כל הזכויות שמורות ©
תפריט
תפריט
עבירות תעבורה עלולות להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום שלנו, על היכולת לנוע בחופשיות ובמקרים חמורים יותר – אף על מקור הפרנסה והמוניטין האישי. פתח תקווה, כעיר מרכזית במטרופולין גוש דן, מציעה מגוון רחב של עורכי דין לתעבורה בפתח תקווה בדיני תעבורה, המסוגלים לסייע במקרים של דוחות, שלילת רישיון, תאונות דרכים ועבירות תעבורה חמורות אחרות. מאמר זה יספק מידע מקיף על תחום דיני התעבורה בפתח תקווה, חשיבות הייצוג המשפטי, וכיצד לבחור את עורך הדין המתאים לצרכים הייחודיים שלכם.
דיני תעבורה הם ענף משפטי העוסק בחוקים ותקנות המסדירים את התנועה בכבישים, הן של כלי רכב והן של הולכי רגל. ייצוג משפטי בתחום זה הוא קריטי בשל ההשלכות הפוטנציאליות של עבירות תעבורה.
עבירת נהיגה בשכרות היא אחת העבירות החמורות בתחום התעבורה. הענישה בגינה יכולה לכלול שלילת רישיון ממושכת, קנסות כבדים ואף מאסר במקרים חוזרים או חמורים במיוחד.
חריגה ממגבלת המהירות היא עבירה נפוצה שעלולה להוביל לקנסות, נקודות ואף שלילת רישיון בחריגות משמעותיות או במקרים של עבריינות חוזרת.
אי ציות לרמזורים ותמרורים מהווה סכנה בטיחותית משמעותית ויכול להוביל לקנסות ולנקודות, ובמקרים של תאונות – לעבירות חמורות יותר.
נהיגה ללא רישיון תקף או בתקופת פסילה היא עבירה חמורה שיכולה להוביל למאסר בפועל, במיוחד אם מדובר בעבירה חוזרת.
אחת ההשלכות המשמעותיות ביותר היא שלילת רישיון הנהיגה, שיכולה להשפיע על היכולת לעבוד, להגיע למקומות ולנהל חיי שגרה.
עבירות תעבורה גוררות קנסות שיכולים להגיע לאלפי שקלים, בהתאם לחומרת העבירה ולנסיבות.
עבירות תעבורה משפיעות על פרמיות ביטוח הרכב, שעלולות לעלות באופן משמעותי לאחר עבירות, במיוחד כאלה הקשורות לתאונות.
עבירות תעבורה חמורות כמו נהיגה בשכרות, הפקרה לאחר פגיעה או גרימת מוות ברשלנות עלולות להוביל להליכים פליליים ולעונשי מאסר.
דיני התעבורה הם מורכבים וכוללים חוקים, תקנות ופסיקות שמשתנים עם הזמן. עורך דין לתעבורה מכיר את המערכת המשפטית ויכול לנווט בה ביעילות.
עורך דין מנוסה יכול לפעול להפחתת העונש, להקטנת תקופת השלילה או אף לביטול האישומים במקרים מסוימים.
הופעה בבית משפט ללא ייצוג משפטי מתאים עלולה להוביל לתוצאות גרועות יותר. עורך דין יודע כיצד להציג את המקרה באופן המיטבי.
עורך דין יספק תמיכה וייעוץ לאורך כל התהליך, כולל הכנה לדיונים, איסוף ראיות ועדויות, ומשא ומתן עם התביעה.
פתח תקווה, כעיר מרכזית בגוש דן, מציעה מספר יתרונות לתושבים הנזקקים לשירותי עורך דין לתעבורה.
בפתח תקווה פועל בית משפט לתעבורה המטפל במגוון עבירות תעבורה. עורכי דין מקומיים מכירים היטב את השופטים, התובעים והנהלים בבית משפט זה.
עורכי דין מפתח תקווה בונים יחסי עבודה עם גורמי אכיפה מקומיים כמו משטרת התנועה, יחידות המשטרה האזוריות ופקחי העירייה, מה שיכול לסייע בטיפול במקרים.
עורכי דין מקומיים מכירים אזורים בעייתיים בפתח תקווה והסביבה, כגון צמתים מרומזרים בעייתיים או מקומות עם אכיפה מוגברת, ויכולים לשלב ידע זה בהגנה המשפטית.
עורך דין הממוקם בפתח תקווה יהיה נגיש יותר לפגישות, לדיונים בבית המשפט המקומי ולטיפול מהיר בענייני התעבורה שלכם.
עורכי דין מקומיים בנו קשרים, מוניטין והבנה של המערכת המשפטית בפתח תקווה, מה שיכול להיות לטובתכם בהליך המשפטי.
פתח תקווה, כעיר במרכז הארץ עם צפיפות תנועה גבוהה ואכיפה מוגברת, מציבה אתגרים ייחודיים. עורך דין מקומי מכיר אתגרים אלה ויודע כיצד להתמודד איתם.
בחירת עורך הדין המתאים היא קריטית להצלחת הטיפול בתיק התעבורה שלכם. הנה מספר גורמים שכדאי לקחת בחשבון.
חפשו עורך דין עם ניסיון ספציפי בתחום דיני התעבורה ובסוג העבירה שבה אתם מעורבים. ניסיון כללי במשפטים אינו מספיק; דרוש ידע מעמיק בדיני תעבורה.
בדקו המלצות, ביקורות וחוות דעת של לקוחות קודמים. עורך דין עם מוניטין טוב ורשימת הצלחות מוכחות הוא בחירה טובה יותר.
ודאו שעורך הדין יהיה זמין עבורכם, יענה לשאלות ויעדכן אתכם באופן שוטף לגבי התקדמות התיק.
דאגו להבין את מבנה שכר הטרחה מראש, כולל עלויות נוספות אפשריות, כדי להימנע מהפתעות בהמשך.
רוב עורכי הדין לתעבורה בפתח תקווה מציעים פגישת ייעוץ ראשונית, שבה ניתן להציג את המקרה ולקבל הערכה ראשונית.
הכינו רשימת שאלות לעורך הדין, כגון ניסיונו בטיפול במקרים דומים, האסטרטגיה המוצעת, סיכויי ההצלחה והעלויות הצפויות.
