כל הזכויות שמורות ©
תפריט
תפריט
תל אביב, כמרכז העסקים של ישראל, מהווה בית לאלפי עסקים, סטארטאפים וחברות בינלאומיות. בעולם העסקי המורכב של ימינו, הצורך בייעוץ משפטי מקצועי הפך לחיוני יותר מתמיד. עורך דין לעניני מסחרי תל אביב הוא הגורם המקצועי שיכול להוביל את העסק שלך בדרך הנכונה, לצלוח אתגרים משפטיים ולנצל הזדמנויות עסקיות בצורה אופטימלית.
במאמר זה נסקור את כל ההיבטים החשובים בבחירת עורך דין לעניני מסחרי בתל אביב, התחומים בהם הוא יכול לסייע לעסק שלך, והיתרונות של עבודה עם משרד עורכי דין מסחרי מקומי בלב המטרופולין הישראלי.
אחד התחומים המרכזיים בהם מתמחה עורך דין לעניני מסחרי תל אביב הוא ניסוח, בדיקה וניהול משא ומתן על חוזים והסכמים מסחריים. העולם העסקי מבוסס על מערכות יחסים חוזיות, וחוזה טוב מגן על האינטרסים שלך ומונע סכסוכים עתידיים.
עורך דין מסחרי מיומן יסייע לך בהיבטים הבאים:
ההבדל בין חוזה מנוסח היטב לחוזה לקוי יכול להיות משמעותי ביותר לעתיד העסק שלך. עורך דין לעניני מסחרי תל אביב יוודא שההסכמים שלך מוגנים משפטית ומשקפים את האינטרסים העסקיים שלך.
תל אביב ידועה כ"עיר הסטארטאפ" של ישראל, ולא בכדי. אם אתה מתכנן להקים חברה חדשה או סטארטאפ, עורך דין לעניני מסחרי תל אביב יכול להיות השותף האידיאלי שלך מהשלב הראשון.
הקמת עסק דורשת הבנה מעמיקה של היבטים משפטיים רבים. עורך דין לעניני מסחרי תל אביב יעזור לך להניח יסודות איתנים שימנעו בעיות בעתיד ויאפשרו לעסק שלך לצמוח ולשגשג.
עסקאות מיזוגים ורכישות (M&A) הן מהמורכבות בעולם המשפט המסחרי. בין אם אתה שוקל לרכוש עסק אחר, למזג את העסק שלך עם חברה אחרת, או למכור את החברה שלך, עורך דין לעניני מסחרי תל אביב מנוסה יהיה נכס קריטי בתהליך.
מיזוגים ורכישות הם צמתים קריטיים בחיי העסק, וטעויות בתהליך עלולות לעלות ביוקר. עורך דין לעניני מסחרי תל אביב עם ניסיון בתחום יוכל לנווט את העסק שלך בבטחה דרך התהליך המורכב.
מעבר לפרויקטים ספציפיים, עורך דין לעניני מסחרי תל אביב יכול לספק ליווי משפטי שוטף לעסק שלך, המספק מענה לשאלות ואתגרים משפטיים יומיומיים.
הליווי השוטף מונע בעיות משפטיות לפני שהן מתפתחות לסכסוכים יקרים ומאפשר לך להתמקד בניהול העסק שלך. עורך דין לעניני מסחרי תל אביב הופך למעשה לחלק מהצוות הניהולי המורחב של העסק.
אחד היתרונות הבולטים של עורך דין לעניני מסחרי תל אביב הוא המיקום האסטרטגי. תל אביב מהווה את מרכז העסקים של ישראל ומציעה נגישות לכל הגורמים החשובים:
המיקום בלב הפעילות העסקית מאפשר לעורך דין לעניני מסחרי תל אביב להיות מעודכן בשינויים בשוק ולספק לך ייעוץ רלוונטי ועדכני.
עורך דין מסחרי הפועל בתל אביב מכיר היטב את התרבות העסקית הישראלית הייחודית. הכרות זו יכולה לסייע רבות בניהול משא ומתן, בהבנת דינמיקות עסקיות מקומיות ובזיהוי הזדמנויות.
עורך דין לעניני מסחרי תל אביב מביא עמו לא רק ידע משפטי אלא גם הבנה עמוקה של דינמיקות השוק המקומי, מה שמספק ערך מוסף משמעותי לעסק שלך.
רשת הקשרים המקצועיים של עורך דין לעניני מסחרי תל אביב יכולה להיות משאב רב ערך עבור העסק שלך. עורכי דין מנוסים בתל אביב מחזיקים בדרך כלל ברשת קשרים ענפה הכוללת:
רשת קשרים זו יכולה לסייע לך בפתיחת דלתות, קידום אינטרסים עסקיים וקבלת מענה מהיר לצרכים שונים. עורך דין לעניני מסחרי תל אביב מהווה צומת חשובה ברשת המקצועית שלך.
בחירת עורך דין לעניני מסחרי תל אביב היא החלטה משמעותית שיכולה להשפיע על עתיד העסק שלך. להלן הקריטריונים המרכזיים שכדאי לשקול:
חשוב לזכור כי עורך דין מסחרי טוב אינו רק נותן שירות אלא שותף אסטרטגי לעסק שלך. עורך דין לעניני מסחרי תל אביב צריך להבין את החזון העסקי שלך ולסייע לך להגשים אותו.
עורך דין לעניני מסחרי תל אביב יכול לעבוד עם הלקוח במספר מודלים. הבנה של שיטות העבודה השונות תסייע לך לבחור את המודל המתאים ביותר לצרכי העסק שלך.
בחירת המודל הנכון תלויה בצרכי העסק, בהיקף השירותים הנדרשים ובתקציב העומד לרשותך. עורך דין לעניני מסחרי תל אביב מקצועי יציע לך את המודל המתאים ביותר לצרכיך ויהיה שקוף לגבי העלויות.
מעבר ליכולות המקצועיות, חשוב לבחור עורך דין לעניני מסחרי תל אביב שאיתו אתה מרגיש בנוח ויכול לתקשר באופן פתוח ואפקטיבי.
תקשורת טובה היא הבסיס לקשר עבודה פורה עם עורך דין לעניני מסחרי תל אביב. היא מבטיחה שהצרכים והציפיות שלך מובנים וזוכים למענה מתאים.
בעולם העסקי התחרותי של היום, עורך דין לעניני מסחרי תל אביב הוא הרבה יותר מאשר נותן שירות משפטי – הוא שותף אסטרטגי שמסייע לעסק שלך לצמוח ולהתפתח תוך הימנעות מסיכונים משפטיים. השילוב של מומחיות משפטית, הבנה עסקית והיכרות עם השוק המקומי הופך את עורך הדין המסחרי לנכס משמעותי עבור כל עסק.
המורכבות הגוברת של הסביבה העסקית והרגולטורית מחייבת ליווי משפטי מקצועי ומנוסה. עורך דין לעניני מסחרי תל אביב מביא עמו לא רק פתרונות לבעיות קיימות אלא גם ראייה מונעת המזהה סיכונים והזדמנויות עוד לפני שהם מתממשים.
ההמלצה המרכזית שלנו היא לבחור עורך דין לעניני מסחרי תל אביב שמשלב ניסיון מוכח בתחום העיסוק שלך, מוניטין חיובי בשוק, ויכולת תקשורת ברורה. אנו ממליצים להשקיע זמן בתהליך הבחירה, לפגוש מספר עורכי דין פוטנציאליים ולבחור את זה שמתאים ביותר לצרכים ולתרבות הארגונית של העסק שלך.
זכרו כי הקשר עם עורך דין לעניני מסחרי תל אביב הוא השקעה בעתיד העסק שלכם. בחירה נכונה יכולה לספק לכם שקט נפשי, להפחית סיכונים משפטיים ולתרום משמעותית להצלחה העסקית שלכם בטווח הארוך.
לסיכום, בכלכלה התחרותית של תל אביב והסביבה העסקית המורכבת בישראל, עורך דין לעניני מסחרי תל אביב הוא בן ברית חיוני להתמודדות עם אתגרים משפטיים ולמיקסום הזדמנויות עסקיות. ההשקעה בייעוץ משפטי איכותי אינה הוצאה – היא השקעה בעתיד העסק שלכם.
עורך דין מסחרי בתל אביב נדרש להתמודד עם מגוון רחב של סוגיות משפטיות בתחום המסחרי-עסקי, תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים ומתן שירות מיטבי ללקוחותיו.
