטוח הלאומי
עזרת צד ג' וסיעוד
כאב וסבל
פגיעה באוטונומיה ובהנאות החיים
הוצאות נסיעה וניידות
התאמת דיור ורכב
עורכי דין מנוסים בתחום תאונות העבודה בירושלים יודעים כיצד לכמת נזקים אלה ולהציג אותם באופן משכנע בכתב התביעה ובבית המשפט.
תביעות בגין תאונות עבודה בירושלים עשויות להציב אתגרים ייחודיים:
ירושלים היא מוקד למשרדי ממשלה ומוסדות ציבור. תביעות נגד גופים אלה כפופות להליכים ייחודיים, כולל הגשת הודעה מוקדמת ותקופת התיישנות קצרה יותר. עורך דין מנוסה בתאונות עבודה בירושלים מכיר את הדרישות המיוחדות ויכול להבטיח עמידה בהן.
ירושלים מאופיינת במגוון תרבותי ולשוני, עם אוכלוסייה יהודית, ערבית, חרדית ועוד. עורך דין תאונות עבודה בירושלים צריך להיות רגיש למאפיינים התרבותיים של לקוחותיו ולהתאים את השירות לצרכיהם, כולל מתן שירות בשפות שונות ופגישות בזמנים המתאימים לאורח חייהם.
בענפים מסוימים בירושלים, כגון בנייה, מועסקים עובדים זרים ועובדים פלסטינים. תאונות עבודה במקרים אלה מציבות אתגרים משפטיים ייחודיים, כולל שאלות של סמכות שיפוט, תחולת חוקי העבודה הישראליים, והזכאות לטיפול רפואי ולתגמולים. עורך דין המתמחה בתאונות עבודה בירושלים שמכיר את הסוגיות הללו יכול לספק ייצוג הולם גם במקרים מורכבים אלה.
תחום דיני העבודה והבטיחות בעבודה מתפתח באופן קבוע, ועורכי דין העוסקים בתחום צריכים להתעדכן בחידושים ובמגמות:
בשנים האחרונות ניתנו פסקי דין חשובים שהרחיבו את זכויות העובדים בתחום תאונות העבודה. עורכי דין מובילים בתחום תאונות העבודה בירושלים עוקבים אחר פסיקות אלה ומשתמשים בהן לטובת לקוחותיהם.
טכנולוגיות חדשות משמשות הן למניעת תאונות עבודה (כגון מערכות התרעה, ציוד מיגון משוכלל, ומערכות בטיחות אוטומטיות) והן בטיפול בתביעות (כגון תיעוד דיגיטלי, ייעוץ מרחוק, והגשה מקוונת של תביעות). עורכי דין עדכניים משלבים טכנולוגיות אלה בעבודתם ומייעצים ללקוחותיהם כיצד להשתמש בהן.
תביעה להכרה בתאונת עבודה ולדמי פגיעה מהביטוח הלאומי: 12 חודשים מיום התאונה
ערעור על החלטת פקיד תביעות: 30 ימים מקבלת ההחלטה
ערעור על החלטת ועדה רפואית: 30 ימים מקבלת ההחלטה
תביעת נזיקין נגד המעביד או צד שלישי: 7 שנים ממועד התאונה או מהיום שבו נודע לנפגע על הנזק
תביעה נגד המדינה או רשות ציבורית: שנתיים ממועד התאונה
חשוב להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה בירושלים בהקדם האפשרי לאחר התאונה, כדי למנוע מצב שבו זכויות אובדות בשל התיישנות.
רוב עורכי הדין העוסקים בתאונות עבודה עובדים על בסיס הצלחה, כלומר, גובים אחוז מסוים מהפיצוי שיושג. שיעור זה נע בדרך כלל בין 15% ל-25%, בהתאם למורכבות התיק ולשלב בו נכנס עורך הדין לטיפול. בנוסף, ייתכנו הוצאות נוספות, כגון אגרות בית משפט, חוות דעת מומחים, ועוד.
חשוב לסכם מראש את תנאי שכר הטרחה ולוודא שהם מעוגנים בהסכם כתוב. עורכי דין אמינים בירושלים יציגו את כל העלויות מראש ויענו על כל שאלותיכם בנושא.
תאונות עבודה הן אירועים טראומטיים שעלולים לשנות את חיי הנפגע ומשפחתו. עובדים שנפגעו בירושלים זכאים על פי חוק לקבל פיצוי והטבות שיסייעו להם להתמודד עם ההשלכות הגופניות, הנפשיות והכלכליות של התאונה. עם זאת, מימוש זכויות אלה דורש ידע, ניסיון ומאמץ רב.
עורך דין המתמחה בתאונות עבודה בירושלים מכיר את החוקים, התקנות והנהלים הרלוונטיים, מבין את המערכת המקומית, ויכול לספק ייצוג מקצועי ויעיל. הוא יסייע לכם בהגשת התביעה לביטוח הלאומי, בהתמודדות עם ועדות רפואיות, ובמקרים המתאימים – בהגשת תביעת נזיקין נגד הגורמים האחראים לתאונה.
בבחירת עורך דין תאונות עבודה בירושלים, חשוב להתייחס לניסיון, למוניטין, ליחס האישי ולזמינות. פגישת ייעוץ ראשונית, שלרוב ניתנת ללא עלות, היא הזדמנות מצוינת להתרשם מעורך הדין ולבדוק אם הוא מתאים לטיפול בתיק שלכם.