הגיעו מוכנים עם כל המסמכים הרלוונטיים: דוחות, הזמנות לדין, מכתבי התראה, רישיון נהיגה, תיעוד תאונה (אם רלוונטי) וכל מידע אחר שעשוי לסייע.
עורך דין אמין יספק הערכה כנה של סיכויי ההצלחה והסיכונים במקרה שלכם, ולא יבטיח הבטחות שאינו יכול לעמוד בהן.
עורכי דין לתעבורה בפתח תקווה מטפלים במגוון רחב של סוגיות. הכרת הסוגיות הנפוצות יכולה לסייע בהבנת התהליך המשפטי הצפוי.
עורכי דין יכולים לנקוט במספר אסטרטגיות לביטול דוחות, כמו ערעור על דיוק המכשור (כגון מצלמות מהירות), אי-דיוקים בדוח או פגמים פרוצדורליים.
שלילת רישיון מנהלית מתרחשת ללא הליך משפטי, למשל בעקבות נהיגה במהירות מופרזת מאוד. עורך דין יכול לערער על ההחלטה ולנסות לבטל או לקצר את השלילה.
במקרים שבהם אשמה היא ברורה, עורך דין יכול לבקש הקלה בעונש בהתבסס על נסיבות אישיות, היעדר עבר פלילי או נסיבות מקלות אחרות.
עורכי דין יכולים לסייע בהשתלבות בתוכניות שיקום לנהגים, שעשויות להפחית עונשים ולמנוע הישנות של עבירות תעבורה.
תאונות דרכים יכולות להוביל להאשמות פליליות כמו נהיגה ברשלנות. עורך דין יכול לבנות הגנה מבוססת על נסיבות התאונה, אחריות צדדים שלישיים או תנאי דרך.
במקרים חמורים של גרימת מוות ברשלנות, עורך דין מנוסה הוא הכרחי להגנה אפקטיבית ולצמצום ההשלכות החמורות האפשריות.
עבירת הפקרה לאחר פגיעה נחשבת לחמורה במיוחד ויכולה להוביל לעונשי מאסר משמעותיים. עורך דין יכול לסייע בבניית הגנה מתאימה או במשא ומתן לעסקת טיעון.
בנוסף להליך הפלילי, תאונות דרכים מובילות לעתים קרובות לתביעות אזרחיות. עורך דין לתעבורה יכול לסייע גם בהיבט זה או להפנות לעורך דין המתמחה בנזיקין.
עבור נהגים מקצועיים כמו נהגי משאיות, אוטובוסים ומוניות, עבירת תעבורה יכולה לסכן את מקור הפרנסה. עורכי דין מתמחים בהגנה על רישיונות מקצועיים.
עבריינים חוזרים בתחום התעבורה עומדים בפני סנקציות חמורות יותר. עורך דין יכול לפתח אסטרטגיות לצמצום ההשלכות ולמניעת הישנות.
עורכי דין יכולים לסייע בתהליך החזרת הרישיון לאחר תקופת שלילה, כולל הגשת בקשות מתאימות והופעה בוועדות.
במקרים של נהיגה בשכרות, בית המשפט עשוי להורות על התקנת מערכת "אלכולוק" ברכב. עורכי דין מסייעים בתהליך או בהגשת בקשות להסרת המערכת.
הבנת מבנה שכר הטרחה ואפשרויות התשלום היא חלק חשוב בבחירת עורך הדין המתאים.
עורכי דין לתעבורה עשויים לגבות שכר טרחה בכמה אופנים: תשלום קבוע לכל התיק, תשלום לפי שעה, או שילוב של השניים. הבינו מהו המודל המוצע והאם הוא מתאים למקרה שלכם.
ודאו שאתם מבינים מה בדיוק כלול בשכר הטרחה: פגישות עם עורך הדין, הכנת מסמכים, הופעות בבית המשפט, ערעורים וכו'.
שאלו על עלויות נוספות אפשריות כמו אגרות בית משפט, עלויות העתקה, חוות דעת מומחים או עדים מקצועיים.
בררו מהן אפשרויות התשלום (תשלום מראש, תשלומים) ותנאי התשלום (מתי ואיך משלמים).
תמיד דרשו הסכם שכר טרחה כתוב וחתום, המפרט את כל התנאים, העלויות והשירותים הניתנים.
ודאו שההסכם כולל סעיפים ברורים לגבי תשלומים נוספים אפשריים, כדי להימנע מהפתעות לא נעימות.
קראו בעיון את הסכם שכר הטרחה לפני חתימה, ושאלו שאלות על כל סעיף שאינו ברור לכם.
זכרו שבמקרים רבים ניתן לנהל משא ומתן על שכר הטרחה, במיוחד בתיקים מורכבים או כאשר מדובר בלקוח חוזר.
הבנת התהליך המשפטי יכולה לסייע בהפחתת חרדה ובהכנה טובה יותר לקראתו.
בפגישה הראשונית, עורך הדין יאסוף את כל המידע הרלוונטי, יעריך את המקרה ויציע אסטרטגיה ראשונית.
עורך הדין יאסוף ראיות נוספות, יבחן את הראיות של התביעה, יכין עדים אם נדרש, ויפתח אסטרטגיית הגנה מקיפה.
במקרים רבים, עורך הדין ינהל משא ומתן עם התביעה לקראת עסקת טיעון שתפחית את העונש או תבטל חלק מהאישומים.
אם לא מושגת עסקת טיעון, עורך הדין ייצג אתכם בבית המשפט, יגיש טענות, יחקור עדים ויציג את ההגנה שלכם.
תיקי תעבורה יכולים להימשך מספר חודשים, בהתאם למורכבות התיק ולעומס בבתי המשפט.
מורכבות המקרה, זמינות עדים, העומס בבית המשפט והאסטרטגיה המשפטית כולם משפיעים על משך הטיפול.
עורך דין מנוסה יכול לעתים לנקוט בצעדים להאצת התהליך, כמו הגעה להסדר טיעון מוקדם או בקשות לזירוז הדיונים.
עורך דין טוב ישמור על קשר רציף ויעדכן אתכם בכל התפתחות משמעותית בתיק.
לסיכום, עורכי דין לתעבורה בפתח תקווה מהווים נכס חיוני לכל מי שמתמודד עם עבירות תעבורה באזור. ייצוג משפטי מקצועי יכול להוביל להפחתה משמעותית בעונשים, לביטול אישומים ובמקרים מסוימים אף להימנעות מהרשעה כלל.