על פי הפסיקה, עורך דין מסחרי נדרש לרמת מקצועיות ומיומנות גבוהה במיוחד. כפי שנקבע בפסיקה:
תא (תל אביב) 45091-08-19- מיראל החזקות והשקעות בע"מ ח.פ. 515433407 נגד בן עמי שאול גינון והשקיה בע"מ ח.פ. 511459125 (ניתן ב 04/09/2022) "הגם שאין ספק שמדובר בניסוח לקוי, שכן אין חולק כי ההתחייבויות 'עם עיריית תל אביב' אינן של הקבלן (התובעת) כי אם של הנתבעת, אני סבורה כי יש לפרש את כוונת הצדדים בתת סעיף זה, בהתבסס על סעיפיו הבאים של החוזה (כפי שיפורט להלן) ועל פי תכליתו של החוזה"
חובות מוגברות עורך דין מסחרי נושא בחובות מוגברות כלפי לקוחותיו, כפי שנקבע:
תא (תל אביב) 13335-03-18- יחיאל שטרן נגד נילי מכנס (ניתן ב 29/06/2022) "משאלו הם פני הדברים, ולאחר שפורטו מעלה בהרחבה רכיבי עוולת הרשלנות, הגעתי למסקנה לפיה הנתבעת חבה בחובת זהירות כלפי התובעים, חובה זו הופרה לאחר שנתבעת לא פעלה כמצופה ממנה… התנהגות זו אינה תואמת את הסטנדרט המצופה מעורך דין וזו אינה הדרך אותה יש לשמר במערכת היחסים שבין עורך דין ללקוח."
סודיות מסחרית עורך דין מסחרי נדרש להגן על סודות מסחריים של לקוחותיו:
תא (תל-אביב-יפו) 93551/99- סטנוגרמה בע"מ נגד תמלול בע"מ ואח' (ניתן ב 17/12/2003) "סוד מסחרי", "סוד" – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו"
שיקולים מעשיים
מיקום אסטרטגי תל אביב, כמרכז העסקים של ישראל, מהווה מוקד לפעילות משפטית-מסחרית ענפה.
התמחות וניסיון נדרשת התמחות ספציפית בתחומי המשפט המסחרי והעסקי, לרבות:
דיני חברות
דיני חוזים
קניין רוחני
מיזוגים ורכישות
רשת קשרים פיתוח רשת קשרים מקצועית בקהילה העסקית והמשפטית.
פרקטיקה
שלבי יישום מקצועי
הכרת הסביבה העסקית
התעדכנות מתמדת בחקיקה ופסיקה
שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים
פיתוח מומחיות בתחומים ספציפיים
עורך דין מסחרי בתל אביב נדרש לשלב מקצועיות משפטית גבוהה עם הבנה עסקית מעמיקה. עליו לפעול בסטנדרטים גבוהים של זהירות מקצועית, תוך שמירה על אינטרסי לקוחותיו ועמידה בחובות האתיות והמקצועיות המוטלות עליו.
ת"א (תל-אביב-יפו) 93551/99- סטנוגרמה בע"מ נגד תמלול בע"מ ואח
שמות השופטים: דגבע
יתר על כן, חוק העוולות מגדיר במדויק מהו סוד מסחרי: "סוד מסחרי", "סוד" – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו; כאמור, במקרה דנן, רשימת הלקוחות הינה נחלת הרבים, וניתנת לגילוי בנקל כפי שתיארתי לעיל, ואף לא הוכח כי התובעת עשתה מאמצים לשמור עליה. אשר לעורכי דין, רשימתם הינה נחלת הכלל, מתפרסמת בדפי זהב, ובאינטרנט, ובפנקס עורך הדין, וככזאת אינה עוד סודית, ואף בעזרת קשרים חברתיים לעוסקים במלאכה שנזקקים לשירותי תימלול, ניתן להגדיל את רשימת הלקוחות. לא זו אף זו, התובעת לא הוכיחה כי הנתבעים השתמשו ברשימת הלקוחות שלה,שהרי ייתכן שהנתבעים הגיעו לאותם לקוחות בעקבות מאמצי השיווק שלהם וקשריהם בעולם המשפט והתימלול. להזכיר, אורלי היא עו"ד במקצועה. אורלי מעידה בעדותה שלא נסתרה: "ראשית, פנינו בדיוור ישיר לעורכי דין ידועים שאנחנו מכירים, פנינו למזכירויות בתי המשפט, פנינו לאגודות וארגונים כפי שמופיעים בדפי זהב. מעבר לכך, מרבית מחברי הטובים ביותר עובדים במשרדי עוה"ד הטובים והגדולים בתל אביב, ואני לא מתביישת להודות שניצלתי את קשרי אל המשרדים האלה על מנת לנסות ולהשיג עבודה" פרוטוקול 1/1/2002 עמ' 6 שורה 4 ולגבי השופטים בדימוס: "הלקוח הראשון שלנו היה השופט בדימוס שאול אלוני, מתמחה של שאול אלוני באותה עת הייתה סטודנטית שלמדה איתי ועם יהונתן באוניברסיטה, והחליפה בהתמחות את עו"ד לנדה שהתמחה קודם אצל השופט שאול אלוני, את עו"ד לנדה ואת הגב' מונטיפיורי שהחליפה אותו בהתמחות אני מכירה כ- 10 שנים. שרון פנתה אלי מס' הזדמנויות, וסיפרה לי שמר שאול אלוני לא מרוצה מהשירותים שהוא קיבל מסטנוגרמה, באותה עת אמרתי ליהונתן שהוא יכול לנסות לדבר עם אלוני, וכך נעשה" פרוטוקול 1/1/2002 עמ' 3 שורה 20 כבר בהליך המקדמי שהתקיים בפני כב' השופט שלו, בבקשת התובעת לסעד זמני האוסר על הנתבעים לתת שירותי רישום פרוטוקולים ללקוחות התובעת, התבקשה התובעת להציג בפני כבוד השופט את הרשימה שהיא טוענת לגביה "שימוש ברשימת לקוחות סודית", הביע כבוד השופט שלו ספק אם אמנם מדובר ברשימה סודית: "אלא שבמקרה זה ספק בליבי אם אכן מדובר ברשימה סודית.
פסק דין |
17/12/2003 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 16
ת"א (תל אביב) 13335-03-18- יחיאל שטרן נגד נילי מכנס
שמות השופטים: טל פישמן לוי
התובעים אכן צברו ניסיון בתחום וזו וודאי אינה עסקת המקרקעין הראשונה בה נטלו חלק, אך לטעמי, אילו היו בעלי הקשרים, הידע, המיומנות והאמצעים להם טוענת הנתבעת, סביר להניח שהיו מצליחים להימנע מהמצב אליו נקלעו. פנייתם לנתבעת לשם קבלת ייעוץ משפטי נועדה, ככל הנראה, לגשר על הפערים בידיעתם ובהבנתם. אם היו בקיאים כנדרש ואם היה בידיהם הניסיון לתכנן, לפעול, לבצע, ליישם ולדווח- מדוע היה עליהם לשלם 50,000 לנתבעת 49. משאלו הם פני הדברים, ולאחר שפורטו מעלה בהרחבה רכיבי עוולת הרשלנות, הגעתי למסקנה לפיה הנתבעת חבה בחובת זהירות כלפי התובעים, חובה זו הופרה לאחר שנתבעת לא פעלה כמצופה ממנה ולא דיווחה על העסקה לעיריית תל אביב. אי הדיווח במועד גרם נזק כלכלי לתובעים בדמות הוספת ריבית פיגורים. נזק זה יכול היה להימנע אילו הנתבעת הייתה פונה לעירייה ומדווחת על העסקה. אני מקבלת את טענות התובעים לפיהן הנתבעת צריכה הייתה לדווח על העסקה מיד עם חתימתה ובכך למנוע את הנזקים הכספיים שנגרמו להם. 50. מסקנתי היא שהנתבעת התרשלה בתפקידה, לא נתנה משקל ממשי ומספק להתחייבויות שנטלו על עצמם הרוכשים ולא דאגה להגן על לקוחותיה ולספק להם את המענה אותו ראויים הם לקבל. התנהגות זו אינה תואמת את הסטנדרט המצופה מעורך דין וזו אינה הדרך אותה יש לשמר במערכת היחסים שבין עורך דין ללקוח. עוד אבהיר, כי אני ערה לאמירותיה של הנתבעת בבית המשפט לפיהן היא עומדת על כך שלא הייתה צריכה לדווח על העסקה במועד החתימה ואף לא תעשה כן בעתיד. ראו פרוטוקול הדיון מיום 23.11.2021 עמ' 72 ש' 1-10 : "עו"ד בן חמו: האם היום אחרי שנחשפת לעמדת העירייה ולכל פסקי הדין גם הישנים וגם החדשים שיצאו, האם היית מייעצת להם אחרת גב' מכנס: שמה עו"ד בן חמו: האם היית מייעצת לתובעים אחרת גב' מכנס: מעולם לא.