זכרו כי הזמן פועל נגדכם בכל הנוגע להתיישנות ולאיסוף ראיות. לכן, מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה בהקדם האפשרי לאחר התאונה. עורכי דין לתאונות עבודה בירושלים עומדים לרשותכם ויכולים לסייע לכם לקבל את הפיצוי וההטבות המגיעים לכם על פי חוק.
במקרה של תאונת עבודה, אל תתמודדו לבד עם הבירוקרטיה והמערכת המשפטית המורכבת. פנו לעורך דין תאונות עבודה מוביל בירושלים וקחו את הצעד הראשון לקראת קבלת הפיצוי המגיע לכם ושיקום חייכם.
ב"ל (ירושלים) 11069/03- יששכר דניאל נגד בטוח לאומי-סניף ירושלים
שמות השופטים: אורנית אגסי,מעבידים,יעקב אייל,ששון אפרתי
1. לפנינו תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה לאחר שהודע לתובע כי נדחתה תביעתו מאחר ולא עמד בתנאים הקבועים בחוק להכיר בתאונה שאירעה תוך כדי נסיעה של מבוטח ממקום העבודה למעונו כתאונת עבודה. 2. ואלו העובדות כפי שהן עולות מתצהירי התובע ועדויות הצדדים בפני כמו גם המסמכים שצורפו לתיק בית הדין א. התובע עובד בחברת קו אופ בסניף גבעת שאול בירושלים. ב. התובע עבד 6 ימים בשבוע מהשעה 04:00 בבוקר עד השעה 12:00 או 13:00 בצהרים. ג. התובע מתגורר בשכונת קטמון הישנה בירושלים ומגיע למקום עבודתו ברכבו הפרטי. ד. בסיום עבודתו הולך התובע דרך קבע להתפלל בשוק הסיטונאי או מחוץ למקום עבודתו ואח"כ נוסע לכיוון ביתו. ה. מסלול נסיעתו הקובע של התובע ממקום עבודתו לביתו עובר דרך מרכז העיר. התובע נוסע קודם כל לאסוף את אישתו ממקום עבודתה ורק אח"כ נוסע לביתו. ו. ביום 13/1/02 בשעה 11:14 התובע סיים את עבודתו והלך להתפלל את תפילתו היומית. בשעה 12:45 – 13:00 יצא לכיוון מרכז העיר על מנת לאסוף את אישתו ממקום עבודתה. ז. בשעה 13:35 נפגע התובע בתאונת דרכים ברחוב עליאש במרכז העיר. ח. בפנינו העיד התובע בלבד ובמהלכה צורף דו"ח חקירה מיום 8.1.03 , הודעה על נפגע בעבודה מיום 18.11.02 וכן דו"ח שעות כניסה ויציאה של התובע בקו-אופ נ/1. 3. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא כדלקמן: א. האם מרווח הזמן בין יציאתו של התובע מעבודתו עד להתרחשות תאונת הדרכים מהווה "הפסקה של ממש מהדרך המקובלת". ב. האם הסטייה במסלולו של התובע ממקום עבודתו כדי לאסוף את אישתו איננה סבירה ולכן מהווה "סטייה של ממש מהדרך המקובלת". לאחר שמיעת העדויות, קריאת הפרוטוקול, המוצגים טעוני הצדדים ביה"ד קובע הכרעתו: 4.
פסק דין |
07/12/2004 |
בית דין אזורי לעבודה – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ב"ל (ירושלים) 10764/04- בן חקון חנה נגד בטוח לאומי-סניף ירושלים
שמות השופטים: אורנית אגסי
1. לפנינו תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה לאחר שהודע לתובעת כי נדחתה תביעתה מאחר ולא עמדה בתנאים הקבועים בחוק להכיר בתאונה שאירעה תוך כדי נסיעה של מבוטח ממקום העבודה למעונו כתאונת עבודה. 2. ואלו העובדות כפי שהן עולות מתצהירי התובעת ועדויות הצדדים בפני כמו גם המסמכים שצורפו לתיק בית הדין א. התובעת עבדה בחנות בגדים "רנדוו" בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים. ב. התובעת מתגוררת בשכונת רמות בירושלים ומגיעה לעבודתה ברכבה הפרטי. ג. התובעת עבדה באופן קבוע 5 ימים בשבוע מהשעה 09:00 עד השעה 15:30 ובימי שישי אחת לשבועיים. ד. לעיתים רחוקות עבדה התובעת משמרת שעות אחה"צ, מהשעה 15:30 עד השעה 19:30. ה. ביום 26/2/2003 בשעה 17:20 נפגעה התובעת ביד שמאל כאשר החליקה על המדרכה המושלגת (בקרבת ביתה בשכונת רמות בירושלים). 3. בתיק זה העידו בפנינו התובעת והגב' מסיקה מטעמה וכן מר עמי והגב' בן משה מטעם הנתבע. בדיונים שנערכו נחקרו הם בשאלות השנויות במחלוקת בתיק זה וכן במהלך החקירות הוצגו בפנינו הודעות התובעת ועדי הנתבע אשר נחקרו על ארוע הפגיעה של התובעת. בדיונים שהתקיימו לא התייצבו נציגי ציבור וביה"ד החליט לדון בתביעה זו בהעדרם על מנת שלא לגרום לעינוי דין לתובע. 4. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא כדלקמן: א. האם התובעת הגיעה למקום עבודתה ביום התאונה. ב. ככל שיקבע שהתובעת הגיעה למקום עבודתה, האם מרווח הזמן בין יציאתה מעבודתה עד לאירוע הנפילה מהווה "הפסקה של ממש מהדרך המקובלת". ג. האם התובעת סטתה ממסלולה הקבוע אשר מהווה "סטייה של ממש מהדרך המקובלת. " 5. לאחר שמיעת העדויות, קריאת הפרוטוקול, המוצגים וטעוני הצדדים ביה"ד קובע הכרעתו: סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן החוק) קובע: "חזקת תאונת עבודה רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם- (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום בו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו ועקב נסיעתו או הליכתו זו" סעיף 81 לחוק קובע הפסקה וסטייה א.