עורך דין מנוסה בתחום התעבורה מגדיל משמעותית את הסיכויים לתוצאה חיובית יותר בהליך המשפטי.
למרות העלות הכספית, ייצוג משפטי יכול לחסוך זמן, לחץ וכסף בטווח הארוך, במיוחד כאשר מביאים בחשבון את ההשלכות הפוטנציאליות של הרשעה.
עורך דין יבטיח שכל זכויותיכם המשפטיות נשמרות לאורך ההליך, ושאתם מקבלים הליך הוגן.
מעבר לידע המשפטי, עורך דין טוב יספק גם תמיכה רגשית ויהווה גורם מייצב בתקופה מאתגרת.
בחרו עורך דין עם ניסיון מוכח בתיקים דומים לשלכם ועם ידע עמוק בדיני תעבורה.
עורך דין שמקדיש זמן להבין את המקרה שלכם, זמין לשאלות ומעדכן באופן שוטף הוא משאב יקר ערך.
ודאו שיש שקיפות מלאה בנושא העלויות, ושאתם מבינים בדיוק מה כלול בשכר הטרחה.
אל תהססו לבקש המלצות מלקוחות קודמים או לחפש ביקורות מקוונות לפני בחירת עורך דין.
אם אתם מתמודדים עם עבירת תעבורה בפתח תקווה, פנייה לייעוץ משפטי מקצועי היא הצעד החשוב הראשון שעליכם לנקוט. עורכי דין לתעבורה בפתח תקווה מציעים בדרך כלל פגישת ייעוץ ראשונית שבה תוכלו להציג את המקרה שלכם ולקבל הערכה ראשונית.
זכרו כי בעולם המורכב של דיני תעבורה, ידע הוא כוח. עורך דין מנוסה בפתח תקווה, המכיר את המערכת המקומית, את השופטים ואת התובעים, יכול להיות ההבדל בין תוצאה שלילית לבין הצלחה בהגנה על הזכויות והאינטרסים שלכם.
עבירות תעבורה אינן עניין של מה בכך, וההשלכות שלהן יכולות להיות ארוכות טווח. עם הייצוג המשפטי הנכון, תוכלו להתמודד עם האתגר בצורה הטובה ביותר ולהמשיך בחייכם עם מינימום הפרעה.
אם אתם זקוקים לעורך דין לתעבורה בפתח תקווה, פנו עוד היום לייעוץ ראשוני והתחילו בתהליך ההגנה על זכויותיכם ועל עתידכם עורכי דין לתעבורה בפתח תקווה.
משרד עורכי דין תעבורה בפתח תקווה
רע"פ 3034/14- רמזי אבו אנטילה נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ס גובראן
של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.4.2014 בעפ"ת 36012-12-13 שניתן על ידי כבוד השופטת ש' בן שלמה בשם המבקש: עו"ד עלא קישאוי החלטה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ש' בן שלמה) בעפ"ת 36012-12-13 מיום 27.4.2014 , במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופט א' אנושי) בת"ד 5927-10-11 מיום 15.7.2013 ומיום 26.11.2013 . רקע והליכים 2 1. נגד המבקש הוגש לבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה כתב אישום בו הואשם בעבירת נהיגה בפסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא ביטוח תקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970; סטייה מנתיב נסיעה, לפי תקנה 40 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: תקנות התעבורה); גרימת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; נהיגה רשלנית, לפי סעיף 62(2) בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) בצירוף סעיף 39(א) לפקודת התעבורה; עזיבת מקום התאונה, לפי תקנה 144(א)(1) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; אי מסירת פרטים, לפי תקנה 144(א)(3) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; ואי הגשת עזרה, לפי תקנה 144(א)(2) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה. מעובדות כתב האישום עולה כי המבקש נהג ברכב ביודעו כי הוא פסול לנהיגה בעקבות עונש פסילה שהושת עליו בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב, ללא ביטוח תקף, סטה עם רכבו שמאלה, והתנגש עם רכב פרטי (להלן: הרכב הנפגע) שנסע בנתיב המקביל.
החלטה |
25/06/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 10 |
עמודים – 5
על"ע 8838/00- עורך דין שמחה ניר נגד הועד המחוזי- לשכת עורכי הדין תל-אביב
שמות השופטים: ט שטרסברג כהןי טירקל,מ נאור
. בנסיבות המתאימות אף התנהגותו של עורך דין מחוץ להתנהגותו המקצועית" (על"ע 8/81, על"ע 11/81, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו, פ"ד לו(1) 756). אם בדרך כלל כך, קל וחומר במקרה שלפנינו בו עניינה של הכתבה היא בהליכים המתנהלים בבית המשפט לתעבורה והיא נכתבה על ידי המערער שהוא עורך דין שתחום עיסוקו הוא דיני תעבורה. הכתבה התפרסמה בעיתון לענייני תעבורה בנושא הקשור לעבודת בית המשפט, כך שגם אם לא הוסף תוארו לשמו אין זה מעלה ואין זה מוריד לעניין כפיפותו לכללי הלשכה. 9. המערער טוען כי הוכיח את אמיתות הדברים האמורים בכתבה, בגינם הורשע. הערכאה הראשונה קבעה כי כל נסיונותיו של הנאשם להוכיח את דבריו על הקנוניה לא צלחו וכי גם שני העדים שהובאו על ידו לא הוכיחו טענה זו. העדים הבחינו הבחן היטב בין ביקורת על נוהלים פגומים לבין הטחת אשמה בדבר קנוניה בין השופטים והמשטרה.