פסק דין |
29/06/2022 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 12
ת"א (תל אביב) 45091-08-19- מיראל החזקות והשקעות בע"מ ח.פ. 515433407 נגד בן עמ"י שאול גינון והשקיה בע"מ ח.פ. 511459125
שמות השופטים: כרמלה האפט
הגם שאין ספק שמדובר בניסוח לקוי, שכן אין חולק כי ההתחייבויות "עם עיריית תל אביב" אינן של הקבלן (התובעת) כי אם של הנתבעת, אני סבורה כי יש לפרש את כוונת הצדדים בתת סעיף זה, בהתבסס על סעיפיו הבאים של החוזה (כפי שיפורט להלן) ועל פי תכליתו של החוזה, כהצהרה של הקבלן (התובעת) כי זה לוקח על עצמו את כל התחייבויותיה של הנתבעת כלפי עיריית תל אביב. ודוק; תת סעיף 4.5 לחוזה קובע כי "קבלן המשנה ימלא ככתבו וכלשונו את כל הכתוב במכרז עליו חתום הקבלן הראשי", ויש להניח כי הכוונה למכרז מושא התובענה, שעל בסיסו התקשרה העירייה עם הנתבעת. לסיכום עניין זה, החוזה מצביע על היותן של הזמנות עבודה של עיריית תל אביב מהנתבעת חלק בלתי נפרד ממנו; על חיובה של התובעת למלא אחר הוראות המכרז על בסיסו התקשרה העירייה עם הנתבעת; ועל התחייבותה של התובעת לקבל על עצמה את התחייבויותיה של התובעת עם העירייה. 11 43. סלע המחלוקת בין הצדדים נוגע, בין היתר, לשאלה האם על התובעת היה להמציא לידי הנתבעת אישורי פינוי ו/או הטמנת פסולת (להלן: "אישורי הטמנה" או "תעודות הטמנה") כחלק מהתחייבויותיה החוזיות כלפי הנתבעת. הגם שהחוזה אינו מתייחס מפורשות לסוגיית המצאת אישורי ההטמנה, החוזה בין העירייה לבין הנתבעת מיום 6/3/2018 (להלן: "החוזה בין העירייה לבין הנתבעת", אשרחלקים ממנו צורפו כנספח 7 לתצהירו של הנתבע – נ/2), המבוסס על המכרז, מציין בסעיף 33.2 כי "הקבלן ימציא למנהל או למפקח לפני תשלום החשבון (ביניים או סופי) וכתנאי לתשלום, אישורים והעתקי חשבוניות המוכיחים כי אכן פינה לאתר פינוי פסולת מאושר על ידי המוסדות המוסמכים, את הפסולת שהוצאה מהאתר".
פסק דין |
04/09/2022 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 38
בר"ע 5069/93- בנק איגוד לישראל בע"מ נגד שרה מזרחי ואח
שמות השופטים: ת אור
היחסים בין המשיבים לבין המבקש נשלטים על ידי מספר מסמכים – נספחים א, ב, ג ו-ו, אשר צורפו לכתב ההגנה שהוגש בערכאה הראשונה. טענת המבקש, כי הסמכות לדון בתביעה מסורה לבית המשפט המחוזי בתל אביב מושתתת על כך שעל פי המוסכם בין הצדדים במסמכים אלה הוקנתה סמכות השיפוט המקומית היחודית לבית משפט זה. תניית השיפוט בנספח א לכתב ההגנה קובעת: "הלקוחות בוחרים בעיר תל אביב כמקום השיפוט לכל תביעה הנובעת מהחוב והקשורה עמו, אולם לבנק תהיה בכל עת זכות הבחירה לנקוט נגד הלקוחות באמצעים משפטיים ופעולות הוצאה לפועל גם בכל בית משפט מוסמך אחר או משרד הוצאה לפועל מוסמך אחר". תניית השיפוט בנספח ב לכתב ההגנה קובעת: "הלקוחות קובעים בזה את העיר תל אביב יפו למקום השיפוט היחודי לכל תביעה בקשר לחוב או הנובעת ממנו או קשורה עמו, אולם מוסכם בזה כי הבנק יהיה רשאי לנקוט נגד הלקוחות בהליכים משפטיים. . . בכל בית משפט מוסמך אחר. . . ". תניית השיפוט בנספח ג לכתב ההגנה קובעת: "הממשכנים קובעים בזה את העיר תל אביב למקום השיפוט לכל צרכי השטר הזה ואולם שום דבר מהאמור כאן לא יפגע בזכויות הבנק לתבוע את הממשכנים בכל בית משפט מוסמך אחר". בנספח ו לכתב ההגנה – "תנאי ניהול עסקות חליפין עתידיות" ("טופס הפורוורד"), לא מופיעה כל תניית שיפוט מקומית. בסעיף 3 למסמך זה נקבע: "האמור בתנאי ניהול עיסקאות בא להוסיף על האמור בתאכ"ל (תנאי אשראי כלליים, נספח א לעיל – ת"א) ובתנאי חשבון מט"ח ולא לגרוע מהם" (ההדגשה הוספה – ת"א). הנה כי כן, תנאי השיפוט המקומי שבנספח א חל גם על תביעה המסתמכת על נספח ו, אשר אין בו התנאה שונה מזו שבנספח א בכל הנוגע לסמכות השיפוט המקומית. 3.
פסק דין |
30/01/1994 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 48 |
עמודים – 4
ע"א 1010/22- סמואל גרופ בע"מ נגד תדהר ייזום והשקעות נדלן בעמ
שמות השופטים: י אלרון
6 אף איני רואה להקנות משקל של ממש להתחייבות המשיבה בתשובתה לבקשה שלא להעניק לצדדים שלישיים זכויות במניות נהריים או נכסיה למעט "במסגרת ליווי בנקאי מקובל", עד להכרעה בערעור. התחייבות זו מספקת מענה רק לחלק מבין הקשיים אשר עלולים להתעורר ככל שיידרש להשיב את מצב הדברים לקדמותו. 9. המשיבה מצדה מבקשת להסתמך, בעיקרו של דבר, על נזק שעלול להיגרם לצדדים שלישיים, דיירי הפרויקטים, לו ההתמחרות תידחה. אולם, כאן המקום לעמוד על טיב טענותיה והתנהלותה הדיונית בבקשה שלפניי – ידוע כי צד הטוען טענה עובדתית בגדרי בקשה בכתב (ובתשובה לה), נדרש לתמוך טענותיו בתצהיר (תקנות 50 ו-141 לתקנות סדר הדין). הנשיא (כתוארו אז) א' גרוניס הטיב לתאר כי "הטעם לצירוף התצהיר אינו טכני בלבד, אלא הוא בעל משמעות ראייתית חשובה. חשיבותו של התצהיר בכך שהוא-הוא יוצר את התשתית העובדתית עליה נשענות בקשות בכתב בהליכים אזרחיים. . . " (ע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שמעון קופר, סו(2) 215, 228 (2013)). טענות בדבר "מאזן הנוחות", הן, ככלל, טענות עובדתיות שיש לתמכן כנדרש בתצהיר (ע"א 1191/14 עיריית תל אביב-יפו נ' ש. א. י מועדונים בע"מ, פסקה 17 ( 2.4.2014 )). הבקשה שלפניי אינה שונה, והצדדים טענו בגדרה טענות עובדתיות למכביר. ואולם, בעוד הבקשה נתמכה בתצהיר, המשיבה הסתפקה בהסבר כי תשובתה אינה נתמכת בתצהיר מאחר שהיא נסמכת על האמור בפסק הדין ובכתבי הטענות שצורפו לערעור. אמירה שכזו אינה מספקת, ודאי שלא בנסיבות המקרה דנן: ראשית, מאחר שטענות עובדתיות רבות שנכללו בתגובת המשיבה מתייחסות באופן ספציפי לאפשרות עיכוב הליך ההתמחרות, ומכאן שלא ברור כיצד האמור בפסק הדין או בכתבי הטענות שצורפו לערעור מסייע לתמוך בהן; שנית, היות שמובן שבעל דין אינו יכול לצפות כי בית המשפט הדן בבקשתו יתור אחר חלקי טענות ועובדות ב"כתבי הטענות שצורפו לערעור" ויאתר בהן ראיות התומכות באמור בתגובתו.