פסק דין |
19/01/2005 |
בית דין אזורי לעבודה – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ב"ל (ירושלים) 59574-04-19- א ד נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: שרה שדיאור דן יחיד
בפני בית הדין תביעת התובעת, ספרית עצמאית, להכיר לה בתאונה דרכים אשר ארעה ביום 19.3.18 ברחוב יוסי בן יועזר בירושלים, כהולכת רגל מפגיעת אופנוע, לטענתה בדרכה לקניית יין כמתנה ללקוחותיה לרגל חג הפסח. הנתבע טען כי התובעת נפגעה בתאונה במסגרת עיסוקיה הפרטיים ולא במסגרת צורכי עבודתה, ולפיכך, לא מתקיים בה הנדרש לחוק הביטוח הלאומי בדבר מטרת ההליכה והיותה תוך כדי ועקב העיסוק במשלח ידה של התובעת. העובדות 1. התובעת הינה עצמאית אשר ניהלה עסק עצמאי (מספרה). 2. בתאריך 19/3/18 בשעה 15:30 ברחוב יוסי בן יועזר בירושלים חצתה התובעת כהולכת רגל כביש ,נדרסה על ידי אופנוע ונפצעה בצורה קשה (להלן: התאונה) (טופס משטרת ישראל נספח ב' לכתב התביעה, דוח רפואי מד"א נספח ד' לתביעה). 3. התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה אשר נדחתה (מכתב מיום 8/10/18 נספח לכתב התביעה). 4. לדבריה בגין התאונה נגרמה לתובעת פגיעה ביד ימין, ברך ימין, כתפיים, אגן ושתי רגליים. כמו כן, ספגה התובעת חבלת ראש וסובלת מ- ptsd. (צורפו מסמכים רפואיים לכ. התביעה) 2 המחלוקת 1. האם יש להכיר בתאונת התובעת מיום 19/3/18 כתאונת עבודה בהגדרתה בחוק. 2. ככל שיקבע כי מדובר בתאונת עבודה, האם יש קשר סיבתי בין הנזק ממנו סובלת התובעת לבין התאונה. הכרעת הדין ההיבט הנורמטיבי 1. סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, נוסח משולב, תשנ"ה-1995 קובע: "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם – (1) אירעה תוך כדי נסיעתו של מבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן, אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
הכרעת דין |
16/07/2020 |
בית דין אזורי לעבודה – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 8
דב"ע מה/0-40- משה בן-שבת נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: בר ניבגולדברג,קובובי,בר,שחם
הדין i. ההליך 1. בבית הדין האזורי בירושלים (השופט נויגבורן; תב"ע מג0-8/) התבררה תובענה של המערער נגד המוסד לביטוח לאומי, שעניינה "דמי פגיעה" על פי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, בעקבות תאונת עבודה שאירעה ביום 5.5.82 . בית הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן ערעורו לבית דין זה. 2. העובדות הצריכות לעניין הן: א – התובע, חשמלאי, עבד בחירות בע"מ ירושלים; ב – ביום 5.5.82 נפגע בתאונה שהוכרה כ"תאונת עבודה"; ג – בגין פרק הזמן שבין 6.5.82 לבין 31.5.82 שילם המוסד "דמי-פגיעה" על סמך תעודות רפואיות; ד – התובע הגיש תעודות רפואיות כנדרש בתקנה 11 לתקנות "ביטוח נפגעי עבודה". גם בגין פרק הזמן שבהמשך, היינו החל מיום 1.6.82 ועד ליום 19.8.82 , אך המוסד לביטוח לאומי -פקיד התביעות סירב לשלם דמי-פגיעה בעד אותו פרק זמן, בנימוק שעל פי סעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי, "דמי פגיעה משתלמים (ישולמו) למבוטח אשר אינו מסוגל לבצע את עבודתו ו/או עבודה אחרת בגין פגיעה בעבודה". יצויין כבר עתה הוא שנימוקו של פקיד התביעות הוא שבכתוב חופשי של נוסח הסעיף; פקיד התביעות השמיט את המלה "מתאימה" בין המלים "עבודה" ו"אחרת". המשיך פקיד התביעות וכתב: "תקופת אי-כושר אשר רשומה בתעודות הללו (הכוונה לאישורים הרפואיים שהמציא המבוטח-התובע), ארוכה ביחס לפגיעה ולתוצאותיה ולכן כאמור לא נוכל לקבל את התעודות". 3. התובע, שלא היה מיוצג על ידי עורך-דין, כתב לבית הדין מכתב, שאותו ראה בית דין לעבודה ככתב תביעה. צויין בתור הנדון, ". . . דמי פגיעה". במכתב ציין התובע כי במשך שלושה החודשים שבהם מדובר קיבל "טיפולים פיזיוטרפיים יומיומיים. בהמשך אומר התובע "אינני פקיד היושב במשך העבודה; אני חשמלאי בנין ועבודתי היא פיסית במלוא מובן המלה".