פסק דין |
09/12/2001 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 11 |
עמודים – 3
בש"פ 6395/18- אפרים ויין נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שטיין
1. בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מספר 51117803240 מבית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה לבית משפט השלום לתעבורה אשדוד 2. כתב האישום מייחס למבקש עבירת תעבורה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (אי מתן אפשרות להולכי רגל להשלים את החציה במעבר חציה בבטחה), שלפי הנטען נעברה בפתח תקווה. המבקש טוען, כי הוא מתגורר באשדוד וכי יהיה לו קשה להגיע לבית המשפט לתעבורה פתח תקווה. 3. כעולה מן הבקשה, ההקראה בתיק נקבעה ליום 3.12.2018 בשעה 9:00. המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק. 4. סבורני כי דין הבקשה להידחות. 2 5. כפי שהסברתי בבש"א 6148/18 סעדיה נ' ק. ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי(2010) בע"מ, פסקה 3 ( 26.8.2018 ), "העברת דיון מבית משפט מוסמך אחד למשנהו מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט איננה בגדר דבר של מה בכך. אמצעי דיוני זה כרוך בעלויות אדמיניסטרטיביות והוא צורך זמן שיפוטי יקר של בית המשפט העליון. אמצעי זה שמור אפוא למקרים מיוחדים: כדי להצדיק את העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, מבקש ההעברה צריך להוכיח באופן ברור וחד-משמעי כי הדבר יקטין במידה ניכרת את העלויות של בעלי הדין, של עדים ושל מערכת בתי המשפט". 6. כללי הסמכות המקומית משמשים נקודת מוצא לכל דיון בנושא העברה. ראו בש"א 6148/18 הנ"ל, פסקה 4. במשפטי תעבורה, כללים אלו באים לאזן בין נוחות הנאשם בניהול משפטו, מצד אחד, לבין נוחותם של עדי התביעה, ובראשם שוטרי תעבורה, מהצד השני. יעילות המערכת של בתי המשפט לתעבורה, אף היא מהווה חלק חשוב מאותו איזון. בהקשר זה, שומה עלינו לזכור כי שוטרי תעבורה עמלים קשה כדי להבטיח בטיחות בדרכים על-ידי אכיפת חוקי התנועה ואינם יכולים לבטל שעות עבודה בנסיעות ארוכות לבתי משפט מרוחקים.
החלטה |
12/09/2018 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 201 |
עמודים – 4
רע"פ 222/13- עודה מחמוד נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ח מלצר
בהקשר זה הוא מוסיף כי: "ישנה הנחיה פנימית של משטרת ישראל לא לשפוט בהעדר התייצבות נאשם, אלא לדאוג להתייצבותו בכל דרך, לרבות צו הבאה וכיוצא בזה, וברוח דברים אלו נוהגים בתי המשפט לתעבורה". ואולם "המאשימה במקרה זה נתנה ידה ולא דרשה מאסר על תנאי ו/או מאסר בפועל, כפי שהצהירה בתחילת המשפט, 'ואישרה' לבית המשפט את הדרך למתן פסק דין וגזר דין בהעדר. התנהגות המאשימה אינה הולמת ואף אולי הביאה להטעיה של בית המשפט". לכן, מסכם בא-כח המבקש עמדתו בסוגיה וטוען כי המבקש "יצא קורבן של המערכת". עוד גורס בא-כח המבקש כי: " הנחיות פנימיות של משטרת ישראל שיצאו לאחרונה וחלות על תיק זה, קובעות שיש לתקן כתבי אישום שהוגשו לבתי משפט שונים בגין עבירות כאמור. . . בצורה גורפת לעבירות של נהיגה תחת השפעה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה". המבקש אף מוסיף כי: "בעת גזירת עונשו בבית משפט קמא, עובדה זו היתה ידועה למאשימה והן לבית המשפט", ולכן "נעשה עיוות דין לנאשם, ומן הראוי היה אם לשפוט את הנאשם בהעדר, לתקן את כתב האישום לאישום המופחת ולגזור את דינו בהתאם". לבסוף, הצביע בא-כח המבקש על נסיבותיו האישיות של המבקש, המצדיקות, לשיטתו, הקלה בעונשו. דיון והכרעה 10. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובחומר שצורף לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן יפורטו בקצרה הנימוקים למסקנתי זו. 11. אפתח בהתייחסות להתנהלותו של המבקש ומייצגיו: ראשית, וכפי שפורט בהרחבה לעיל, המבקש נמנע מלצרף לבקשה מספר רב של מסמכים, אשר היו נדרשים לצורך הכרעה בבקשה. חלק מהם אותן בקשות והחלטות של בית משפט לתעבורה, לא צורפו גם לערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי. מנגד, הן לערעור בפני בית המשפט המחוזי הנכבד, והן לבקשה שבפני, צורפו מסמכים רבים המעידים על מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, וכן מסמכים אחרים (כגון רשיונות, יפויי-כח וכו').
החלטה |
17/01/2013 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 216 |
עמודים – 6
רע"פ 5205/14- רונאל סלמה נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש בעבירות הבאות: נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; אי ציות להוראת שוטר, לפי תקנה 23(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; אי ציות לאור אדום ברמזור, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה. לצד זאת, זיכה בית המשפט את המבקש מעבירה של קבלת רישיון נהיגה ללא הודעה למשרד הרישוי על פסילה, לפי סעיף 66 לפקודת התעבורה. 3. בגזר דין, מיום 28.5.2014 , הדגיש בית המשפט לתעבורה את חומרת מעשיו של המבקש, אשר מבטאים זלזול בשלטון החוק ונציגיו, וגרימת סכנה לעוברי אורח. זאת, חרף מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים נגדו באותה שעה. לקולה, שקל בית המשפט את העובדה שהמבקש טרם ריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. לאחר זאת, השית בית המשפט על המבקש 11 חודשי מאסר לריצוי בפועל, תוך הפעלה של עונשי המאסר המותנים שעמדו לחובתו, באופן חופף; 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים; פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 22 חודשים, בחופף להפעלת פסילות מותנות; 18 חודשי פסילה על תנאי, למשך שלוש שנים. 4. על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע, כי הכרעת הדין היא "מפורטת, ברורה, רהוטה ומוסברת", ואין כל מקום להתערב בממצאי המהימנות ובקביעותיו העובדתיות של בית המשפט לתעבורה.