החלטה |
24/02/2022 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 6 |
עמודים – 7
36210-10-10- יהודית גרינבוים נגד חיים יוסף מרדכי ביאלוסטוצקי
שמות השופטים: דפנה אבניאלי
אין בדעתי להתעכב על ענינים טכניים אלה, לאור המסקנה אליה הגעתי לגופם של דברים, כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח, כי עסקת המכר בוצעה ללא ידיעתה ועל סמך יפוי כח מזויף. תום לב וניקיון כפיים תורת תום הלב קנתה לה שביתה בכל ענפי המשפט האזרחי. עיקרון תום הלב חל בסדרי הדין. חובתו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים בדרך מקובלת ובתום לב. עליו לפעול כאדם סביר והוגן בנסיבות המיוחדות של המקרה (בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449, 462-461; ע"א 207/83 ועד הנאמנים לנכסי ההקדש המוסלמי בתל-אביב-יפו נ' יוסי חברה להשקעות בע"מ, פ"ד מב(2) 369, 376-375; ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית (תשנ"ט), בעמ' 47). על המבקש סעד זמני חלה חובה לבוא ביידים נקיות ובתום לב, ולגלות לבית המשפט את העובדות הנכונות. על אחת כמה וכמה חלה חובה זו על המבקש סעד זמני במעמד צד אחד, כפי שנאמר בבש"א 2236/06 חממי נ' אוחיון (פורסם בנבו, 5.6.06 ): "בהחלטות הניתנות לפי בקשת צד אחד ויש להן השלכה על שני הצדדים, מוטלת חובה מוגברת על הצד הפונה לערכאות להניח בפני בית המשפט כל פרט בעל חשיבות שעשוי להיות לו משקל בשיקולי בית המשפט, בהכריעו לכאן או לכאן. מאחר שהליך במעמד צד אחד אין דיון אדברסרי, מוטלת על הצד הפונה לבית המשפט האחריות לספק את מלוא הנתונים הרלבנטיים לעניינו של הצד האחר, ככל שהם מצויים בידו (רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, פ"ד נה(4) 433 (להלן: עניין שפר), בעמ' 443-440; ע"א 10015/02 מימוש פרוייקטים (ס. ד. פתוח וייזום) בע"מ נ' בביוף, תק-על 2002(4) 713; ע"א 3906/04 אחים שמא שירותים בע"מ נ' עיריית תמרה, תק-על 2004(2) 2453)".
החלטה |
12/07/2011 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 10 |
עמודים – 12
עת"מ (תל-אביב-יפו) 27307-01-11- אפרים לביא נגד אגף השיקום מדינת ישראל- משרד הביטחון
שמות השופטים: מרים סוקולוב
(לעניין זה ראה עא 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' ידידיה גורן, עו"ד (מיום 12.08.09 ): "במקרה שלפנינו ובהינתן העובדה שהלקוח בו עסקינן הוא רשות ציבורית, חלה על יחסי הצדדים ועל ההתקשרות ביניהם בנוסף לדיני החוזים גם מערכת כללים ועקרונות מן המשפט המנהלי (גבריאלה שלו חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית 13, 44/42 (1999) (להלן: שלו, חוזים ומכרזים)). מערכת כללים ועקרונות זו משמיעה לנו חובה מוגברת המוטלת על הרשות לנהוג ביושר, בהגינות ובסבירות בכל הליכותיה (ראו: עע"ם 8582/05 מועצה מקומית סאגור נ' המרכז לטניס בישראל, פסקה ו(2) (טרם פורסם, , 13.12.2006 ); בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר, פ"ד נב(1) 289, 321-315, 347-345 (1998); אהרון ברק שיקול דעת שיפוטי 491-478 (1987); מנחם מאוטנר "תום לב ותנאים מכללא" דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג 313, 341 (2003)). ". ראה גם בג"צ 4422/92 שלמה עפרן נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד מז( 3) 853,: "הפרת חובת ההגינות: חובתה של הרשות המינהלית לנהוג בתום-לב בהתקשרויותיה החוזיות נגזרת הן מן המשפט האזרחי, המטיל חובת תום-לב על כל מתקשר, והן מן מהמשפט הציבורי, המחייב רשות ציבורית לנהוג בהגינות וביושר כלפי אזרחיה בכל מגעיה עמם. ואולם חובת ההגינות המינהלית – שיסודה במעמדה של הרשות כנאמנה כלפי הציבור – מחמירה יותר מחובת תום הלב הנדרשת מן הפרט. המידה המחמירה חלה בין אם פועלת הרשות בתחום המשפט האזרחי ובין אם פועלת היא בתחום המשפט הציבורי (בג"צ 262/62 פרץ ואח' נ' המועצה המקומית כפר שמריהו , בעמ' 2155; בג"צ 294/75 בן חיים נ' מינהל מקרקעי ישראל , בעמ' 415; בג"צ 135/75, 321סאי טקס בע"מ ואח' נ' שר המסחר והתעשיה , בעמ' 676; בג"צ 840/79, המ' 830/79, 860, בעמ' 747; בג"צ 376/81 , בעמ' 456, 470וראה גם ג' שלו, דיני חוזים (דין, תש"ן) 660-661 ".
פסק דין |
04/07/2012 |
בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
מאזכרים – 4 |
עמודים – 19
ת"צ (טבריה) 71947-05-23- עסאם עואודה נגד ' מרכז רפואי צפון
שמות השופטים: אפרת הלר
עניינה של הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית והתביעה דנן, הינה בהפרה נטענת של תקנה 34 לתקנות השוויון, שעל פי הנטען התבטאה באי פרסום באתר האינטרנט של המשיבה הסדרי הנגישות הקיימים אצלה. 12. ביום 22.1.24 ניתן פסק דינו של כב' השופט עודד מאור במסגרת ת"צ 52621-07-23 ראם בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ )להלן: "עניין אביב בית השקעות"), במסגרתו נערך ניתוח מפורט בנושא בקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות כנגד בתי עסק קטנים בגין אי פרסום של הצהרות נגישות או הסדרי נגישות כאלה ואחרים והכול מבלי שנעשית לבית העסק פנייה מוקדמת. 13. בפסד הדין הנ"ל התייחס בית המשפט לעובדה כי הגשת התביעות מהסוג המתואר נעשית ללא פנייה מוקדמת לבית העסק וזאת באופן מכוון, שאפשר והייתה מייתרת את כל ההליך וחוסכת את ההוצאות האמורות למשיבה/ים ובכלל וזאת מטעמים ברורים של המבקש ובא כוחו. 14. בית המשפט בעניין אביב בית השקעות אף עמד על כך שלשיטתו יש מקום לפנות בפנייה מוקדמת לא רק במקרים בהם המחוקק הורה על כך מפורשות, אלא גם במקרים מסוג זה הנדון בפניי כאן והפנה לפסיקה קודמת שניתנה על ידו, בה נקבע שאין מדובר בהסדר שלילי אלא בלקונה משפטית שניתן למלאה. עוד נקבע כי טעמי יעילות, הגינות, ותועלת כלכלית לציבור בכללותו המגולמת, בין היתר, בחיסכון בהליכים משפטיים והפניית המשאב הציבורי היקר של הזמן השיפוטי להליכים מתאימים אחרים-מצדיקים הטלת חובת פנייה מוקדמת לבתי העסק גם כאשר נטען להפרות לפי תקנה 34 ו 35 כבענייננו. 15. נקבע: "אכן, אין בחוק תובעות ייצוגיות הוראה המחייבת פנייה מוקדמת טרם הגשת תביעה ייצוגית, בדומה להוראת סעיף 194(ב) לחוק החברות, תשנ"ט-1999, ונראה שלא היה על המבקש לעשות כן.