פסק דין |
05/09/1985 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 4 |
עמודים – 5
דב"ע לב/0-69- המוסד לביטוח לאומי נגד רבקה סימני
שמות השופטים: בר ניבלוין,מ הרניב,שטראוך,קמיניץ
הדין i ההליך 1. בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נדונה, בתיק לב0-3/, תביעתה של המשיבה (להלן – הפועלת) נגד המערער (להלן – המוסד לביטוח לאומי), לדמי פגיעה עקב תאונה שאירעה ביום 16.3.1971 , בנסיבות שבהן ידובר להלן. בית-הדין האזורי הכיר בתאונה כתאונת עבודה לעניין חוק הביטוח הלאומי, וחייב את המוסד לביטוח לאומי בתשלום דמי פגיעה, בצירוף רבית. בפני בית-דין זה ערעורו של המוסד לביטוח לאומי על פסק-הדין של בית-הדין האזורי. 2. הפועלת שלא היתה מיוצגת, לא בבית-הדין האזורי ולא בבית-דין זה, על ידי עורך-דין, או על ידי נציג אירגון עובדים, פתחה בהליך במכתב רגיל לבית הדין האזורי, מכתב שבצדק ראה אותו בית-הדין ככתב בי-דין הפותח הליך, ובמכתב נאמר: "ביום 16.3.71 נפגעתי באצבע ביד השמאלית קבלתי טיפול וכן תעודת מחלה מתאריך 16.3.71 עד 9.4.71 . הגשתי תביעה לבטוח לאומי. קבלתי תשובה כי לא מגיע לי. עלי לציין כי אני עובדת בליטוש אבני חן זו עבודה בישיבה כל היום, ובהפסקות אנו מוצאים לנחוץ להתעמל כדי שלא נתנון. אני מבקשת לראות בתביעתי כצודקת. " 3. למעשה מצויות במכתב הנ"ל, בתמצית, העובדות הצריכות לעניין, ושלא היו שנויות במחלוקת, אך רצוי להעלותן במלואן כפי שהן משתקפות בפסק-הדין, והן:- (א) הפועלת, בת 19 עת העידה בבית-הדין, עבדה, עובר לתאונה, שלוש שנים בערך בליטוש אבני חן, במפעל אשר בשכונת בית-ישראל – השוק החדש, בירושלים; (ב) יום העבודה של הפועלת היה של 8 שעות, משעה 7.00 עד לשעה 16.00; ביום העבודה היו שתי הפסקות, הפסקה אחת בשעה 9.15 לרבע שעה, והפסקה שניה בשעה 13.00, לחצי שעה, (ג) במפעל עבדו כ10- עובדים ועובדות.
פסק דין |
12/06/1972 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 7 |
עמודים – 4
ב"ל (תל אביב) 18912-07-22- ג' נגד ' נגד ' המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: אופירה דגן טוכמכר
התובע טוען כי הניח תשתית ראיתית מספיקה להוכחת האירוע התאונתי הנטען, על פי הסטנדרטים המקובלים בפסיקה. 9. מטעם התובע העיד התובע בעצמו וכן זומנה לעדות גב' ויטוריה בזיני, הלקוחה שלטענת התובע, הוא היה בדרכו אליה בעת קרות התאונה. טענות הנתבע 10. הנתבע טוען כי בסמוך לתאונה הנטענית התובע לא התקשר ללקוחה על מנת לבטל את הפגישה/להודיע על נסיבות ביטולה ואף הלקוחה לא התקשרה אליו. לדידו אין לקבל את טענת התובע לפיה פגיעתו בתאונה הייתה כה קשה עד שלא היה בכוחו להתקשר ללקוחה שהמתינה לו על מנת לבטל את הפגישה כאשר הוא כלל לא פנה לטיפול רפואי לאחר התאונה, וכאשר התייצב בפני אורתופד ביום ב' 28/6/21הוא לא דיווח על תאונת דרכים/תאונת עבודה. 11. הנתבע טוען כי אין ליחס משקל רב לעדות הלקוחה ויטוריה בזיני אשר בעבר עבדה אצל התובע. כאשר עדותה לפיה לא התקשרה לתובע לברר את פשר אי הגעתו לפגישה שתואמה עמה, איננה מתיישבת עם השכל הישר. 3 12. הנתבע אף מעלה תהיות על כך שהתובע טוען כי יצא לאותה "פגישת עבודה" ללא מכשיר הטלפון הנייד שלו, ואף לא צירף יומן עבודה או כל ראיה אחרת אודות תיעוד הפגישות עם לקוחותיו. הכרעה 13. בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי נקבע כי תאונת עבודה היא : "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי-תוך כדי עיסוקו במשלוח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". 14. בסעיף 83 לחוק נקבעה חזקת סיבתיות לגבי תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה, שאז רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך. חזקה זו אינה חלה על עובד עצמאי אשר עליו להוכיח כי התאונה ארעה לו "תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו" כאמור בהגדרה שבסעיף 79 לחוק, דהיינו על התובע שהוא עובד עצמאי מוטל נטל מוגבר, לשכנע כי המדובר בתאונת עבודה (ראו עב"ל 104/99 ברדה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 6.6.2002 )).