החלטה |
03/08/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 20 |
עמודים – 3
רע"פ 796/13- עלאא רוישד נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
על יסוד עובדות אלה, הואשם המבקש בעבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו; נהיגה בפזיזות; נהיגה בשכרות; אי-ציות לרמזור אדום; ונהיגה ללא רשיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח בת תוקף. 4. בית-המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות, אשר יוחסו לו בכתב האישום. זאת, לאחר שנקבע, כי בעוד שהגרסה שהציג המבקש בבית-המשפט היתה "תמוהה לחלוטין", גרסתו של עד התביעה המרכזי, השוטר שעצר את המבקש, היתה אמינה דיה כדי לבסס, עליה בלבד, את אשמתו של המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בהקשר זה הוסיף בית-המשפט, וקבע כי בהכרעת הדין לא ניתן משקל לעדותו של השוטר הנוסף אשר עצר את המבקש, וזאת מכיוון שבשל היעדרותם מן הדיון בבית-המשפט, המבקש או באת-כוחו לא חקרו, את אותו עד בחקירה נגדית. על-יסוד האמור לעיל, הרשיע בית-המשפט לתעבורה את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, לאחר שקבע, כי המשיבה הוכיחה, מעל לספק סביר, כי " נהג כשהוא שיכור, נמלט מן השוטרים ועבר את כל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום". באותו מעמד גזר בית-המשפט לתעבורה את עונשו של המבקש. בפתח גזר הדין עמד בית-המשפט על החומרה שבמעשיו של המבקש, בקובעו, כי "כפי שכבר ציינו יותר מפעם אחת יש חומרה יתירה לבריחה משוטרים עם רכב. לא רק בגלל כבודם של השוטרים שגם בו אין לזלזל אלא בעיקר משום שמרדפים משטרתיים מסתיימים פעמים רבות בתאונות דרכים קשות". על דברים אלה הוסיף בית-המשפט לתעבורה והדגיש, את עברו הפלילי והתעבורתי העשיר של המבקש, ואת העובדה, כי רמת האלכוהול, אשר נמדדה אצל המבקש, בסמוך לאחר ביצוע המעשים מושא כתב האישום, הייתה גבוהה, במאות אחוזים, מהמותר בחוק.
החלטה |
14/03/2013 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 66 |
עמודים – 9
רע"פ 2200/14- יורם רוט נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
בבקשה נטען, כי זכותו של המבקש להליך הוגן נפגעה כתוצאה מכך שבית המשפט לתעבורה לא הציע לו "ברחל בתך הקטנה" למנות לעצמו סנגור, ו"לא הוסבר לו האמור בחוק לעניין משכה של הפסילה". עוד נטען, כי יש מקום לקביעת הלכה מנחה בשאלה מהם המקרים שבהם תאפשר ערכאת הערעור לנאשם לחזור בו מהודאתו. 4. הלכה מושרשת וידועה היא, כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן בצמצום, ורק במקרים מיוחדים אשר כרוכה בהם שאלה משפטית רחבה או סוגיה כבדת משקל, וכן במקרים נדירים ביותר בהם מתגלה חוסר צדק כלפי המבקש או עיוות דין כלפיו (רע"פ 1704/14 סדן נ' עיריית תל אביב ( 13.4.2014 ); רע"פ 1648/14 יפרח נ' מדינת ישראל ( 8.4.2014 ); רע"פ 1623/14 גבארה נ' מדינת ישראל ( 1.4.2014 )). לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי, נחה דעתי כי היא איננה עומדת באמות המידה האמורות. הטענות שמפנה המבקש כנגד אופן עריכת הדיונים בבתי המשפט לתעבורה, הן טענות כוללניות, לא מבוססות, ועל כל פנים אין בהן דבר אשר מגלה טעם לפגם או עילה לקיומו של דיון בפני בית משפט זה. כמו כן, בנסיבות המקרה, לא מצאתי כי נפגעה זכותו של המבקש להליך הוגן, או לייצוג על-ידי עורך דין. לפיכך דין הבקשה להדחות. 5. למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לגופו של עניין. המבקש הועמד לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות. פעמים רבות חזר בית משפט זה על חומרתה של נהיגה בשכרות, ועל הסכנה הממשית הכרוכה בכך לחיי אדם, והדברים ידועים (ראו, למשל, רע"פ 861/13 פנאדקה נ' מדינת ישראל ( 6.2.2013 )). הענישה בעבירה זו צריכה להלום את חומרתה, וכאמור בגזר דינו של בית משפט השלום "מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני ביצוע עבירות תנועה נוספות ולהעביר מסר באמצעות ענישה מחמירה על מי שבהתנהגותו מסכן את משתמשי הדרך".
החלטה |
24/04/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 9 |
עמודים – 3
רע"פ 4807/16- רועי שעבלי נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
על כן, יוחסו למבקש העבירות הבאות: נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) וסעיף 38(2) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (2 עבירות); נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970 (להלן: פקודת ביטוח רכב מנועי) (2 עבירות); אי מסירת פרטים על ידי הנהג, לפי תקנה 144א(3) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה. 3. המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בשני כתבי האישום, וביום 28.3.2016 , לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים בנוגע לעונש, ניתן גזר הדין בעניינו. בפתח גזר הדין, התייחס בית המשפט לתעבורה לתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המבקש (להלן: התסקיר). בתסקיר פורטו נסיבותיו האישיות של המבקש, ובין היתר נאמר כי המבקש הינו כבן 35, נשוי בשנית ואב לשניים, ה"מוכר כבעל נזקקות טיפולית גבוהה, לאורך השנים, הן במישור התמכרותי (אלכוהול) והן במישור האישי והמשפחתי, הזוגי והפרטני". עוד נאמר, כי המבקש משולב, מאז חודש ספטמבר 2015, בטיפול פסיכולוגי, בעקבות הפניית שירות המבחן. מהתסקיר עולה, כי בעקבות הרשעתו האחרונה בפלילים (בחודש ינואר 2016), מבצע המבקש עבודות שירות לתועלת הציבור, לשביעות רצון מעסיקיו. עוד עולה מהתסקיר, כי בדיקות שתן שמסר המבקש לאחרונה נמצאו נקיות, וכי למרות קשייו האישיים, מצליח המבקש לערוך שינויים חיוביים באורחות חייו. לאור זאת, העריך שירות המבחן, כי "פחת הסיכון להישנות התנהגות בעייתית" מצד המבקש, והמליץ על ענישתו בדרך של הטלת תקופה נוספת של שירות לתועלת הציבור.