פסק דין |
16/06/2024 |
שלום – טבריה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ת"א (תל אביב) 13335-03-18- יחיאל שטרן נגד נילי מכנס
שמות השופטים: טל פישמן לוי
התובעים אכן צברו ניסיון בתחום וזו וודאי אינה עסקת המקרקעין הראשונה בה נטלו חלק, אך לטעמי, אילו היו בעלי הקשרים, הידע, המיומנות והאמצעים להם טוענת הנתבעת, סביר להניח שהיו מצליחים להימנע מהמצב אליו נקלעו. פנייתם לנתבעת לשם קבלת ייעוץ משפטי נועדה, ככל הנראה, לגשר על הפערים בידיעתם ובהבנתם. אם היו בקיאים כנדרש ואם היה בידיהם הניסיון לתכנן, לפעול, לבצע, ליישם ולדווח- מדוע היה עליהם לשלם 50,000 לנתבעת 49. משאלו הם פני הדברים, ולאחר שפורטו מעלה בהרחבה רכיבי עוולת הרשלנות, הגעתי למסקנה לפיה הנתבעת חבה בחובת זהירות כלפי התובעים, חובה זו הופרה לאחר שנתבעת לא פעלה כמצופה ממנה ולא דיווחה על העסקה לעיריית תל אביב. אי הדיווח במועד גרם נזק כלכלי לתובעים בדמות הוספת ריבית פיגורים. נזק זה יכול היה להימנע אילו הנתבעת הייתה פונה לעירייה ומדווחת על העסקה. אני מקבלת את טענות התובעים לפיהן הנתבעת צריכה הייתה לדווח על העסקה מיד עם חתימתה ובכך למנוע את הנזקים הכספיים שנגרמו להם. 50. מסקנתי היא שהנתבעת התרשלה בתפקידה, לא נתנה משקל ממשי ומספק להתחייבויות שנטלו על עצמם הרוכשים ולא דאגה להגן על לקוחותיה ולספק להם את המענה אותו ראויים הם לקבל. התנהגות זו אינה תואמת את הסטנדרט המצופה מעורך דין וזו אינה הדרך אותה יש לשמר במערכת היחסים שבין עורך דין ללקוח. עוד אבהיר, כי אני ערה לאמירותיה של הנתבעת בבית המשפט לפיהן היא עומדת על כך שלא הייתה צריכה לדווח על העסקה במועד החתימה ואף לא תעשה כן בעתיד. ראו פרוטוקול הדיון מיום 23.11.2021 עמ' 72 ש' 1-10 : "עו"ד בן חמו: האם היום אחרי שנחשפת לעמדת העירייה ולכל פסקי הדין גם הישנים וגם החדשים שיצאו, האם היית מייעצת להם אחרת גב' מכנס: שמה עו"ד בן חמו: האם היית מייעצת לתובעים אחרת גב' מכנס: מעולם לא.
פסק דין |
29/06/2022 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 12
ת"א (תל אביב) 9686-02-16- בוקי בן יגלי 17 בע"מ נגד ' ועדה מקומית לתכנון ובניה ת"ל אביב
שמות השופטים: ת אברהמי
195. בחקירות הנגדיות אמר התובע 3 (נציג התובעים היחיד לאורך ההליך כולו) כי אינו סבור שהתנהלות הנתבעות הייתה אישית ולא ידוע לו כי התנהגו באופן שונה לאחרים ("אני לא חשבתי לשנייה שעיריית תל אביב מפלה נגדי באופן אישי, אני מניח שהיחס שאני קיבלתי זה היחס שאחרים. אם אתה רוצה להציע שיפנו נגדי באופן אישי ולאחרים התקדמו, אני בכל מקרה לא ידוע לי על מישהו", עמ' 203 ש' 27 – עמ' 204 ש' 2) אולם לא כך הועלו הטיעונים, וכן נעשה שימוש בהתבטאויות לא פשוטות, מבלי שנמצא לכך בסיס. המרב שניתן היה לומר הוא כי הנתבעות אחזו בעמדה מסוימת לגבי מדיניות תכנון אשר התובעים סברו שאין לה מקום לפי הדין. יש להצטער על רבים מהטיעונים שהועלו על ידי התובעים בהליך זה. 196. התביעה נדחית. בכל הנוגע להוצאות יש לתת את הדעת למגוון שיקולים, לרבות דרך ניהול ההליך, היקף הנושא השנוי במחלוקת, מורכבות התיק, העדויות שהובאו, מידתיות והכרחיות, ועוד (בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת, פ"ד ס(1) 600 ( 30.6.2005 )). להוצאות משפט גם על רקע תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ר' ע"א 7627/20 אייזלר החברה לניהול בע"מ נ' תפן מדיקל בע"מ ( 24.2.2022 ). לאחר יישום ו"שקלול" הפרמטרים השונים, מחוייבים התובעים בהוצאות הנתבעות כפי שפורטו בסע' 44 לסיכומיהן (כל הוצאה נושאת הפרשי הצמדה וריבית מעת הוצאתה), וכן בשכ"ט עו"ד בסך 150,000 ₪.
פסק דין |
13/05/2024 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 51
ת"א (ראשון לציון) 69668-11-16- יהונתן חן נגד אהרון איטח
שמות השופטים: כרמית בן אליעזר
ואולם – הלקוח לא הוזהר (ואף לא נטען לפניי כי הוזהר) – כי מאחר והחברה מאוגדת כחברה בע"מ, הרי שככל שלא יהיה באפשרותה להשיב לקונה את כספו, יכול והקונה ייוותר למעשה מול שוקת שבורה, בהעדר יכולת להיפרע מבעלי המניות. בהינתן כי הזכויות במקרקעין לא רשומות על שם החברה, ומשלא נעשתה בדיקה מינימלית לגבי פעילותה של החברה, נכסיה או כשרותה, הרי שלכל הפחות היה על עורך הדין להבהיר ללקוח את משמעות ההתקשרות מול חברה בע"מ בנסיבות אלו. 23. ההלכה הפסוקה קבעה, כי חובתו של עורך הדין לפעול במיומנות ובזהירות כלפי לקוחו, כאשר סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש הוא גבוה, והוא נבחן בעיניו של עורך דין זהיר, על בסיס מידע שניתן לייחס לעורך דין בקיא ומיומן. הפסיקה עמדה על כך שרמת זהירות זו היא גבוהה יותר מאשר בעלי מקצוע מיומנים אחרים. עוד נפסק, כי חובתו של עורך הדין להשתמש במיומנות מקצועית סבירה כדי לשמור על זכויות לקוחו, ועליו להזהיר את הלקוח ולהסביר לו את מכלול הסיכויים והסיכונים שבבחירתו. זכותו של הלקוח ליטול על עצמו סיכון שרווח והזדמנות בצידו, ואין עורך הדין חייב לשים עצמו אפוטרופוס עליו, ובלבד שעמד בחובתו להזהיר את הלקוח מפני הסיכונים כאמור. (לסקירת ההלכה בנושא ראו ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב, לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות' עורכי דין בע"מ ( 16.9.14 ); להלן: "עניין קבוצת גיאות"). 15 בכלל זאת, נפסק, כי על עורך הדין לנסח את החוזה באופן שיבטיח את זכויות הלקוח על הצד המועיל ביותר (לשון בית המשפט העליון בעל"ע 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל, תל אביב יפו, פ"ד לד(4), 707; ראו גם ע"א 554/87 מזור נ' אריאלי, פ"ד מה(1), 370; ראו אף תא 3301/02/12 כהן נ' וסרצוג ( 23.10.2014 ) שם פסק בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת עובדיה), כי עורך דין, אשר ייצג לקוחה בעסקת מכר, התרשל בכך שלא דרש נתונים לאימות היקף התשלומים הנדרשים לכיסוי המשכנתא, וכפועל יוצא מכך לא דאג לקיומן של בטוחות הולמות).
פסק דין |
14/10/2018 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 25
ת"צ (עכו) 35961-03-22- שי ב"ל נגד עיריית קרית ביאליק
שמות השופטים: אביגיל זכריה
לעניין ההוצאות – נכון למועד מתן פסק דין זה ניתן פסק דינו של כב' השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל אביב בת"צ 52621-07-23 בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ ( 22.1.24 ), הסוקר בהרחבה ובפירוט את מצב הדברים הנוכחי בנושא הגשת תובענות ייצוגיות ללא פנייה מוקדמת. אמנם, פסק דין אינו מתייחס לרשויות מקומיות אלא דווקא לעסקים קטנים או חברות קטנות הנותנות שירותים וזאת נוכח הצפת בתי המשפט השונים – לרבות בית המשפט השלום בעכו – בתובענות ייצוגיות כנגד גורמים כאלה ללא פנייה מוקדמת. בית המשפט בפסק הדין בעניין בית אביב השקעות בע"מ שם דגש מיוחד על כך שהגשת התביעות מהסוג המתואר נעשית באופן שיטתי ללא פנייה מוקדמת לבית העסק, וזאת באופן מכוון, שאפשר והייתה מייתרת את כל ההליך וחוסכת את ההוצאות האמורות למשיבה ובכלל וזאת מטעמים ברורים של המבקש ובא כוחו. בית המשפט אף עמד על כך שלשיטתו יש מקום לפנות בפנייה מוקדמת לא רק במקרים בהם המחוקק הורה על כך מפורשות, אלא גם במקרים נוספים והפנה לפסיקה קודמת שניתנה על ידו, בה נקבע שאין מדובר בהסדר שלילי אלא בלקונה משפטית שניתן למלאה. עוד נקבע כי טעמי יעילות, הגינות, ותועלת כלכלית לציבור בכללותו המגולמת, בין היתר, בחיסכון בהליכים משפטיים והפניית המשאב הציבורי היקר של הזמן השיפוטי להליכים מתאימים אחרים – מצדיקים הטלת חובת פנייה מוקדמת לבתי. עוד נקבע בפסק הדין שפנייה מוקדמת, מגלמת היבטים של תום לב והגינות, שהינם אדנים עליהם נשענים כל ההליכים המשפטיים. ובלשון כב' השופט מאור: "פנייה מוקדמת היא הפתרון הראוי, ההוגן והמועיל ביותר לטענותיו של המבקש. המציאות מלמדת שהליכים רבים מסתיימים ממש לאחר שהעסקים הקטנים מקבלים את הבקשה לאישור, ופועלים מיד לתיקון ההפרות, ממש כפי שהתרחש בענייננו.