פסק דין |
23/04/2025 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
ב"ל (נצרת) 58428-07-24- פלוני נגד ' המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: רויטל טרנר,שמעיה לוי,מרדכי ולדמן
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: החוק) קובע כי תאונת עבודה היא תאונה שארעה "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי-תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". 6. סעיף 83 לחוק, מגדיר, בין היתר, את חזקת הסיבתיות: "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". על התובע, כעובד עצמאי, לא חלה חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק, כך שעליו חובת ההוכחה שהתאונה ארעה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו, כאמור בהגדרת תאונת עבודה בסעיף 79 לחוק (עב"ל (ארצי) 19760-06-23 המוסד לביטוח לאומי-יורם קטן (13/3/24)). דיון והכרעה 7. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 21/3/24 אירעה לתובע תאונה כאשר נפל מסולם כאשר עלה לגג ביתו במשק. במהלך חקירתו במל"ל, תיאר התובע את האירוע כך: "באותו יום התחלתי לעבוד בשעה 08:00 בבוקר עשיתי הצעת מחיר עם בסיס מגב בגן נר, שלחתי לא' שהוא אחראי בבסיס מגב על הצעות מחיר, שלחתי לו הודעה-הצעת מחיר בוואטס אפ, אני מציג בפניך הודעת וואטס אפ באותו תאריך-ה 21.03.24 שעה 12:36. . . לאחר ששלחתי את ההודעה לא' ממגב גן נר, התכוונתי להרכיב את המצלמה על הדוד למעלה מעל הבית שלנו כדי שהמצלמה תיתן מענה למחסן היכן שהמחפרון והכלים שלי נמצאים, המרחק בין הבית שלי היכן שהייתי מתקין את המצלמה למחסן שהיכן נמצאים הכלים הוא במרחק של-כ 50 מטר.
פסק דין |
31/03/2025 |
בית דין אזורי לעבודה – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 10
ב"ל (תל אביב) 38817-01-21- פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: הדס יהלום
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי , התשנ"ה – 1995, מגדיר תאונת עבודה כך: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו" בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי נקבע: "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". בהתאם להלכה הפסוקה, על עובד עצמאי לא חלה חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק לפיה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה, רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה. על כן, ביחס לעובד עצמאי, מוטלת חובת הוכחה מוגברת בדבר קשר הדוק בין העיסוקים שבמהלכם ארעה התאונה לבין משלח היד. עב"ל (ארצי) 104/99 ברדה – המוסד לביטוח לאומי, ל"ח 241, 2002; עב"ל (ארצי) 50418-05-18 שי בן צור – המוסד לביטוח לאומי, 20.12.18 . 5. בתצהיר התובע נאמר: "4. בתאריך 6.3.2020 ועד תאריך 10.3.2020 הייתי בחוץ לארץ ביחד עם אשתי ובני. 5. לאחר חזרה מחו"ל היינו בבידוד עד תאריך 25.3.2021 . 6. אציין כי אני מתנדב במשטרת ישראל (ימת"א שפלה) ובכדי להמשיך להתנדב ביום 25.3.2020 פניתי לקופת חולים מאוחדת לקבל אישור רפואי שבריאותי תקינה ואני יכול להמשיך להתנדב. 7. לא הייתי במשרד החל מיום 06.03.2020 עד ליום 26.03.2020 (הייתי בבידוד מיום 10.3.2020 עד ליום 24.3.2020 כולל). 3 8. בתאריך 26.03.2020 עבדתי במשרדי עד מאוחר כי מאז נסיעתי לחו"ל בתאריך 06.03.2020 ועד 26.03.2020 לא הייתי במשרד עקב בידוד של 14 ימים.
פסק דין |
16/11/2021 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 6
ב"ל (תל אביב) 36594-05-22- ע' ט' נגד ' המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: רוית צדיק
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן:"החוק) מגדיר תאונת עבודה כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעביד או מטעמו, ובעובד עצמאי- תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. . ". 13. סעיף 83 לחוק קובע חזקת הסיבתיות על פיה: "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". משעה שעסקינן בתובע אשר דווח כעצמאי , לא חלה חזקת הסיבתיות, הנזכרת בסעיף 83 לחוק לכן מוטל על התובע נטל מוגבר בהיותו עצמאי. 14. עוד אציין כי הנטל להוכחת קיום אירוע תאונתי מוטל על התובע: "משטען התובע לפגיעה עקב תאונה בעבודתו, על התובע הנטל להוכיח את עצם אירוע התאונה, מועדה ונסיבותיה" (חי' 2729/06 דרימר צבי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם בנבו, (ניתן ביום 14.07.2009 )). עוד נפסק כי על התובע להוכיח הן את תנאי הזמן – "תוך כדי עבודתו", והן את תנאי הקשר הסיבתי – "עקב עבודתו". התנאי העיקרי הוא תנאי הקשר הסיבתי, ואילו תנאי הזמן הוא התנאי הטפל (עב"ל 35207-06-10 המוסד לביטוח לאומי – אניס עבד אלחלים, [פורסם בנבו] ( 13.03.2011 )). כמו כן, יסוד הכרחי להוכחת התאונה הוא קרות התאונה, אירוע פתאומי שניתן לאתרו במקום ובזמן עוד נפסק כי המונח "תאונה" מלמד כי לא כל אירוע שאירע למבוטח במהלך עבודתו יזכה בתגמולים, אלא אך ורק אירוע שהוא חריג ופתאומי ( בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 529 (1999).