החלטה |
04/07/2016 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 7 |
עמודים – 4
בג"צ 4915-09- העותרת ליודמיליה שטארמן נגד 1. היועץ המשפטי לממשלה
שמות השופטים: א ריבלין א גרוניס,ס גובראן
העותרת מפרטת בהרחבה את הפגמים שנפלו, לשיטתה, בפסק דינו של בית המשפט לתעבורה, תוך שהיא מבקרת רבות מן הקביעות העובדתיות הכלולות בו. לאור האמור, מבקשת היא כי רשויות החוק יפעלו לחקר האמת וימצו עד תום את ההליך הפלילי נגד רוכב האופנוע. 4. המשיבים מצידם סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערב בשיקול דעתם. המשיבים מדגישים כי ההחלטה הסופית בעניין הגשת הערעור נתונה לשיקול דעת רשויות התביעה, וכי העותרת לא הצביעה על כל פגם בשיקול דעת זה, המצדיק את התערבות בית המשפט. הם מפרטים כי לאחר בחינה מקיפה של פסק דינו של בית המשפט לתעבורה, הם הגיעו למסקנה שאין טעם להגיש ערעור מקום בו לא קיים סיכוי אמיתי שיתקבל. במקרה דנן, כך טוענים הם, נתוני התיק מקשים על האפשרות להפוך את הכרעת הדין בערעור: חסרים נתונים אובייקטיבים באשר לנקודת הפגיעה המדויקת במנוחה ובאשר למהירותו של האופנוע. כן נקבע כי המנוחה חצתה את הכביש שלא במעבר חציה וכי המערער הגיב בפועל בכך שסטה וניסה לעקוף את הולכות הרגל. גם אם היה איחור מסוים בתגובת רוכב האופנוע, כך נטען, אין בו כדי להביא להטלת אחריות פלילית עליו. עוד מדגישים המשיבים כי רוכב האופנוע זוכה מחמת הספק נוכח קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לתעבורה ביחס למרחק ולזמן שעמדו לרשותו, ולנוכח העדפתו של בית המשפט את חוות דעת המומחה מטעם ההגנה על פני חוות דעת בוחן התנועה. מאחר שבית המשפט שלערעור אינו מתערב בממצאים עובדתיים ובמסקנות המבוססות על התרשמותו של בית המשפט דלמטה מחוות דעת המומחים אין טעם להגיש במקרה זה ערעור. 5. דין העתירה להידחות.
פסק דין |
23/06/2009 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 2 |
עמודים – 4
רע"פ 6285/16- עדן בן חמו נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
לאור שיקולים אלו, השית בית המשפט לתעבורה על המבקש את העונשים הבאים: צו מבחן למשך שנה; 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, שירוצה באופן מצטבר לכל מאסר אחר שהמבקש מרצה עתה; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש, בתוך 3 שנים, עבירה של נהיגה בזמן פסילה, או גרימת תאונת דרכים עם חבלה של ממש; פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, למשך 24 חודשים, באופן מצטבר לכל פסילה אחרת שהוטלה על המבקש; פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה, לתקופה של 8 חודשים, למשך 3 שנים; וכן תשלום פיצויים לנהגת המעורבת, בסכום של 1,000 . 3 4. המבקש ערער על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה לבית המשפט המחוזי בנצרת, וערעורו נדחה, ביום 28.6.2016 . בית המשפט המחוזי קבע, כי "לא מתקיימות נסיבות כלשהן, לא כל שכן נסיבות חריגות, המצדיקות התערבות בממצאים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא", אשר ניתח "באופן יסודי, אחת לאחת, את הראיות שהובאו בפניו". אשר לשאלת האחריות לתאונה, הוסיף וקבע בית המשפט המחוזי, כי אף לו היה נמצא שהנהגת המעורבת לא בלמה את רכבה, "עדיין נכונה הקביעה כי מדובר בתגובה סבירה מצד הנהגת למצב דחק, ע"י הסטת הרכב שמאלה בעקבות אופנוע הנכנס לצומת מימינה, תוך אי ציות לתמרור מתן זכות קדימה". כמו כן, דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקש בדבר אי חוקיות התמרור האמור, משלא נמצא טעם המצדיק התערבות בהעדפת בית המשפט לתעבורה את עדות הבוחן המשטרתי על פני מומחה ההגנה, אשר ערך את חוות דעתו אך בחלוף 4 שנים ממועד התאונה. הבקשה לרשות ערעור 5. בבקשה לרשות ערעור, היא הבקשה שלפניי, טען המבקש כי "לאור החומר שהיה מונח בפני בית משפט קמא, היה על כבוד בית המשפט לקבוע, כי אחריות הנהגת לתאונה" עולה על אחריותו.
החלטה |
18/08/2016 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 6 |
עמודים – 4
עפת (מרכז) 13111-08-09- גיולה לירון נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: נגה אהד
בעברו של המערער 6 עבירות תעבורה על פני ותק נהיגה של 3 שנים, ועבר פלילי עוד מהיותו נער בעבירות רכוש, חבלה במזיד, גניבה, הפרת צו בימ"ש, הפרעה לשוטר, שוד. טענת ב"כ המערער כי העבירות שבוצעו יסודן בעברו ובנסיבות חייו, יש לה מקום במסגרת דיון בתיקים פליליים שאינם תיקי תעבורה. בערעור נשוא הדיון נהיגה בשכרות בשלושה אירועים שונים, כשנהיגה אחת מלווה בעבירות נוספות כמתואר לעיל, על בית המשפט ליתן הדגש וכובד המשקל לאינטרס הציבורי, להגנה מירבית על כלל הציבור המשתמש בדרך. אין כל הצדקה לפגיעות הקשות והמכות שאנו כציבור סופגים מדי יום בעקבות תאונות דרכים. אין כל הצדקה להרס משפחות שלמות, קורבנות ישירות של תאונות דרכים. ציות לחוקי התעבורה על ידי כל אחד ואחד מהנוהגים ברכב יפחית מרב תאונות הדרכים. לדאבון הלב, רבים מהנוהגים אינם מצייתים לחוקי התעבורה. יש צורך דחוף ועליון בחינוך מחדש לנהיגה נכונה, ועל כל אחד מהגורמים המעורבים לתרום תרומתו לאותו חינוך מחדש. בית המשפט הוא חלק בשרשרת הגורמים המעורבים. ענישה קשה וכואבת עשויה לתקן דרכי נהיגה, תרבות נהיגה ושמירה על בטחונו של כלל הציבור.