פסק דין |
31/01/2024 |
שלום – עכו
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ת"צ (עכו) 16940-04-23- מוחמד רזק נגד לי- ביס עתידים בעמ
שמות השופטים: אביגיל זכריה
משכך, אין בידי לקבוע דבר לגבי עילת הבקשה או התועלת שלכאורה צמחה ממנה, ללא קשר למועד סיומה. ממילא איני נדרשת לקביעת מסמרות באשר לעילת התביעה האישית נוכח הנסיבות הנטענות בבקשת האישור מהן עולה כי עקב אירוע נטען ביחס למסעדה אחרת, פעל המבקש לברר את מצב הדברים אצל המשיבה. תמצית ההכרעה כבר הובאה בפתח פסק הדין ועתה לדיון ולנימוקים. דיון כפי שציינתי כבר במספר פסקי דין שניתנו על ידי לאחרונה הרי שביום 22.1.24 ניתן פסק דינו המקיף של כב' השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל אביב בת"צ (ת"א) 52621-07-23 ראם בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ ( 22.1.24 , להלן – פסק הדין בעניין אביב בית השקעות בע"מ) בו נערך ניתוח מפורט בנושא בקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות על ידי מבקשים "סדרתיים" כ"תביעות משוכפלות" כנגד בתי עסק קטנים במגוון רחב של סוגים (אופנה, מזון, דפוס, שירותים שונים וכו') וזאת בגין אי פרסום של הצהרות נגישות או הסדרי נגישות כאלה ואחרים והכול מבלי שנעשית לבית העסק פנייה מוקדמת. בית המשפט בפסק דין אביב בית השקעות בע"מ ערך סקירה מקיפה והתייחס לתכלית החקיקה שעמדה בבסיס מוסד התובענות הייצוגיות, לרבות מתן כלי בידי "האזרח הקטן" להתמודד עם תאגידים גדולים וחזקים. כב' השופט מאור תיאר שבמהלך השנים התרחש תהליך במסגרתו אותם אזרחים המבקשים להיות לכאורה תובעים ייצוגיים, מגישים באופן סדרתי הליכים כנגד יחידים או חברות משפחתיות או חברות קטנות אחרות (שהם כשלעצמם עסקים קטנים שלעיתים קרובות נאבקים על הישרדותם הכלכלית), בסכומי עתק שכלל אינם רלבנטיים לבתי העסק המדוברים, ובסופו של יום מביאים להסדרי הסתלקות בסמוך למועד הגשת כתבי הטענות כנגד תשלום גמול ושכ"ט עו"ד בשיעורים נמוכים יחסית תוך גרימת הוצאות למשיבים והכבדה על בתי המשפט הנדרשים לאלפי הליכים מסוג זה.
פסק דין |
15/02/2024 |
שלום – עכו
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
ת"צ (עכו) 42773-03-23- מוחמד שאהין נגד שלום לינור
שמות השופטים: אביגיל זכריה
כך גם לגבי בקשת אישור ההסתלקות המתייחסת בצורה לאקונית לכך שהמשיבה פעלה לתקן הנדרש בסמוך להגשת בקשת האישור ותו לא. עד כאן בעניין הבקשה הפרטנית ועתה לכלל בעניין הליכים מסוג זה ואישור הסתלקויות מתוגמלות בנסיבות דומות. מהפרט אל הכלל כפי שכבר סקרתי במספר פסקי דין שניתנו על ידי לאחרונה, ביום 22.1.24 ניתן פסק דינו המקיף של כב' השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל אביב בת"צ (ת"א) 52621-07-23 ראם בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ ( 22.1.24 , להלן – פסק הדין בעניין אביב בית השקעות בע"מ) בו נערך ניתוח מפורט בנושא בקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות על ידי מבקשים "סדרתיים" כ"תביעות משוכפלות" כנגד בתי עסק קטנים במגוון רחב של סוגים (אופנה, דפוס, שירותים שונים וכו') וזאת בגין אי פרסום של הצהרות נגישות או הסדרי נגישות כאלה ואחרים והכול מבלי שנעשית לבית העסק פנייה מוקדמת. בית המשפט בפסק דין אביב בית השקעות בע"מ ערך סקירה מקיפה והתייחס לתכלית החקיקה שעמדה בבסיס מוסד התובענות הייצוגיות, לרבות מתן כלי בידי "האזרח הקטן" להתמודד עם תאגידים גדולים וחזקים. כב' השופט מאור תיאר שבמהלך השנים התרחש תהליך במסגרתו אותם אזרחים המבקשים להיות לכאורה תובעים ייצוגיים, מגישים באופן סדרתי הליכים כנגד יחידים או חברות משפחתיות או חברות קטנות אחרות (שהם כשלעצמם עסקים קטנים שלעיתים קרובות נאבקים על הישרדותם הכלכלית), בסכומי עתק שכלל אינם רלבנטיים לבתי העסק המדוברים, ובסופו של יום מביאים להסדרי הסתלקות בסמוך למועד הגשת כתבי הטענות כנגד תשלום גמול ושכ"ט עו"ד בשיעורים נמוכים יחסית תוך גרימת הוצאות למשיבים והכבדה על בתי המשפט הנדרשים לאלפי הליכים מסוג זה. בית המשפט עמד על כך שהתופעה שבה ומתרחשת מאחר ואותם עסקים קטנים מעדיפים להביא לסיום ההליך באופן זה במקום להיגרר להוצאות משמעותיות הכרוכות בניהול ההליך לגופו.
פסק דין |
02/02/2024 |
שלום – עכו
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
ת"צ (עכו) 16472-12-23- קיפאח חלאילה נגד ' סאלח עיסא
שמות השופטים: אביגיל זכריה
דומה כי הדברים מדברים בעד עצמם. לא ניתן כלל לקבוע קשר בין הסכומים הנטענים והקבוצה הנטענת ובין המסכת העובדתית שהועלתה בבקשת האישור לעומת בקשת ההסתלקות. למותר לציין כי לא הייתה כל פנייה מוקדמת לבית העסק המדובר. מבקשת ההסתלקות (העוסקת לכאורה בעסק אחר) עולה כי המבקשת נוכחה לדעת כי אין בסיס לטענותיה העובדתיות. בנסיבות אלה, ברי כי פנייה מוקדמת הייתה מייתרת את ההליך כולו. עד כאן בעניין הבקשה הפרטנית ועתה לכלל בעניין הליכים מסוג זה המוגשים על ידי תובעים "סדרתיים". מהפרט אל הכלל כפי שכבר סקרתי במספר פסקי דין שניתנו על ידי לאחרונה, ביום 22.1.24 ניתן פסק דינו המקיף של כב' השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל אביב בת"צ (ת"א) 52621-07-23 ראם בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ ( 22.1.24 , להלן – פסק הדין בעניין אביב בית השקעות בע"מ) בו נערך ניתוח מפורט בנושא בקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות על ידי מבקשים "סדרתיים" כ"תביעות משוכפלות" כנגד בתי עסק קטנים במגוון רחב של סוגים (אופנה, דפוס, שירותים שונים וכו') וזאת בגין סוגיות הסדרי נגישות כאלה ואחרים והכול מבלי שנעשית לבית העסק פנייה מוקדמת. בית המשפט בפסק דין אביב בית השקעות בע"מ ערך סקירה מקיפה והתייחס לתכלית החקיקה שעמדה בבסיס מוסד התובענות הייצוגיות, לרבות מתן כלי בידי "האזרח הקטן" להתמודד עם תאגידים גדולים וחזקים. כב' השופט מאור תיאר שבמהלך השנים התרחש תהליך במסגרתו אותם אזרחים המבקשים להיות לכאורה תובעים ייצוגיים, מגישים באופן סדרתי הליכים כנגד יחידים או חברות משפחתיות או חברות קטנות אחרות (שהם כשלעצמם עסקים קטנים שלעיתים קרובות נאבקים על הישרדותם הכלכלית), בסכומי עתק שכלל אינם רלבנטיים לבתי העסק המדוברים, ובסופו של יום מביאים להסדרי הסתלקות בסמוך למועד הגשת כתבי הטענות כנגד תשלום גמול ושכ"ט עו"ד בשיעורים נמוכים יחסית תוך גרימת הוצאות למשיבים והכבדה על בתי המשפט הנדרשים לאלפי הליכים מסוג זה.