פסק דין |
30/05/2024 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ב"ל (תל אביב) 22371-07-16- נגד ע א נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: רן ורדי מירב קליימן
עוד מפנה ב"כ הנתבע בסיכומיו לכך כי לתיק בית הדין הוגשו ארבעה תצהירים אשר נחתמו באותו מועד בפני אותה עורכת דין וכי מדובר בתצהירים זהים באופן המטיל ספק במהימנותם. ניהול ההליך 12. קדם משפט התקיים ביום 22.3.2016 בפני כבוד השופטת איצקוביץ, בסופו התקבלה החלטת בית הדין באשר לפלוגתאות בהליך באופן הבא: " האם אירעה לתובע תאונת עבודה ביום 3.1.2016 שבה נפגע מירי שהופנה כלפי מכוניתו" ב"כ הנתבע סבור שהשאלה צריכה להיות: "האם מדובר בתאונה בדרך לעבודה". 13. ביום 17.4.2018 התקיים בפנינו דיון הוכחות, במהלכו נחקרו התובע והעדים מטעמו: גב' ב ס, גב' מ א ומר ח י מ. 14. הצדדים הגישו סיכומים בכתב וכעת נכריע בדרוש הכרעה. דיון והכרעה 4 15. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") קובע כי: "תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". 16. סעיף 80 (1) לחוק קובע כי יראו תאונה כתאונת עבודה אף אם: "אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו". 17. התובע בענייננו הינו עצמאי ומשכך אינו נהנה מ'חזקת הסיבתיות' הקבועה בסעיף 83, השמורה לעובד שכיר, לפיה תאונה שארעה לעובד בעבודתו יראו אותה כמי שארעה גם עקב עבודתו. משכך, עלינו להשיב על השאלה האם התאונה בה נפצע התובע ארעה תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו של התובע במשלח ידו, כאשר נטל ההוכחה מוטל בהקשר זה על התובע. 18. ביום 3.5.2018 חזר כבוד השופט סופר בעב"ל 64880-09-17, איתי גמיל נ' המוסד לביטוח לאומי, על ההלכה לפיה על מנת שאירוע ירי יוכר כפגיעה בעבודה על המבוטח להוכיח כי התאונה לא התרחשה כתוצאה מסיכונו האישי ובתור "מי שהינו" וזאת תוך הפניה לאסמכתאות קודמות.
פסק דין |
17/07/2018 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 11
ב"ל (חיפה) 43475-08-21- פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: נוהאד חסן,גב הדר מאור,חיים אזלן
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר תאונת עבודה כדלקמן: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי-תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;". 8. על התובע להביא ראשית ראיה "שאכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה לעבודה" (ראה: דב"ע מד/ 90-0 צבי שפיר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז 93). בעניין פגיעות בגב נפסק כי: "על מנת שפגיעה בגב תחשב כתאונה בעבודה יש להוכיח כי במהלך העבודה אירע דבר מה שבגינו "נתפס" הגב או שפקדו את המבוטח כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד. " (ראה: דב"ע נו/0-288 אורי עמר – המוסד לביטוח לאומי(לא פורסם) ). מהו אותו "דבר מה": נפסק בדב"ע נא/ 205-0 המוסד לביטוח לאומי נ' שחאדה סעיד (פד"ע כד מעמ' 222) "ניסיון החיים לימד את בית-הדין שהכרה בפגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה, תלויה בעיקר בשאלה האם הוכח שבמהלך העבודה אירע משהו שבגינו 'נתפס' גבו של המבוטח, או שפקדוהו לפתע כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד. ביסודם של דברים עומדת שאלת אמינות גרסתו של התובע. " 9. בכל מקרה בו נטען כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק שבגינם נתבעים דמי פגיעה ,יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. לעניין הקשר הסיבתי צריך שיהיה גורם מסויים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום (דב"ע לה/60-0 דוד יצחקי נ' המוסד פד"ע ז 332;דב"ע מח/50-0 המוסד לביטוח לאומי נ' מלכה ויקטור פד"ע כ 284;דב"ע לז/59-0 המוסד נ' חיים קמינסקי פד"ע י 253;דב"ע מא/73-0 בנימין דומב נ' המוסד פד"ע יב 351) 10.
פסק דין |
29/05/2023 |
בית דין אזורי לעבודה – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
ב"ל (תל אביב) 16357-06-21- ד עי נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: ת עציון פלץ,גב שוש אבשלום,דניאל הרפז
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע, ותאונת עבודה מוגדרת כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". 12. בהתאם להלכה הפסוקה, "יסוד הכרחי לקיום "תאונת עבודה" הינו קיום "תאונה", והנטל להוכיח יסוד זה רובץ על התובע", שעליו להוכיח "אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן והמקום", שגרם לו לחבלה ואירע לו תוך כדי ועקב עבודתו. 13. ככל שיוכיח התובע קיומו של אירוע ממוקד בזמן ובמקום שאירע לו תוך כדי עבודתו, קובע סעיף 83 לחוק חזקת סיבתיות שלפיה, "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך. . . ". 14. באשר לנטל ההוכחה המוטל על עובד עצמאי פסק בית הדין הארצי לעבודה זה מכבר, כי: "עצמאי כמו עובד שכיר נדרש לנטל הוכחה רגיל (מאזן ההסתברויות) על מנת להוכיח כי ארעה לו תאונה תוך כדי העבודה וכי תאונה זו היא עקב העבודה. השימוש במונח "נטל הוכחה מוגבר" בהקשר של עצמאי נעשה בפסיקה בשני הקשרים: הראשון, כאשר התאונה מתרחשת באזור "דו-מהותי", למשל בביתו של העצמאי. בהקשר זה נקבע כי "שעה שמדובר בתאונה שארעה בין כותלי ביתו של עובד עצמאי – יש להחמיר יותר בדרישת ההוכחה בדבר קשר הדוק בין העיסוקים שבמהלכם ארעה התאונה – לבין משלח היד" (דב"ע (ארצי) נד/0-177 דוד טריכר – המוסד לביטוח לאומי, ( 15.12.1994 ); וראו גם: עב"ל 104/99 ברדה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 241 (2002) בסעיף 4 לחוות דעתה של השופטת, כתוארה אז, נילי ארד). הגיונם של דברים יפה גם לשכיר הנפגע באזור "דו-מהותי"; השני, בהקשר של הנטל הכפול המוטל על עצמאי, שלא כזה המוטל על עובד שכיר, להוכיח גם את יסוד ה"עקב", גם אם עלה בידו להוכיח את יסוד ה"תוך כדי" מן הכלל אל הפרט 15.