פסק דין |
20/10/2009 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 21 |
עמודים – 4
ע"פ (ירושלים) 40395-07- יאיר גרין נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: עזרא קמא
פתיחה מחודשת של תיקים כגון זה, בנתוני העומס של בתי המשפט לתעבורה "תגרום לסתימה סופית של המערכת הפקוקה לחלוטין, כבר כעת"; ה. ממילא, הדרך אינה נעולה בפני המערער, והוא יכול להוכיח את צדקתו נגד השוטרים שנטפלו אליו לחינם, כטענתו, בדרך של "תלונה ליחידה לתלונות הציבור. . . לנסות לתבוע את השוטרים בהליך אזרחי. . . לפנות למפקדיהם ולציבור ועוד כהנה וכהנה. . . ". הערעור על ההחלטה 9. בערעור זה, שב המערער ופירט את כל טענותיו שנטענו הן בתלונותיו והן בפני בית-המשפט לתעבורה. נזכיר, כי המערער לא הצליח בדרך של הגשת תלונות לרשויות המשטרה לברר את טענותיו נגד השוטר . היחידה לתלונות הציבור במשטרה לא השתכנעה מתלונותיו, וקיבלה את עמדת השוטרים כמוכחת. ממילא, נסתמו דרכי התלונות, ונותרה אך הדרך של פניה לבית-המשפט. 10. בית-המשפט לתעבורה דחה, מנימוקים דיוניים, ובעיקר חלוף המועד, להגשת הבקשה להישפט. אולם, גם מנימוק מהותי, לפיו המערער לא הראה "טעם מיוחד" ליתן לו הזדמנות להעלות את טענותיו כנגד העבירה המיוחסת לו. הנימוק הנוסף נוגע לטעמי יעילות של עבודת בית-המשפט שאם ייפתח הדיון בתיק זה, ובתיקים דומים לו, כי אז תיסתם סופית המערכת, אשר ממילא היא סתומה. דיון 11. בעבירות קלות, שהן עבירות תעבורה מסוימות, או עבירות לפי פקודת ביטוח רכב מנועי, שלא גרמו לתאונת דרכים, שבה נחבל אדם חבלה של ממש, או בעבירות שנקבעו כעבירות קנס, נקבעו סדרי דין מיוחדים לשפיטת העבירה. בין שאר סדרי הדין המיוחדים, שניתן לדון נאשם שלא בפניו, אם אין בכך משום עיוות דין לנאשם, ובלבד שלא יטיל עליו בית-המשפט מאסר בפועל (סעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי).
פסק דין |
05/08/2007 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 81 |
עמודים – 8
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה
25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 77ד. מינוי פקחים וסמכויותיהם
77ד. (א) על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב. (ב) לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן – (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטה הארצי של משטרת ישראל. (ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. (ד) פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה. (ה) אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה. (ו) היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב, רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה בשלה פעל כאמור. (ז) עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב. (ח) סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב.
חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024
סעיף: 21. דיון בערר
21. (א) בית דין לתעבורה ידון ויחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן מצא שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר או באינטרס הציבורי. (ב) החליט בית דין לתעבורה לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, יקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ג), אלא אם כן מצא, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של ר העורר או באינטרס הציבורי; לעניין זה, "אמצעים טכנולוגיים" – אמצעים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים בדיון וכן הם יכולים להישמע במהלכו. (ג) בהחלטתו לעניין אופן קיום הדיון לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב), יביא בית הדין לתעבורה בחשבון, בין השאר, את השיקולים שלהלן, והכול תוך מתן עדיפות לאופן בירור הערר בדרך שיש בה כדי לסייע לניהול יעיל של הערר ולבירורו: (1) היקף הראיות וסוגן; (2) השאלות המרכזיות, העובדתיות והמשפטיות, המתעוררות בערר; (3) מורכבות הערר; (4) נימוקי הבקשה לעניין אופן קיום הדיון, אם הוגשה כזו; (5) היותו של העורר אדם עם מוגבלות או קטין. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), בכפוף להסכמת הצדדים, בית דין לתעבורה רשאי לקיים דיון בהשתתפות הצדדים או בנוכחותם. (ה) השר יקבע הוראות לעניין אופן קיום דיונים לפני בית דין לתעבורה, ובכלל זה הוראות בעניינים המפורטים להלן, והכול בשים לב, בין השאר, לעקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, באופן שיבטיח קיום הליך נגיש ומתאים לצורכי אדם עם מוגבלות ובשים לב למאפייניהם הייחודיים של קטינים ולעקרונות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971: (1) מקרים שבהם יתקיים דיון באמצעים טכנולוגיים, ועריכת התאמות נגישות נדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; (2) אפשרות להורות, בהחלטה מנומקת, על קיום דיון בנוכחות הצדדים.
חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024
סעיף: 14. מינוי חברי בית דין לתעבורה וראש בית דין לתעבורה
14. (א) השר ימנה, לפי בחירת ועדה כאמור בסעיף קטן (ג) או (ד), לפי העניין, ראש בית דין לתעבורה וחברי בית דין לתעבורה; על מינויים אלה לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959. (ב) (1) ראש בית דין לתעבורה או חבר בית דין לתעבורה יהיה אזרח ישראלי בעל ידע או ניסיון בדיני תעבורה או בכללי המשפט המינהלי, הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, לעניין ראש בית דין, או לשופט בית משפט שלום, לעניין חבר בית דין. (2) בבחירת חברי בית הדין לתעבורה יובא בחשבון ניסיון מקצועי מגוון, ובכלל זה ניסיון מקצועי שלא במסגרת השירות הציבורי. (ג) הוועדה לבחירת ראש בית דין לתעבורה תמנה שלושה חברים, והם: (1) המנהל הכללי של משרד המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; (2) עובד המדינה שהוא משפטן הבקיא בכללי המשפט המינהלי, שימנה היועץ המשפטי לממשלה; (3) נציג ציבור שהוא משפטן הבקיא בדיני התעבורה, שימנה נציב שירות המדינה בהסכמת המנהל הכללי של משרד המשפטים. (ד) הוועדה לבחירת חברי בית דין לתעבורה תמנה שלושה חברים, והם: (1) שופט בדימוס שימנה השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש; (2) המנהל הכללי של משרד המשפטים או עובד משרד המשפטים שהוא מינה לכך; (3) נציג ציבור כאמור בפסקה (3) של סעיף קטן (ג). (ה) השר, בהסכמת ראש בית דין לתעבורה, רשאי למנות חבר בית דין לתעבורה, אחד או יותר, לסגן ראש בית הדין לתעבורה; פקעה כהונתו של סגן ראש בית דין כחבר בית דין לתעבורה, תפקע גם כהונתו כסגן ראש בית דין לתעבורה. (ו) הודעה על מינוי ראש בית דין לתעבורה, סגן ראש בית דין לתעבורה וחבר בית דין לתעבורה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של בית הדין לתעבורה; בלי לגרוע מהאמור, רשימת שמותיהם של המכהנים בתפקידים האמורים תפורסם באתר האינטרנט של בית הדין לתעבורה ותעודכן מזמן לזמן, אך אין בפרסום הרשימה כאמור כדי לגרוע מתוקף המינויים.