פסק דין |
07/06/2024 |
שלום – עכו
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
תקנות העיריות (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התש"ע-2010
סעיף: 7. היקף שיתוף הפעולה הנדרש
7. (א) היקף שיתוף הפעולה התעשייתי יהיה בסכום השווה ל–35 אחוזים לפחות משווי העסקה או שווי ההתקשרות, לפי העניין. (ב) שר הפנים בהתייעצות עם הרשפ"ת, רשאי לקבוע בכללים כי בתחומי פעילות מסוימים ובאזורים מסוימים, תוכר פעילות ספק החוץ לעניין קביעת היקף שיתוף הפעולה התעשייתי בשיעורים העולים על 100 אחוזים. (ג) כתב התחייבות של ספק חוץ לשיתוף פעולה תעשייתי לפי תקנות אלה יכלול את התחייבות הספק לקיים שיתוף פעולה תעשייתי, התחומים שבהם מתחייב הספק לקיים שיתוף פעולה ופרטים נוספים ככל שיידרשו לקיום שיתוף הפעולה וכן את התחייבות הספק לדווח על עמידתו בתנאי ההתחייבות; נוסח כתב ההתחייבות יפורסם ברשומות בידי הרשפ"ת. (ד) לבקשת העיריה רשאית הרשפ"ת לפטור מחובת שיתוף פעולה תעשייתי או לאשר שיתוף פעולה תעשייתי בהיקף נמוך מ–35 אחוזים, כאמור בתקנת משנה (א), אם התקיים אחד או יותר מתנאים אלה: (1) דרישה לשיתוף פעולה תעשייתי או קביעת שיעור של 35 אחוזים – (א) תפגע פגיעה מהותית ברווחיות או במהלך העסקים הרגיל של העיריה; (ב) תפגע במילוי תפקידיה של העיריה לפי חוק; (2) ההתקשרות מהווה פריצת דרך מסחרית או מדינית; (3) ההתקשרות בעלת אפיונים מיוחדים; (4) קיים הסכם מסגרת, כאמור בתקנה 5(ו), בין הרשפ"ת ובין ספק החוץ; (5) ספק החוץ הוא ספק יחיד; (6) הספק ביצע בעבר שיתוף פעולה תעשייתי בשיעור ניכר ובולט מעבר לנדרש ממנו לפי תקנות אלה; שר הפנים בהמלצת הרשפ"ת יקבע מבחנים למתן פטור לפי פסקה זו. (ה) נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), רשאי שר הפנים בהתייעצות עם הרשפ"ת לקבוע כי התקשרות מסוימת פטורה מחובת שיתוף פעולה תעשייתי או חייבת בשיתוף פעולה תעשייתי בהיקף נמוך מ–35 אחוזים, כאמור בתקנת משנה (א), בהתאם לנסיבות העניין. (ו) החליטו הרשפ"ת או שר הפנים לפטור מראש מחובת שיתוף פעולה תעשייתי או לאשר מראש שיתוף פעולה תעשייתי בהיקף נמוך מ–35 אחוזים, כאמור בתקנת משנה (א), תכלול העיריה הודעה על כך במסמכי המכרז או במסמכי ההתקשרות, ככל שההתקשרות אינה טעונה מכרז.
תקנות הנהיגה הספורטיבית (הוראות בדבר ייבוא כלי תחרותי וחלקי חילוף), התשע"ב-2012
סעיף: 7. תנאים לייבוא מסחרי של כלים תחרותיים
7. הרשות המוסמכת תיתן אישור לייבוא מסחרי של כלים תחרותיים בהתקיים כל אלה: (1) הוגשה בקשה לפי תקנה 2; (2) המבקש הוא תאגיד רשום כדין בישראל או עוסק מורשה; (3) הכלי המיובא כשיר להירשם ולהתחרות לפי כללי הנהיגה הספורטיבית ולפי תקנות רישיון כלי תחרותי; (4) המבקש התחייב לדווח בכתב לרשות המוסמכת על כל פגם או תקלה בייצורו של דגם רכב אודגם כלי תחרותי שיפרסם יצרן הרכב או יצרן הכלי התחרותי, בסמוך למועד שבו ייוודע לו על פגם או תקלה, כאמור ולפעול לפי הוראות הרשות המוסמכת; (5) המבקש המציא את המסמכים שלהלן: (א) אישור המעיד על חזקה בבית מסחר ששטחו לא יפחת מ–50 מטרים רבועים, לתקופה שלא תפחת מ–6 חודשים; (ב) התחייבות המבקש שבית המסחר מיועד לאחסון ושיווק של כלים תחרותיים בלבד או חלקי חילוף של כלים תחרותיים בלבד; (ג) הצהרת המבקש כי בבית המסחר קיימת מערכת ממוחשבת שתאפשר ניהול ומעקב אחר קבלה ושיווק של כלים תחרותיים; (ד) התחייבות המבקש שבחזית בית המסחר ייקבע שילוט שבו יצוין שם העסק או התאגיד, מענו, מהות העסק, ושם בעל העסק אם אינו תאגיד; (ה) המבקש המציא, כל מסמך שדרשה הרשות להנחת דעתה שהכלי התחרותי חדש, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים ממועדי יצורו; הרשות רשאית לפטור מבקש מהמצאת מסמך מהמסמכים האמורים אם הציג רישיון יבואן רכב תקף.
כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה), התשס"ו-2006
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללי פטור סוג יחולו הגדרות אלה: "אדם קשור" – כל אחד מאלה: (1) אדם השולט בצד להסכם, תאגיד הנשלט על ידי צד להסכם וכל תאגיד הנשלט בידי מי מהם; (2) בעל מונופולין בשוק המוצר של ההסכם או בשוק מוצר משיק, המחזיק ביותר מעשרים אחוזים של זכות בתאגיד שהוא צד להסכם או במי שקשור לצד להסכם כאמור בפסקה (1), וכן בעל מונופולין כאמור שהוא תאגיד, שצד להסכם או מי שקשור לצד להסכם כאמור בפסקה (1), מחזיק ביותר מעשרים אחוזים של זכות בו; "במישרין או בעקיפין" – לרבות בכל אחד מאלה: (1) באמצעות שלוח או נאמן; (2) יחד עם אחר בשיתוף פעולה לפי הסכם; (3) באמצעות זכויות המוקנות לפי הסכם; (4) באמצעות החזקה או רכישה בידי קרוב, חברת נאמנות או חברת רישומים; "החזקה" – במישרין או בעקיפין; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כמי שמחזיק בעצמו, במישרין, בכל החזקותיו של אדם הקשור לו; "הממונה" – הממונה על התחרות; "הסדר" – בין במפורש ובין מכללא, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מתחייב על פי דין ובין אם לאו; "הסכם" – לרבות הסדר; "זכות בתאגיד" – כל אחת מאלה: (1) בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה; (2) זכות להצביע באסיפה הכללית של חברה או באורגן מקביל לאסיפה כללית של תאגיד אחר, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית או באורגן כאמור; (3) זכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה – זכות למנות בעלי תפקידים ד ומים; לענין זה יראו את מי שמינה דירקטור או מנהל כללי או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו; (4) זכות להשתתף ברווחי התאגיד; (5) זכות לחלוק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו; (6) כל זכות שתוכנה כתוכן זכות כאמור בפסקאות (1) עד (5), אף אם תוארה שונה; "טובין" – לרבות שירותים ולרבות זכויות; "טובין תחליפי
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 5. התקשרות עם בעל מקצוע מומחה
מכרזים רשאית שלא לערוך פנייה נוספת אם הפנייה המקורית היתה לעשרה ספקים לפחות, או באישור ועדת הפטור המשרדית אם ראתה שאין בכך תועלת בנסיבות העניין. (ה) בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון תיערך כך: (1) ועדת המכרזים תערוך פנייה לקבלת הצעות, ככל הניתן, בסבב מחזורי, באופן הוגן והמעניק את מרב היתרונות למשרד; (2) בפנייה יצוינו פרטים לעניין אמות המידה המנויות בתקנה 22, כולן או חלקן, שלפיהן תיבחר ההצעה הזוכה. (ו) (1) ועדת המכרזים רשאית לערוך הסכם מסגרת עם בעל מקצוע מומחה, כאמור בתקנת משנה (א), שלא בעקבות מכרז, אם נעשה בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, ונתקיימו בהסכם המסגרת כל אלה: (א) ההסכם הוא לתקופה מצטברת שלא תעלה על 5 שנים, ובשווי התקשרות מצטבר שלא יעלה על 4,000,000 שקלים חדשים; (ב) ההסכם נערך לתחומי פעילות מוגדרים; לעניין זה, "תקופה מצטברת” ו "שווי התקשרות מצטבר” – לרבות כל זכות ברירה וכל הארכה לפי תקנה 3(4).
תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (עוסקים זרים), התשע"א-2011
סעיף: 2. בקשה לרישום
2. (א) עוסק זר ותאגיד מורשה, המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים, יגישו לרשות בקשה שייכללו בה או יצורפו אליה פרטים ואישורים כמפורט להלן: (1) שם העוסק הזר, המדינה שבה ניתן לו ההיתר הזר, שם הגוף המפקח עליו במדינת המוצא ומקום מרכז עסקיו; (2) פרטי ההתקשרות עם העוסק הזר מחוץ לישראל, לרבות כתובת לקבלת דואר, מספרי טלפון ופ קסימיליה; (3) כתובתו של העוסק הזר בישראל להמצאת כתבי בי–דין; (4) הסכם בכתב בין העוסק הזר לתאגיד המורשה, כאמור בסעיף 10ב(א)(1) לחוק; (5) היה העוסק הזר תאגיד, יצוין שמו של האדם מטעמו, שתפקידו לקיים קשר עם התאגיד המורשה והרשות (להלן – הנציג); כמו כן יצוינו כתובת הנציג לקבלת דואר, מספרי הטלפון, הפ קסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני שלו וזהות כל המועסקים בשמו של התאגיד הזר במתן השירותים; (6) אישור תשלום אגרת רישום כאמור בתקנה 24(ד) לתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (בקשה לרישיון, בחינות, התמחות ואגרות), התשנ"ז-1997; (7) הצהרה של התאגיד המורש ה בדבר העניינים האלה: (א) עמידתם של התאגיד המורשה והעוסק הזר בתנאי הכשירות כאמור בסעיף 10ב(א) לחוק; (ב) כי לא מצא פגם במהימנותם של העוסק הזר והמועסקים בשמו במתן השירותים; (ג) כי הוא מודע להוראות החוק לעניין התקשרות עם עוסק זר, לרבות לאחריות המוטלת עליו ביחס למעשיו של העוסק הזר כאמור בסעיף 10ה לחוק , ולרבות לחובת הפיקוח המוטלת עליו מכוח סעיף 10ו לחוק; (ד) כי המועסקים במתן שירותים בשמו של התאגיד הזר יהיו כולם בעלי היתר זר; (ה) אם הוא בנק זר – כי הוא עומד גם בתנאים הקבועים בסעיף 10ב(ב) לחוק; (8) חוות דעת מנומקת של עורך דין המופנית לרשות ביחס לכל אלה: (א) אישור כי העוסק הזר הוא בעל היתר זר; (ב
כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה), התשס"א-2001
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "הסכם זכיינות" – חוזה שלפיו בעל זיכיון או זכיין ראשי מעניק לזכיין את הזכות לעשות שימוש בזיכיון למטרות שיווק של טובין או סוגי טובין מסוימים, והכולל את כל אלה: (1) שימוש בשם מסחרי אחיד או בסימן מסחר או בסימן שירות אחיד, ובמאפיינים אחידים של הטובין הנמכרים או של המכירה וביצועה, שהם מהותיים לשיווק הטובין ומכירתם; (2) העברה של ידע מבעל הזיכיון לזכיין שהוא מהותי לשיווק הטובין ומכירתם; (3) מתן סיוע מסחרי או טכני מבעל הזיכיון לזכיין, במשך תקופת ההסכם. "הסכם לזכיין ראשי" – חוזה שלפיו בעל זיכיון מעניק לזכיין ראשי, בתמורה לתגמול כספי ישיר או עקיף, זכות לכרות הסכמי זכיינות עם צדדים שלישיים שיהיו זכיינים, והכולל את כל ההסכמות בין הצדדים באותו ענין; "טובין של בעל זיכיון" – טובין המיוצרים על ידי בעל זיכיון או בהתאם להוראותיו, או הנושאים סימן מסחר או סימן שירות שלו; "זיכיון" – מתן זכויות שימוש בקניין רוחני או בידע תעשייתי, בין שהם מוגנים בסימן מסחר, סימן שירות, זכות יוצרים, פטנט, זכויות מדגם או הגנה אחרת של קניין רוחני, ובין שהם מאופיינים כשם מסחרי, עיצובים או מודלים ייחודיים, והכל אם מתן הזכויות נדרש לשם ביצוע מכירת הטובין לצרכנים סופיים ומהווה בעיני הצרכן חלק מהותי מערך הטובין הנמכרים; "ידע" – מכלול של ידע מעשי, סודי, מהותי וניתן לזיהוי, שאינו מוגן על ידי פטנט, הנובע מניסויים קליניים או מניסיון בעל ערך שהצטבר בידי בעל הזיכיון, והוא בעל ערך לזכיין באופן המשפר את מעמדו התחרותי; לענין זה – "ידע סודי" – ידע שכמכלול אינו ידוע לכלל, או שלא ניתן להשיגו מחוץ לעסקו של בעל הזיכיון אלא במאמץ משמעותי; "ידע מהותי" – ידע הכולל מידע חשוב לצורך מכירת הטובין, לרבות הצגתם למכירה או עיבודם וכן כולל שיטות הנוגעות לניהול כספי, ניהול שוטף או קשרי לקוחות; "ידע ניתן לזיהוי" – ידע המוגדר באופן ברור תוך פירוט ייחודו בהסכם הזכיינות, במסמך נפרד או בצורה אחרת; "שטח ההסכם" – האזור הגאוגרפי שלגביו ניתן זיכיון בהסכם הזכיינות או בהסכם לזכיין ראשי.
תקנות העיריות (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התש"ע-2010
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "דולר ארה"ב" – דולר של ארצות הברית של אמריקה לפי השער היציג של הדולר שפרסם בנק ישראל ביום פרסום המכרז או ביום קבלת הפטור לפי העניין; "הרשפ"ת" – הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי הפועלת במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה; "התקשרות משנה מקומית" – התקשרות של ספק חוץ שזכה במכרז לרכישת טובין מתוצרת הארץ, או לביצוע עבודה או שירותים בארץ והכל לצורך ביצוע ההתקשרות שעליה חלות תקנות אלה; "ייצור" – הפקה של טובין או שינוי מהותי בהם שכתוצאה מהם התקבלו טובין או שירותים חדשים או שונים; "מחיר הצעה" – לרבות מסים, היטלים, אגרות, הוצאות ביטוח והובלה, ולעניין טובין מיובאים – מחיר ס.י.פ. בנמל בישראל ובכלל זה מסים, היטלים, אגרות, הוצאות ביטוח והובלה; "טובין מתוצרת הארץ" – טובין שיוצרו בישראל או באזור למעט שטחי האוטונומיה או במקום אחר באישור הרשפ"ת, בעסקה אחת או בכמה עסקאות במאוחד, או בתקופה שתיקבע, הכל לפי שיקול דעת הרשפ"ת, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בהם מהווה 35 אחוזים לפחות ממחיר ההצעה או ערך פחות מכך, לפי מבחנים שפרסמה הרשפ"ת ברשומות; "טובין מיובאים" – טובין שאינם טובין מתוצרת הארץ; "ספק חוץ" – יצרן, ספק או יבואן של טובין מיובאים, או ספק של עבודה שאינה מבוצעת בארץ – בין בעצמם ובין באמצעות אחרים; "עבודה בארץ" – עבודה, לרבות שירותים, המבוצעים בישראל או באזור בידי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל או תאגיד הרשום בישראל או במקום אחר באישור מראש של הרשפ"ת; "שיתוף פעולה תעשייתי" – פעילות עסקית בארץ כמפורט בתקנה 5.
ראשי
איזורים
כל הזכויות שמורות ©