החלטה |
02/11/2023 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 80. חזקת תאונת עבודה
80. רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם – (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו; (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש; (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה; (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו; (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות; (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים; (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשע"ב-2011
סעיף: 7. היעדרות מעבודת השירות עקב תאונה במקום העבודה
7. (א) אירעה לעובד שירות תאונה במקום עבודת השירות, ידווחו עובד השירות והמעסיק על האירוע למפקח; דיווח עובד השירות ייעשה באופן מיידי לאחר התרחשות התאונה. (ב) עובד השירות יצהיר על פרטי התאונה ועל היעדרותו עקב התאונה לפי טופס 12 שבתוספת. (ג) ימי היעדרות מסיבות רפואיות ייחשבו במניין ימי עבודת השירות שבהם היה אמור עובד השירות לעבוד, בהתקיים התנאים שלהלן: (1) התאונה אירעה לעובד השירות במקום עבודת השירות, בזמן ביצוע עבודת השירות ובמסגרתה, דווחה למפקח כאמור בסעיף קטן (א), וניתנה לגביה הצהרה לפי סעיף קטן (ב); (2) עובד השירות אושפז בבית חולים בשל תאונת העבודה או המציא אישור רפואי לפי טופס 13 שבתוספת על כך שניידותו נפגעה ושאין ביכולתו להגיע למקום עבודת השירות, או שנבדק על ידי רופא שירות בתי הסוהר ונקבע כי אינו יכול לבצע את המוטל עליו במקום עבודת השירות או במקום עבודת שירות חלופי, שהממונה רשאי לשלוח אותו אליו בהתאם להוראות תקנה 11; עובד השירות ימציא את האישורים האמורים לא יאוחר משבעה ימים מיום תחילת ההיעדרות, אלא אם כן מצבו הרפואי אינו מאפשר זאת.
פקודת תאונות ומחלות משלח-יד (הודעה), 1945
סעיף: 3. הודעת תאונות
3. (1) מקום שאירעה איזו תאונה שמקורה בעבודתו של איזה עובד, ובהמשך אותה עבודה, והיא – (א) גורמת למותו של אותו עובד; או (ב) עושה אותו עובד נטול-יכולת – במשך יותר משלושה ימים – מלהשתכר שכר מלא בעבודה שבה הועסק בשעת אותה התאונה, או – אם אותו עובד הוא חבר לאגודה שיתופית רשומה ומועסק על ידה ואינו עובד תמורת שכר אלא מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית – עושה אותו עובד לנטול-יכולת, במשך יותר משלושה ימים, מלבצע את המלאכה שבה היה מועסק בשעת אותה תאונה, ישלח המעסיק מיד למפקח אשר על האזור שבו אירעה התאונה – הודעה בכתב על התאונה באותו טופס, ובצירוף אותם פרטים המובאים בתוספת הראשונה. (2) מקום שנמסרה הודעה לפי סעיף זה על כל תאונה שגרמה לאי-יכולת ונסתיימה, לאחר מסירת הודעה עליה, במותו של האדם שניטל כושר עבודתו, ישלח המעסיק הודעה בכתב על מקרה המוות למפקח אשר על האזור שבו אירעה אותה התאונה, מיד כשנודע דבר מקרה המוות למעסיק. (3) כל מעסיק החדל מלמלא אחר דרישות סעיף קטן (1) או סעיף קטן (2) יאשם בעבירה על פקודה זו. (4) מקום שאירעה כל תאונה שעליה חל סעיף זה לעובד, ששירותו הושאל או הושכר אותה שעה באופן זמני על ידי המעסיק לאדם אחר, יאשם אותו אדם אחר בעבירה על פקודה זו, אם חדל מלהודיע למעסיק את דבר התאונה.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 149א. דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה – הוראת שעה
149א. (א) בסעיף זה, "תאונת עבודה" – כל אחת מאלה: (1) תאונת עבודה כמשמעותה בסעיפים 79 ו-80(2) עד (6); (2) מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 84 או 84א. (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה: (1) התקדמות עבודת הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי החלטת הממשלה מס' 230 מיום ג' באדר התשפ"ג (24 בפברואר 2023) לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן – הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה; (2) המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ-ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה; (3) נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי-הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה; (4) שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי לוח י'. (ג) דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן: (1) דיווחים לפי פסקאות (1) ו–(2) – החל מיום תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה; (2) דיווחים לפי פסקאות (3) ו–(4) – החל ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027).
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 79. הגדרות
79. בחוק זה, במבוטח – "פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע; "תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; "מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.
תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל"ב – 1972
סעיף: 2. תחולה
2. תושב האזור שהנו עובד, שאירעה לו תאונה באזור בדרכו ממעונו לעבודה או מן העבודה למעונו, יראו את התאונה כתאונת-עבודה במשמעותה בחוק אם התקיימו בו כל אלה: (1) התאונה אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו ממעונו לעבודה בישראל או מן העבודה למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו; (2) מקום העבודה הוא בישראל; (3) העובד נשלח לעבודה על ידי לשכת העבודה.