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971
סעיף: 45ב. סייג לתחולה על עבירות תעבורה
45ב. (א) על אף הוראות חוק זה, קטין שעבר עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, הכרוכה בנהיגת רכב מנועי או עבירה על פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, הכרוכה בשימוש ברכב מנועי, יועמד לדין לפני שופט תעבורה, אם הוא היה כשיר מבחינת גילו, לקבל רשיון נהיגה לרכב המנועי שבו נעברה העבירה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על קטין שעבר עבירת תעבורה שבה הוא נהג בהיותו שיכור כאמור בסעיף 64ב לפקודת התעבורה, או שעבר עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, למעט עבירה של נהיגת רכב שנעברה בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה שלא חודש. (ג) על הליכים כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות חוק זה למעט סעיפים 10, 11, 13 עד 19, 35 עד 37, ויהיו לשופט תעבורה הסמכויות האמורות בפרק ה' ואולם לא יתן בית המשפט צו לפי סעיף 26(1) עד (6) אלא לאחר שקיבל תסקיר של קצין מבחן לפי סעיף 22. (ד) שופט תעבורה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לרבות נסיבות העבירה ותוצאותיה, ואם ראה צורך בכך לטובת הקטין, להעביר את הדיון לבית המשפט לנוער, ומשהועבר הדיון כאמור, רשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע שופט התעבורה.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 70. תקנות כלליות
, תכנונה והסדרתה, לרבות לשם צמצום זיהום האוויר; (22א) הסדר שעות עבודה, נהיגה ומנוחה של הנוהגים ברכב, שהנהיגה היא משלח-ידם או קשורה במשלח-ידם, והפיקוח על ביצוע הסדר כאמור; תקנות כאמור יכול שיהיו לגבי רכב בדרך כלל או לסוגים של רכב; (23) התנאת מתן רשיון או חידוש רשיון, על פי פקודה זו או התקנות לפיה בתשלום-(א) כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירות תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב, או בשל עבירה על חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984, שנעברה מתוך רכב או בקשר עם שימוש ברכב, ואשר לא שולם למרות שהגיע מועד תשלומו; (ב) המסים, המכס, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים החלים לגבי הרכב שעליו מבקשים את הרשיון או את חידושו לרבות הסכום הנוסף כמשמעותו בסעיף 84; (23א) סדרי בטיחות תחבורתיים במפעלים המפעילים רכב בספר שנקבע בתקנות, והוראות בדבר הסמכת אדם שיפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעלים כאמור, קביעת תפקידיו, חובותיו, כישוריו ודרכי
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 65ד. רכב של תאגיד – מערכת לדיווח ומעקב
(ד) קצין בטיחות-(1) יברר דיווחים שהתקבלו על עבירות תעבורה שבוצעו בכלי רכב שברשות התאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וינהל מעקב לגביהם; (2) יפעל כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, בין שנהגו ברכב ובין שהרשו לאחר לנהוג בו, על פי נוהל שיקבע התאגיד. (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת תאגיד לערוך דוחות תקופתיים הכוללים מידע סטטיסטי על יישום הוראות סעיף זה ולמסרם למי שקבע השר, ובלבד שתאגיד לא יחויב למסור מידע אישי על נהגים. (ו) העובר על הוראות סעיף זה, דינו-קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (ז) ההוראות לפי סעיף זה לא יחולו על גופים כמפורט להלן, ויחולו עליהם פקודות או הוראות פנימיות, לפי העניין, שיקבעו אותם גופים: (1) צבא ההגנה לישראל; (2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (3) משטרת ישראל; (4) שירות בתי הסוהר; (5) הרשות להגנה על עדים; (6) אגודת מגן דוד אדום בישראל
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 70. תקנות כלליות
תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; (17ה) חובות הנוהגים ברכב שבו מותקנים מיתקנים או אמצעים אחרים לפי הוראות פסקה (17ד); תקנות לפי פסקה זו יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; (18) דרכי הסדר, הגבלה ופיקוח לרישוי כלי רכב מסחריים ולרישוי כלי רכב פרטיים הבנויים להסעת יותר מששה נוסעים בנוסף על הנהג, וכן לשימוש בכלי רכב מסחריים ופרטיים כאמור; (19) הפיקוח על הוראת נהיגה והדרכתה, על מורים מדריכים ובתי ספר לנהיגה ועל הכשרתם בענין החובה ללמד נהיגה לפי תכנית לימודים שנקבעה, וכן בענין הציוד והכלים שישתמשו בהם; (20) מתן רשיונות להחזקת בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה, תקופת תקפם, תנאיהם, וה סמכות לבטלם או להתלותם עקב עבירה על התקנות או על תנאי הרשיון, ומתן פטור מחובה לקבל רשיון להוראת נהיגה; (21) דרכי הגשתן של בקשות, עריכתן של בדיקות ובחינות לשם מתן או חידוש רשיונות נהיגה, רשיונות להוראה ולהחזקת בתי ספר לנהיגה ורשיונות רכב, וסדרי משרדי הרישוי הכרוכים בכך; (22) כל הנוגע לבטיחות התנועה , תכנונה והסדרתה, לרבות לשם צמצום זיהום האוויר; (22א) הסדר שעות עבודה, נהיגה ומנוחה של הנוהגים ברכב, שהנהיגה היא משלח-ידם או קשורה במשלח-ידם, והפיקוח על ביצוע הסדר כאמור; תקנות כאמור יכול שיהיו לגבי רכב בדרך כלל או לסוגים של רכב; (23) התנאת מתן רשיון או חידוש רשיון, על פי פקודה
ראשי
איזורים
כל הזכויות שמורות ©