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954
סעיף: 43א. תנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה
43א. (א) אלה הם התנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה – (1) לענין סעיף 36(4) לחוק:אם מקום תשלום השכר והזמן לגבייתו נקבעו על ידי המעביד בדרך כלל או במיוחד לפני קרות התאונה; (2) לענין סעיף 36(5) לחוק:אם התאונה אירעה בשעות העבודה של המבוטח, או אף לאחר מכן – אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות לאחר שעות העבודה הרגילות; אולם אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב השתתפות בישיבת ועד העובדים או האיגוד המקצועי וכן תוך כדי ועקב השתתפות בימי עיון מטעם האיגוד המקצועי הקשורים במילוי תפקידו ל המבוטח כחבר ועד עובדים – גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר.
תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ"ג-1993
סעיף: 5. הוראות מעבר
5. (א) לא ישולם תגמול לפי תקנות אלה בעד תקופה שקדמה ליום התחילה ואולם אם ביום התחילה היתה תלויה ועומדת תובענה שהוגשה נגד המוסד בענין התגמול, ישולם התגמול מיום הגשת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה. (ב) תגמול לפי תקנות אלה לא ישולם אלא אם כן הוגשה למוסד בקשה לתגמול לאחר יום התחילה ולפני יום כ"ה בתשרי התשנ"ה (30 בספטמבר 1994). (ג) על תגמול לפי תקנות אלה יחולו הוראות חוק הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), התשמ"ד-1984, והתקנות לפיו ולגבי תובענה התלויה ועומדת בבית הדין כאמור בתקנת משנה (א) יראו לענין החוק האמור את יום הגשת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה כ"יום התביעה". ט' בניסן התשנ"ג (31 במרס 1993)
צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ"ד-1984
סעיף: 1. קביעת גוף ציבורי
ב"בית החולים הצרפתי סנט לואיס", ירושלים; (כ) "בית הדר" – מרכז רפואה, שיקום וסיעוד, אשדוד; (כא) "בית החולים אוגוסטה ויקטוריה", מחלקת אשפוז סיעודי מורכב, ירושלים; (כב) "בית אברהם" (המרכז הגריאטרי שליד בית החולים לניאדו), נתניה; (כג) "בית בלב", עומר; (כד) "בית בלב", בת ים; (כה) "בית בלב", קריית מוצקין; (כו) "בית בלב", כפר סבא; (כז) בית החולים "הרצוג", ירושלים; (כח) בית החולים "שמואל הרופא", באר יעקב; (כט) "דורות", מרכז רפואי לשיקום וגריאטריה, נתניה; (ל) "בית החולים האיטלקי", מחלקת אשפוז סיעודי מורכב, חיפה; (לא) "אילן – מע ון נכים", ירושלים (גילה); (לב) "איתני דברת", קיבוץ דברת; (לג) "מגדל הזהב בע"מ", אילת; (לד) "נאות התיכון", תל אביב; (לה) "נאות המושבה", נס ציונה; (לו) בית החולים "קרית שלמה", בני ציון; (לז) "מרכז סיעוד, ותיקים", בני ברק; (לח) מחלקת אשפוז סיעודי מורכב בבית החולים "המשפחה הקדושה", נצרת; (לט) "נוף טבעון", טבעון; (מ) בית חולים שיקומי "רעות", תל אביב; (מא) מחלקת אשפוז סיעודי מורכב בבית החולים "שיבא", תל השומר; (מב) מרכז גריאטרי "הדסים", בני ברק; (מג) "טנדר לאבניג קאר", נוף חדרה; (מד ) "טנדר לאבניג קאר", אור יהודה; (מה) "נוף הגפן", תל אביב; (מו) "בית בלב", ראשון לציון; (מז) "עמל בשרון" בע"מ, רעננה; (מח) מחלקת סיעודי מורכב בבית החולים "משגב לדך", ירושלים; (מט) "מעון הורים – בתי מחסה לקשישים", ירושלים; (נ) מרכז רפואי גריאטרי, "קשת האגודה
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 378א. ביטוח עובד זר המועסק באזור
378א. (א) הוראות פרקים ג', ה' ו–ח' יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה – עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור. (ב) בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות סעיפים קטנים (א), (ג) ו–(ו) של סעיף 335 והוראות סעיף 340(ג). (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור; (2) הוראות סעיף 80(1) לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה: (א) תאונת העבודה כאמור בסעיף 80(1) אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים; (ב) תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי – הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור. (ד) בסעיף זה – "עובד זר" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991; "רכב מנועי" – כהגדרתו בפקודת התעבורה [נוסח חדש]; "יישובים", "אתרים צבאיים" ו– "תושב ישראל באזור" – כהגדרתם בסעיף 378.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 83. חזקת סיבתיות
83. תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.
תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל – 1969
סעיף: 2. מועד להגשת תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד
2. תובענה של מעביד, בשם עובד או התלוי בו, לגמלה לפי פרק ה' לחוק, כאמור בסעיף 393 לחוק, תוגש לבית הדין לעבודה בתוך שניים עשר חודשים מתום המועד להגשת התובענה על ידי העובד או התלויים כאמור בתקנה 1(ב), או מהיום שבו מסר המוסד הודעה למעביד על דחיית תביעתם של העובד או התלויים, הכל לפי המאוחר יותר.
ראשי
איזורים
כל הזכויות שמורות ©